מבוא:
1.שתיים הן הסוגיות הדורשות הכרעה בתיק זה, שעניינו בקשת נושה (אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין – פקיד שומה חיפה, להלן: "מס הכנסה") להכריז על החייב פושט רגל. עסקינן בבקשה שהוגשה עוד ביום 12/08/09. צו כינוס הוצא כנגד החייב ביום 15/04/10, והחייב הוכרז פושט רגל ביום 28/04/11.
2.סוגיה אחת הינה האם ראוי להיעתר לבקשה שהגיש הנאמן דווקא, בהליך זה בהסכמת החייב כמובן, ביום 06/02/15, להעניק לחייב הפטר מחובותיו. זאת תמורת העברת סך של 600,000 ₪ המופקדים כעת בחשבון הנאמנות שנפתח על פי החלטתי מיום 09/12/14 בבנק הפועלים סניף * בחשבון ** (להלן: "סכום ההפקדה") לקופת הכינוס, לצורך חלוקתם לנושים לאחר ניכוי הוצאות ההליך. זאת בהתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, לרבות נסיבותיו האישיות של החייב, התנהלותו בהליך, משך שהות החייב בהליך והתועלת שתצמח לנושים. אין מחלוקת כי בשלב זה, בהתאם למידע המצוי בידי בעלי התפקיד, אשר לא נסתר על ידי הנושים, אין לחייב נכסים נוספים.
עוד ברור כי בהתאם להחלטות שניתנו בתיק זה, בעקבות הסכם שנחתם ואושר, היה ולא ינתן הפטר בתיק זה לא יופקד בקופת הכינוס דבר, ואולם תקום לנאמן הזכות להתנגד לקיום צוואת אמו המנוחה של החייב, אשר לא הורישה דבר לחייב.
במהלך ניהול הליך זה הושגה הסכמה באישור בעלי התפקיד ובית משפט זה, כי היה ולא ינתן הפטר לחייב יושב סכום ההפקדה לידי גב' סיגל סגל אסתר (להלן: "אחות החייב"), בכפוף להוראות כל דין תקף בעניין סכום ההפקדה.
3.אין מחלוקת כי בעת הזו רוב נושיו מסכימים לבקשה למתן הפטר, וקיימת רק התנגדות של נושה אחת שהתייצבה לדיון שהתקיים לפני ביום 01/02/16 (הנושה חנית וביטחון בע"מ). נשיית נושה זו הינה סך של 85,201 ₪, ומדובר בנושה שאינה מובטחת.
נושה נוספת, גב' לאה קוץ, שהביעה התנגדות למתן הפטר בתיק זה בדיון שהתקיים ביום 26/02/15, ואולם מאז לא שבה והתייצבה לדיון. נשייתה של נושה זו גם היא אינה עולה על סך 50,000 ₪ מיום 12/07/05, וגם נשייתה אינה מובטחת.
4.אין מחלוקת כי החייב עזב את הארץ בטרם נפתח הליך זה נגדו ומעולם לא ביצע הנדרש ממנו על פי החלטות שניתנו בתיק זה. עוד אין מחלוקת כי במהלך ניהול ההליך בוצעו פעולות נמרצות על ידי בעלי התפקיד ובמיוחד הנאמן במסגרתם התגלו זכויות אפשריות לחייב כיורש אמו המנוחה למרות שעל פי צוואת אמו המנוחה לא זכה החייב לירושה כלשהי. כוונת הנאמן לעתור לביטול צוואת אמו של החייב הולידה משא ומתן בין יורשי אמו המנוחה של החייב ובעלי התפקיד בתיק זה במסגרתו נחתם, באישור בית המשפט, הסכם מיום 07/12/14 שקיבל אישור בית המשפט ביום 09/12/14. ההסכם העניק אפשרות להעשיר קופת הכינוס בסך של 600,000 ₪, בכפוף למתן הפטר הוסכם כי בינתיים ועד מתן הפטר בתיק זה סכום ההפקדה בחשבון נאמנות שנפתח על פי החלטתי מיום 09/12/14.
5.סוגיה נוספת הדורשת הנמקה להכרעתי שניתנה באופן לקוני בהחלטתי מיום 01/02/16, היא מה יהיה גורל הכספים שהופקדו מכח החלטה מיום 07/12/14 וכונו לעיל סכום ההפקדה. כזכור מדובר בסך של 600,000 ₪ לגביהם נטען על ידי צדדים שלישיים שניהלו נגד אחות החייב הליך בת.א 16886-09-15 בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל, כי אלו שייכים לאחות החייב ואינם חלק מקופת הכינוס. הצדדים השלישיים הינם נושים של אחות החייב בלבד ואלו הגישו בהליך שנוהל לפני כב' השופט דר' מנחם רניאל בקשה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתרו למתן סעד הצהרתי בעניין זכויות אחות החייב מכח צוואה אשר יצהיר כי זכות הבעלות בדירה ברחוב ורדיה 14, חיפה, המועברת בצוואת אם החייב לאחותו, ורשומה שם כגוש 11889 חלקה 5 ואשר ידועה גם כגוש 10769 חלקה 7 (להלן: "הדירה") שייכת בשלמותה לאחות החייב מכח צו קיום צוואה שניתן ביום 01/12/14. עוד התבקש בית המשפט להצהיר כי סכום ההפקדה הינם כספים שירשה אחות החייב, לבדה והם שייכים לאחות החייב.
6.יאמר כבר כעת כי ההליך שנוהל לפני כב' השופט דר' מנחם רניאל הוגש ביום 08/09/15 ונוהל למרות קיומו של צו בהליך זה מיום 09/12/14 האוסר על שינוי זכויות בדירה עד להכרעה סופית בהליך זה, והכל כדי לאפשר בדיקה אפשרות סיום הליך זה במתן הפטר תמורת הפקדת סכום ההפקדה בקופת הכינוס לצורך חלוקתו לנושים וויתור על הצורך לעתור לביטול צוואת אם החייב ואחותו, דבר שיכול היה אולי להביא לאיתור נכסים נוספים שניתן להעבירם לקופת הכינוס לרבות זכויות האם בדירה.
העובדות:
7.ואלו העובדות הרלוונטיות לענייננו:
א.הנושה מס הכנסה הגיש כנגד החייב בקשה להכריז עליו כפושט רגל ביום 12/08/09. אין מחלוקת כי במועד זה עזב החייב את הארץ וממועד עזיבתו לא שב אליה. במהלך ניהול ההליך הוגשו כנגד החייב 21 תביעות חוב בסך כולל של 5,993,792, מתוכם סך של 1,011,045 נתבע בדין קדימה על ידי מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי.
ב.ביום 15/04/10 ניתן כנגד החייב צו כינוס והוא חויב לשלם לנושיו סך חודשי של 2,000 ₪ וכן להגיש דוחות נדרשים. חיובים אלה לא בוצעו על ידי החייב מעולם. עו"ד מנור נחמיאס מונה כבעל תפקיד.
ג. ביום 28/04/11 הוכרז החייב פושט רגל. החיוב הכספי שנדרש החייב לשלם ממועד הכרזתו פושט רגל עמד על סך של 1,000 ₪ והחייב נדרש להגיש דוחות. ההכרזה התאפשרה בין השאר לאחר שעובדת לשעבר של החייב הצטרפה כנושה להליך וזו עתרה למתן ההכרזה כדי לאפשר לה למצות ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי. במועד ההכרזה גם לא מוצו הליכי בדיקת זכויות אפשריות לחייב בנכס מקרקעין ובעלי התפקיד סברו כי אכן יש תועלת בהליך. חיובים שהוטלו על החייב בהליך לא בוצעו על ידי החייב ממועד הכרזתו ועד היום.
ד.במסגרת ניהול ההליך ביצוע הנאמן מספר פעולות במטרה לאתר נכסים השייכים לחייב. כך התבקש צו לעיון במסמכים בנוגע לנכסים שהיו פעם בבעלות החייב במושב גבע כרמל (בית מגורים) ובחדרה (דירת נופש). בשל מאמצים אלה אותרה בסופו של יום צוואת אמו המנוחה של החייב. בהתאם לאמור בצוואה, כל רכוש האם המנוחה הוענק לאחיותיו של החייב, ואולם לדעת הנאמן בתיק זה הייתה קיימת אפשרות לעתור לביטול הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת, הכל כפי שיובהר להלן.
ה.במהלך ההליך לא נטלו נושים חלק פעיל בו. במהלך ההליך הגיש רק נושה אחד פעמיים (בתאריכים 20/10/14 ו-02/01/12) בקשה לביטול ההליך שנסמכה רק על הטענה היחידה כי החייב אינו מקיים חובותיו בהליך. בקשות אלו נדחו משום שמדובר היה בבקשת נושה והבקשה שהוגשה לא הוגשה כראוי. יוער כי מספר אירועים שונים שארעו לאחר הגשת הבקשות הצדיקו הסברה של בעלי התפקיד שיש להותיר הליך זה על כנו משום שקיימת תועלת לנושים בהותרתו על כנו. כך ביום 03/04/13 הוגשה הודעה לתיק כי החייב שכר עורך דין לייצגו בהליך ובכוונתו להגיש הצעת הסדר. כך ובמועד מאוחר יותר כאמור אותרה צוואת אמו המנוחה של החייב ולדעת הנאמן ניתן היה להעשיר קופת הכינוס בסכומים בגין כך.
פרט לשתי בקשות לקוניות שנדחו לביטול ההליך לא הוגשו בקשות נוספות מטעם נושים. אלו לא טענו כי אין להותיר הליך זה על כנו בשל אופן יצירת החובות על ידי החייב או אופן התנהלותו בהליך. לא נאמר כי התנהלות החייב שוללת זכותו לקבל הפטר בהליך זה. בפועל, מרבית הנושים בהליך, מסכימים כיום למתן הפטר בתיק, הכל כפי שיובהר להלן.
ו.ביום 02/12/14 הוגשה בקשה דחופה ומוסכמת על ידי בעלי התפקיד וב"כ החייב בה הובהר כי ביום 04/08/14 הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה על שם אמו המנוחה של החייב. הובהר כי הצוואה נערכה לאחר שהחייב הוכרז פושט רגל ובצוואה החייב אינו זוכה בעיזבון אמו אלא רק שתי אחיותיו. הנאמן הגיש בקשה למתן ארכה להגיש התנגדות לצוואה מחמת החשש כי הופעל לחץ בלתי הוגן על האם המנוחה להדיר החייב מעזבונה, והכל מתוך רצון להבריח רכוש מנושים. בקשת הנאמן נעתרה ולאחר מכן נוהל משא ומתן בין יורשת אמו המנוחה של החייב על פי הצוואה (אחות החייב) והנאמן. בתום ניהול המשא ומתן הושגה הסכמה עקרונית לפיה בתמורה לויתור הנאמן להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה יועבר סך של 600,000 ₪ מכספי העיזבון לחשבון הנאמנות שינוהל על ידי ב"כ אחות החייב (גב' סיגל סגל) והנאמן. הוסכם כי בד בבד עם העברת הכספים תוגש בקשה מוסכמת למתן צו קיום צוואה לפיו רק אחיותיו של החייב יורשות על פי הצוואה, וכן תוגש בקשה למתן הפטר. הוסכם כי אם לא ינתן צו הפטר יושב הסך של 600,000 ₪ לגב' סיגל סגל ולנאמן תשמר הזכות להגיש תובענה בעניין הצוואה (לרבות לעניין ביטול צו קיום הצוואה). הוסכם כי בד בבד ועד לסיום ההליכים בתיק זה יינתן צו האוסר על שינוי הזכויות בדירה (ששימשה דירת מגורי אמו המנוחה של החייב). הוסכם כי היה וינתן הפטר בתיק זה יגיע סכום ההפקדה מחלקה של אחות החייב בעיזבון על פי הצוואה בלבד.
ז.בקשת בעלי התפקיד וב"כ החייב אושרה בהתבסס על קביעת הנאמן כי לחייב אין נכסים הניתנים למימוש לטובת נושיו והליך התנגדות לצו קיום צוואה כרוך בהוצאות ובסיכון כי ידחה. הוברר כי ההסכם הושג גם בשל הצורך לקדם ההליכים לצורך מתן הפטר לחייב ומתן צו קיום צוואה בדחיפות. זאת בשל תסבוכת בה מצויה אחות החייב, גב' סיגל סגל מזרחי (להלן: "אחות החייב").
ח.כאמור, הסכמת הצדדים אושרה על ידי בית משפט זה ביום 04/12/14 בכפוף להצגת הסכם סופי שיחתם בין הצדדים. הסכם כזה נחתם ביום 07/12/14 ואושר בהחלטת בית משפט זה ביום 09/12/14.
בהתאמה נתן בית משפט זה הוראה על העברת סך של 600,000 ₪ לחשבון נאמנות לאחר מתן צו קיום צוואה והכל כדי להבטיח כי באם ינתן הפטר בתיק זה יעמוד לחלוקה בין הנושים סך של 600,000 ₪, אשר יועברו מחשבון הנאמנות לחשבון קופת הכינוס ללא מגבלה כלשהי.
בהחלטה נקבע כי היה ולא ינתן הפטר בהליך זה יושב הסכום לאחות החייב ובמידה ויינתן הפטר יגרע סכום של 600,000 ₪ מחלקה של אחות החייב בירושת אמה. עוד ניתן צו האוסר עד לסיום הליך זה בהפטר שינוי בזכויות בדירת המנוחה.
ט.לאור הסכמת הצדדים הוצא צו קיום צוואה ביום 01/12/14 ולאחר מכן הועבר סכום ההפקדה לחשבון הנאמנות, שנוהל בנאמנות על ידי הנאמן כאן וב"כ אחות החייב.
י.יובהר כי בהסכם בין הצדדים שקיבל אישור בית משפט זה ואפשר הן הוצאת צו קיום צוואה והן הפקדת כספים לצורך הבטחת תשלום דיבידנד לנושים באם ינתן הפטר קבע כי הסכומים שיופקדו בקופת הנאמנות יושבו לידי אחות החייב, באם לא ינתן הפטר בתיק זה. זאת משום שאחות החייב הסכימה כי הכספים הנ"ל אשר הופקדו בחשבון הנאמנות ינוכו רק מחלקה בעיזבון אמה אשר על פי האמור בצוואה כלל זכויות בשתי דירות, אחת לכל בת וזכויות בכספים המצויים בחשבונות בנק המנוהלים בבנק יהב, בנק לעובדי המדינה בחיפה סניף 140 ובבנק מזרחי – טפחות בע"מ, בשדרות פל-ים 2 בחיפה. בהתאמה הסכימה גם אחות החייב כי ינתן צו האוסר שינוי זכויות בדירה שהועברה לרשותה עד על פי הצוואה, היא הדירה ברח' ורדיה 14, חיפה.
יא.בהתאם להסכמות שהושגו בין בעלי התפקיד וב"כ החייב, אשר קיבלו תוקף של החלטה הוגשה ביום 06/02/12 בקשה למתן הפטר בכפוף להעברת סכום ההפקדה מחשבון הנאמנות לקופת הכינוס.
בתגובה לבקשה הוגשו התנגדויות מטעם נושים (בימים 19/02/15 ו-23/02/15) וביום 26/02/15 התקיים דיון במעמד הצדדים.
יב.במועד הדיון (26/02/15) העלו נושים שנכחו בדיון התנגדויות למתן הפטר וטענו כי יש מקום לבטל ההליך אפילו במחיר ויתור על הסכום האמור להיכנס לקופת הכינוס מכח ההסכם שנחתם בין בעלי התפקיד ואחות החייב. נטען כי הכסף שיופקד עתיד לשלם רק לפרעון חובות בחיוב בדין קדימה ולא יוותר דבר לנושים בדין רגיל.
הנושים שנכחו בדיון טענו כי אין להתעלם מאופן יצירת חובות החייב עובר לתחילת ההליך וכן מאופן התנהלותו בהליך, כאשר זה מעולם לא קיים חובותיו בהליך ובשל כך נתבקש פעמים במהלך ההליך ביטולו.
בדיון נכח גם ב"כ אחות החייב, עמה נחתם הסכם, מכוחו הוסרה התנגדות הנאמן למתן צו קיום צוואה וניתן צו קיום צוואה. זה המקום לציין כי ב"כ אחות החייב לא התנגד להעברת הכספים לקופת הכינוס כתנאי למתן הפטר ובא כוחה טען בדיון שאחות החייב אינה נושה של החייב ואולם מקומו בדיון לאור ההסכם שנחתם עמה.
זה המקום גם לציין כי בניגוד לנטען במסגרת ההליך שהתקיים לפני כב' השופט דר' מנחם רניאל בה"פ 16886-09-15 ב"כ אחות החייב לא התנגד להעברת הכספים לקופת הכינוס ובא כוחה שב ואישר בדיון שהתנהל ביום 26/02/15 לפני כי מדובר בסכום הפקדה המוחזק בנאמנות מכח הסדר שאושר על ידי בית המשפט. האמירה בפרוטוקול כי סכום ההפקדה שייך לאחות החייב נאמרה רק בהקשר של הסיבה בגינה הופיע בא כוחה של אחות החייב לדיון בהפטר למרות שהאחות אינה נושה בהליך זה.
יג.במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 26/02/16 הובהר כי פרט לסכום ההפקדה אין לחייב נכסים נוספים ובהתאמה חזר בו ב"כ מס הכנסה (הנושה המובטח, יוזם ההליך) מהתנגדותו למתן הפטר והותיר העניין לשיקול דעת בית המשפט.
הנושים שנותרו איתנים בהתנגדותם למתן הפטר התבססו בטיעוניהם על העובדה כי החייב נהג שלא בתום לב בהליך. הם עשו כן למרות שהוברר כי מדובר בהליך שנפתח לבקשת נושה.
בסיום הדיון ביקשה ב"כ הכונ"ר ארכה נוספת להגיש תגובה נוספת מטעמה ובקשתה נעתרה. היתר דומה ניתן לנושים אחרים ולב"כ החייב, באם יחפצו בכך.
יד.ביום 02/03/15 הוגשה התנגדות נוספת מטעם הנושה חנית ביטחון בע"מ בטענה כי ההצעה אינה מיטיבה עם הנושים הרגילים ובטענה כי לאור התנהלות החייב מתן הפטר מנוגד לתכלית ההליך. נטען עוד כי בשלב זה טרם בוררו עד תום הנסיבות הרלוונטיות להכרעה.
טו.במשך כל שנת 2015 ניהלו הצדדים משא ומתן והתבקשו וניתנו ארכות וביום 07/09/15, לאחר שתמו הארכות שניתנו להגשת עמדות הנושים, קבעתי דיון נוסף במעד הצדדים ליום 01/02/16.
טז.ביום 10/12/15 הוגשה לתיק זה בקשה מטעם נושה של אחות החייב, (פיננס קרייר בע"מ, להלן: "נושת אחות החייב"). נושת אחות החייב טענה כי זו חייבת לה מכח פסק דין סך של 1,250,000 ₪. נטען כי בגין חוב זה מנוהלים נגד אחות החייב הן הליך אזרחי בתיק ה"פ 16886-09-15 (להלן: " המרצת הפתיחה") והן תיק הוצל"פ וכי במסגרת הליכים אלו הוטלו צוי עיקול על רכושה של אחות החייב הכוללים לטענת נושה אחות החייב גם את סכום ההפקדה. נטען כי סכום ההפקדה שייך לטענת אותה נושה לאחות החייב ואינו חלק ממסת הנכסים העומדים לחלוקה בין הנושים בתיק זה, היה וינתן בו הפטר לחייב.
נושת אחות החייב לא הבהירה בבקשתה כי סכום ההפקדה מצוי בחשבון נאמנות המנוהל הן על ידי ב"כ אחות החייב והן על ידי הנאמן בתיק זה, ובבקשה ביקש ב"כ נושת אחות החייב להורות על העברת סכום ההפקדה לקופת ההוצאה לפועל או לחילופין להורות על עיכובו בחשבון הנאמנות עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המוסמך.
בשל בקשה זו נוצר הצורך בהכרעה בפסק דין זה הן בשאלה האם יש לתת הפטר לחייב בהליך זה והן בשאלה האם, באם ינתן הפטר לחייב שייך סכום ההפקדה לקופת הכינוס ובאם לא לאן שייך ומה יעשה בו באם לא ינתן הפטר בתיק זה. אציין כי אין מחלוקת כי על פי ההסכם בין הצדדים באם לא ינתן הפטר בתיק זה יש להחזיר סכום ההפקדה לאחות החייב וככזה הוא כפוף לעיקול שהוצא לבקשת נושת אחות החייב.
יז. בקשת נושת אחות החייב הועברה לתגובת כל הצדדים וזו זומנה לדיון שנקבע זה מכבר לפני ליום 01/02/16.
יובהר כי נושת אחות החייב המשיכה במקביל לנהל ההליך בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל בה"פ 16886-09-15 ולטעון לזכאות לעיקול הזכויות בדירה שהועברו לאחות החייב על פי צו קיום צוואה. זאת למרות קיומו של צו בהליך כאן האוסר שינוי זכויות בנכס עד למתן הכרעה בהליך זה.
לבקשת אותה נושה היא צורפה כצד מעוניין בהליך כאן ואולם נמנעה משום מה מלבקש להעביר ההכרעה הנדרשת בהמרצת הפתיחה לבית משפט זה. בכך יצרה אותה נושה מצב משונה בו נדרשה הכרעה בהמרצת הפתיחה שתוקפה הינה רק בין הצדדים לאותו הליך ואין לה כל תקפות בהליך זה. הכרעה כזו התבססה רק על מידע חלקי בלבד שהובא בפני בית המשפט שם (כב' השופט דר' מנחם רניאל) ואינה רלוונטית כלל ועיקר להליך זה.
יח.ביום 31/01/16 הוגשה לתיק זה תגובת אחות החייב לבקשת הנושה אחות החייב. בתגובה נטען מפורש כי מכח הסכם שנחתם בין אחות החייב ובעלי התפקדי בתיק זה הסכימו הצדדים להעביר את סכום ההפקדה לקופת הכינוס כתנאי למתן הפטר לחייב. נטען כי קבלת בקשת נושת אחות החייב תסכל הסכמה זו. כן נטען כי יש לזכור כי רק מכח ההסכמה שהושגה בין הצדדים כאן הוסרה התנגדות הנאמן לצוואת אם החייב המנוחה, והוצא צו קיום צוואה אשר אפשר לנושת אחות החייב לעקל זכויותיה בדירה ששווין גבוה משווי החוב של אחות החייב.
יט.בתגובת אחות החייב הובהר המצב האבסורדי אליו יקלע הנאמן בתיק זה באם בקשת נושת אחות החייב תתקבל. שהרי בכך יבלע סכום ההפקדה בכספי נושת אחות החייב ואילו בקופת הכינוס לא יוותר דבר. כמו כן הנאמן לא יוכל לשוב ולהתנגד לצו קיום צוואת אם החייב המנוחה. משכך נטען בתגובה כי הסמכות לקבוע מה ייעשה בסכום ההפקדה היא רק של בית המשפט של הפש"ר ועליו לבצע איזון מתאים בין זכויות הצדדים ולהורות על מתן הפטר לחייב בכפוף להעברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס.
כ.ביום 31/12/16 הוגשה תגובת הנאמן לבקשת נושת אחות החייב ובה הצטרף הנאמן לדרישה לקבוע כי סכום ההפקדה שייך לקופת הכינוס. נטען כי רק בשל הרצון להבטיח העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס כנגד מתן הפטר הוא נותר עד מתן ההפטר בחשבון נאמנות. הנאמן מחה נמרצות על האשמות שהטיח בו ב"כ נושת אחות החייב לפיה עשה יד אחת במטרה להבריח נכסים השייכים לאחות החייב.
כא.ביום 31/01/16 הודיע הנאמן כי הנושה המרכזי (מס הכנסה) הסיר התנגדותו לבקשה למתן הפטר לחייב ובכך נסללה הדרך למתן הפטר לחייב בהליך זה תמורת העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס.
כב.ביום 31/01/15 הגיש ב"כ נושת אחות החייב תשובתו להתנגדויות שהוגשו לבקשתו. בתשובה נטען כי סכום ההפקדה מוחזק בחשבון נאמנות המנוהל עבור אחות החייב ומשלא ניתן הפטר עד להגשת בקשת נושת אחות החייב יש להעבירו לאחות החייב. נטען כי בחלוף הזמן משלא ניתן הפטר בטלה הסכמת הצדדים אף שהיא כפופה לעיקול שהוטל על סכום ההפקדה שהיה ועדיין שייך לאחות החייב.
בתשובה זו התבקש בית משפט זה לתת תוקף לקביעות כב' השופט דר' מנחם רניאל בהמרצת הפתיחה אשר נתן הכרעתו ביום 14/01/16 וקבע כי סכום ההפקדה ישוב לאחות החייב וכי על פי הראיות שהוצגו בפניו נוהל חשבון הנאמנות בו הופקד סכום ההפקדה רק עבור אחות החייב.
כג. כאמור ביום 14/01/16 נתן כב' השופט דר' מנחם רניאל פסק דינו בתיק המרצת הפתיחה. בפסק הדין צוין במפורש כי תוקפו רק בין הצדדים להליך וכי פסק הדין כפוף להכרעת בית משפט זה. בפסק הדין נקבע כי ביחסים שבין הצדדים להמרצת הפתיחה סכום ההפקדה שייך לאחות החייב.
כד.ביום 01/02/16 התקיים בהליך זה דיון נדחה בבקשת הנאמן והחייב למתן הפטר בתיק זה. בדיון הוברר כי מרבית הנושים מסכימים למתן הפטר לחייב כפוף להעברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס לצורך חלוקתו בין הנושים. הנושה חנית וביטחון בע"מ נותרה איתנה בהתנגדותה למתן הפטר לאור התנהלות החייב בהליך והעובדה כי נושים לא מובטחים לא יזכו לדיבידנד כלשהו.
בדיון השתתף גם ב"כ נושת אחות החייב אשר עתר שלא לתת הפטר לחייב. זאת בשל קיומה של התנגדות נושים למתן הפטר לאור זכויות מרשתו לטענתו בסכום ההפקדה. בדיון נטען על ידו כי העיקול שהוטל על ידי נושת אחות החייב גובר על זכות הנושים בסכום ההפקדה באם ינתן הפטר משום שעד מועד הטלת העיקול לא ניתן הפטר.
דיון והכרעה:
8.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי למרות אופן התנהלות החייב בהליך, לאור כל הנתונים ולאור האפשרות כי בקופת הכינוס יופקד סוכם שיספיק לתשלום כל החובות בדין קדימה, שאחרת לא יהיה אפשרי להשיגו, משום שעסקינן בחייב חסר נכסים, יש מקום להעתר לבקשה למתן הפטר.
9.אני סבורה כי מתן הפטר ראוי ונכון בנסיבות העניין משום שהוא מאפשר חלוקת דיבידנדים שיספיקו לתשלום החוב לנושים המובטחים בהליך ולמרות שלא יוותרו כספים מספיקים לתשלום דיבדנד לנושים אחרים, אין לאפשר לנושים יחידים שנשייתם זעומה ביחס לחובות אחרים למנוע מנושים אחרים להיפרע כדי המגיע להם. בוודאי נכון הדבר כשעסקינן בנושים שהם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וגביית כספים על ידם תשרת את אזרחי המדינה כולם לרבות הנושים המתנגדים למתן הפטר.
לעניין מעמדם של נושים שנשייתם זעומה ביחס לנושים אחרים ראה:
פש"ר 2274/06 חמאוי שלמה נ' חמאוי שרה ואח', פסק דין מיום 17/05/15 (להלן: "פסק דין חמאוי").
ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן, פסק דין מיום 11/01/15 (להלן: "פסק דין שיכמן")
10.עוד אני סבורה כי יש מקום לתת הפטר לחייב על פי בקשת הנאמן, החייב וב"כ הכונ"ר ובהסכמת הנושים העיקריים בתיק, משום שאין בהתנגדות הנושים שהתנגדו למתן הפטר כדי לסתור ולהפריך העובדה כי מתן ההפטר ישרת את אינטרסי הנושים ויעניק תכלית להליך. אכן החייב לא יצר חובות בתום לב וגם לא התנהל בתום לב בהליך, ואולם עסקינן בבקשת נושה במסגרתה לעיקרון תום הלב משקל פחות גם כאשר בוחן ביתה משפט האם קיימות נסיבות המצדיקות מתן הפטר לחייב.
בוודאי נכון הדבר כאשר גם בבקשת חייב לפתיחת הליכי חדלות פרעון נגדו הועם במקצת זוהרו של עיקרון תום הלב, וכיום ניתן לתת הפטר גם לחייבים שיצרו חובות שלא בתום לב.
לעניין זה ראה סקירת פסיקה בפסק דין חמאוי שאוזכר לעיל
וראה גם: פש"ר 47070/04 שי טוסטר ואח' נ' עדה ופנחס נרקיס , החלטה מיום 25/01/16 (להלן: "פסק דין נרקיס").
11.במקרה דנן אכן אין להקל ראש באופן יצירת החובות ובהתנהלות החייב בהליך כאשר הוא אינו מקיים חובותיו בהליך ובוחר לנהלו בעודו בחו"ל.
מאידך, אין להתעלם גם ממשך שהות החייב בהליך, מן העובדה כי במשך מרבית התקופה בחרו הנושים לשקוט על שמריהם ולא לפעול, ובכל תקופת ההליך הוגשו רק פעמיים בקשות לביטולו וגם זאת רק בשל אופן התנהלות החייב בהליך. כמו כן לא הובהר האם ביטולו תשרת מטרת ההליך שהיא הפקת תועלת לנושים. לא נטען ולא הוכח כי לאחר ביטול ההליך כאן יוכלו הנושים בהליך שאינו קיבוצי לגבות חובותיהם. כן לא נסתרה הטענה כי המניע להגשת הבקשה הינו בעל אופי נקמני יותר ולא משרת תועלת לנושים.
כך אין בהתנגדות שכן הנושים שהתנגדו למתן ההפטר התמודדות של ממש עם הטענה כי ביטול ההליך תגרום לאובדן ולנזק לנושים שאחרת לא יוכלו לקבל דיבידנד כלשהו מהחייב. זאת משום שבמקרה כזה לא ניתן יהיה להעביר את סכום ההפקדה לקופת הכינוס, ומדובר בסכום שאינו מבוטל כלל ועיקר.
12.הנושים המתנגדים למתן הפטר אינם מעלים בהתנגדותם נימוקים של ממש כנגד עמדת בעלי התפקיד אשר בדקו הנסיבות בתיק זה והגיעו למסקנה כי אכן מדובר בחייב חסר נכסים ופרט להזדמנות להעביר את סכום ההפקדה לקופת הכינוס סביר שהנושים לא יוכלו בעתיד להיפרע מהחוב. זאת גם בהתחשב בגילו ובמצבו האישי של החייב.
13.עוד אין תשובה בהתנגדות הנושים למתן הפטר לעובדה כי סירוב להעניק הפטר בהליך זה יותיר את בעלי התפקיד ואת כלל הנושים בפני שוקת שבורה. זאת משום שמחד על פי ההסכם הרלוונטי סכום ההפקדה יוחזר לאחות החייב ויבלע, מכח צווי העיקול שניתנו בהליכים אחרים אצל נושת אחות החייב ומנגד מאחר וכבר הוצא צו קיום צוואה לאמו המנוחה של החייב לא תיוותר לנאמן האפשרות לעתור ולהתנגד למתן צו קיום הצוואה. כמו יש לזכור האפשרות מלכתחילה להתנגד לצו קיום צוואה ולהשיג נכסים נוספים מכוח אותה צוואה לנושים ולקופת הכינוס הייתה קטנה.
14.מכל האמור לעיל עולה כי במקרה דנן עסקינן בהליך שנמשך כבר כתשע שנים, במסגרתו בוצעו בדיקות ובחינות על ידי בעלי התפקיד ולא הובאה כל ראיה כי לחייב נכסים כלשהם. עסקינן בחייב מבוגר, אשר חובותיו נוצרו לפני שנים רבות יש לזכור כי כנגד הטענה כי החייב לא מילא אחר חובותיו בהליך עומדת ההנחה כי החייב מצוי בהליך שהחל בבקשת נושה מטרתו ברורה - מתן הפטר לאחר גביה מקסימלית אפשרית של הסכום לצורך תשלום דיבידנד לנושים. עוד אין מחלוקת כי כרגע קיימת אפשרות להעשיר את קופת הכינוס בסכום שאינו מבוטל אשר יאפשר פרעון חובות בדין קדימה, דבר שיפעל לרווחת כלל אזרחי מדינת ישראל.
ביטול ההליך בשלב זה יאיין אפשרות זו וגם לא הוכח כי יאפשר לנושים להייטיב מצבם בדרך אחרת. משכך ומשאין הליך הפש"ר הליך בעל אופי נקמני ומטרתו בין השאר מתן הפטר לחייב כדי לאפשר לו, לאחר שנים ארוכות, פתיחת דף חדש בחייו יש לתת ההפטר המבוקש. עוד יש לזכור כי מרבית הנושים בהליך זה נתנו הסכמתם למתן ההפטר. כך רוב מוחלט של הנושים בהתאם לערך נשייתם הסכימו למתן הפטר בהליך זה. משכך, מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני סבורה כי יש מקום לתת הפטר לחייב בכפוף להעברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס, דבר שיאפשר להעמידו לטובת הנושים, וכך אני מורה.
בשל כך ניתן בזאת צו המורה על העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס ולצורך כך אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו על סכום זה מכח הליכי הוצל"פ או הליכים אחרים שעוכבו בהליך זה לרבות בהליך המרצת הפתיחה. כפי שיוסבר להלן, אין באמור בפסק הדין בהמרצת הפתיחה כדי לפגוע באפשרות העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס. זאת בהתאם לאמור בפסק הדין, הנ"ל בהמרצת הפתיחה בעצמו. ההפטר לא יחול על חובות שאינם פטורים על פי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980.
עם סיום העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס תוגש הודעה המפרטת גם אופן חלוקת הדיבידנד לאחר תשלום הוצאות ההליך, ומשיעשה כן ינתן הפטר חלוט.
15.עוד ניתן לדון ולפרט הנימוקים להכרעתי מיום 01/02/16, כי היה וינתן הפטר בתיק זה, סכום ההפקדה הינו חלק מהכספים השייכים לקופת הכינוס ואינם שייכים לאחות החייב. הכרעתי זו תתבסס על שקילת כל האינטרסים הנוגדים בהליך זה וגם תתחשב בכל טענות נושת אחות החייב לעניין זה לרבות הטענה לפיה במועד הגשת בקשת אחות החייב בנוגע לסכום ההפקדה מחד טרם ניתן הפטר לחייב ומנגד כבר הוטל עיקול על כספים אלו. עוד אדרש להשפעת פסק הדין בהמרצת הפתיחה על הליך זה. למרות האמור בפסקה הדין בה"פ 16886-09-15.
16.אזכיר כי סכום ההפקדה נוצר מכח הסכם שהושג בהליך זה ומטרתו להקצות כנגד מתן הפטר סכום כסף שישרת את אינטרסי הנושים בהליך זה. סכום זה הופקד בחשבון נאמנות בהתאם להחלטתי מיום 09/12/14 שאישרה ההסכם, והכל במסגרת הליך זה. בהחלטה זו נקבע מפורשות שיש לתת תוקף להסכם שהושג במסגרת תיק זה ונחתם ביום 07/12/14 והמהווה חלק מהחלטתי.
החלטתי המפורשת מיום 09/12/14 הורתה על פתיחת חשבון נאמנות שאותם מנהלים הן בעל התפקיד בתיק זה והן ב"כ נושת אחות החייב והוא נועד להבטיח קיומו של סכום ההפקדה אשר יועבר לקופת הכינוס היה וינתן הפטר לחייב.
משכך ברור הוא כי סכום ההפקדה לאחר חתימת ההסכם ומתן החלטתי שוב אינו שייך לאחות החייב, הוא הופקד בחשבון הנאמנות להבטחת תשלום הסכום הנדרש כתנאי למתן הפטר בתיק זה. ככזה הוא אינו שייך לאחות החייב עוד אלא נועד למילוי התנאי למתן הפטר בתיק זה. עוד ברור כי מהלך זה היה פרי הסכם שקיבל תוקף של החלטה לאחר שנשקלו כל הנסיבות הרלוונטיות ואין להעלות על הדעת כי מדובר במהלך הנותן יד להברחת רכוש כלשהו.
כל עיקול על סכום ההפקדה שהוטל בהליך שנושי החייב כאן אינם חלק ממנו, מכח חובות אחות החייב, אינו יכול לאיין זכויות הנושים בתיק הפש"ר בסכום ההפקדה, והיותו בשלב זה חלק ממסת הנכסים העומדת חלוקה בהליך זה היה וינתן הפטר.
17.יתר על כן, סכום ההפקדה אינו פרי הסכם מתנה כלשהו או ניסיון להברחת רכוש מפני נושי אחות החייב. כל טענה לעניין זה מוטב היה ולו לא נטענה. סכום ההפקדה הופקד בחשבון נאמנות שהנאמן בתיק זה חלק ממנו לאחר שמהלכיו של בעל התפקיד בתיק זה הוסכמו, נבדקו על ידי בית המשפט וניתנה החלטה המאשרת אותם. יתר על כן, לו לא נעשו מהלכיו של בעל התפקיד בתיק ספק אם היום היו לאחות החייב זכויות כלשהן בנכסים אחרים על פי צוואת אמה המנוחה, שעליה כן יכולה הייתה נושת אחות החייב להטיל עיקולים, שהרי רק לאור קיומו של הסכום מיום 07/12/14 הוסרה מעל הפרק האפשרות כי תוגש התנגדות (בשם החייב כאשר הנאמן בא בנעליו) למתן צו קיום צוואת אם החייב. כך ניתן צו כזה ומכוחו הופקד סכום ההפקדה בחשבון הנאמנות השייך לנושי החייב בתיק הפש"ר במקרה וינתן הפטר, ומנגד הועברו זכויות בנכסים אחרים לאחות החייב. דבר זה איפשר הטלת עיקולים להבטחת חובות אחות החייב לנושה הנ"ל. לולא הושג הסכם בין הצדדים כאן לרבות אחות החייב, באישור בית המשפט לא היה מוצא צו קיום צוואה ולא יכולה הייתה נושת אחות החייב להטיל או לממש עיקולים על הנכסים האחרים שהועברו מכוח הצוואה לאחות החייב לרבות זכויות בדירה אותם ירשה האחות לבדה מכוח צו קיום הצוואה.
18.הכרעתי זו הינה סבירה ונכונה משום שהיא מאפשרת מחד פרעון חלקי של חובות החייב בהליך זה ומנגד היא אינה מותירה את נושת אחות החייב חסרת כל. שהרי חוב אחות החייב לנושה זה עומד על סך של 1,250,000 ש"ח. מנגד יכולה הייתה אותה נושה גם מכח הסכמת הצדדים כאן שקיבלה אישור בית המשפט, להטיל עיקולים על זכויות אחות החייב בכספים אחרים ובדירה ברחוב ורדיה 14, חיפה, וערכם של אלו עולה על ערך החוב לאותה נושה.
אציין עוד כי לולא הושג ההסדר בהליך זה ולולא ניתן הפטר בתיק זה, ספק באם חוב עומד על מכונו העיקול שהוטל על ידי נושת אחות החייב על זכויותיה בדירה ברחוב ורדיה 14, חיפה. זאת לאור קיומה של החלטתי מיום 09/12/14 האוסרת על שינוי זכויות בדירה זו עד להחלטה אחרת בתיק הפש"ר.
19.קבלת טענות ב"כ נושת אחות החייב לזכאות בלעדית לסכום ההפקדה אינה סבירה ומהווה אף טענת טענות או עמידה על זכויות שלא בתום לב משום שבכך היה נוצר עיוות המפלה לרעה נושי החייב בתיק זה. קבלת הטענות הייתה מתירה העברת זכויות לנושת אחות החייב מכח צו קיום צוואה שהוצאתו התאפשרה רק בשל ההסכם שהושג במסגרת תיק זה והורה על העברת סכום ההפקדה לחשבון נאמנות עבור תיק הפש"ר לצורך הבטחת מתן הפטר בתיק זה.
מצב זה היה מותיר את בעלי התפקיד ונושי החייב כאן מול שוקת שבורה, אלו היו מפסידים הבטוחה שהועברה לחשבון הנאמנות להבטחת תשלום הסכום הנדרש התנאי למתן הפטר ומנגד שוב לא יכול היה הנאמן הפועל עבורם להתנגד להוצאת צו קיום צוואה כפי שהיה בכוונתו לעשות עובר להשגת ההסדר. לו הייתה מוגשת התנגדות כזו הייתה מתעכבת או מבוטלת יכולת נושת אחות החייב להנות מזכויות אותם קיבלה האחות מכח צו קיום הצוואה.
20.אשר להסתמכות ב"כ נושת אחות החייב על פסק דינו של כב' השופט דר' מנחם רניאל, אציין כי אין בהסתמכות זו דבר. בפסק הדין הנ"ל נאמר במפורש כי ההכרעה זו כפופה להכרעתי בתיק הפש"ר, מה יעשה בסכום ההפקדה. אין בפסק הדין כדי לבטל האפשרות כי אם ינתן הפטר בתיק זה יועבר סכום ההפקדה לקופת הכינוס וכי הוא אינו שייך לאחות החייב.
ההכרעה הסופית בשאלה מה יעשה בסכום ההפקדה היה וינתן הפטר בתיק זה הושארה לבית משפט זה גם בפסק הדין הנ"ל והיא גוברת על ההכרעה לפיה עובר ליצירת חשבון הנאמנות ולאחריו נותר סכום ההפקדה שייך לאחות החייב.
21.גם לגוף העניין, בדיקת ההסכם שנעשה עם אחות החייב וההחלטות בתיק זה מגלים כי הוסכם ונקבע שסכום ההפקדה יהיה שייך לאחות החייב רק אם לא ינתן הפטר בתיק זה . הוסכם כי אם הפטר כזה ינתן סכום ההפקדה יהיה חלק מקופת הכינוס.
סכום ההפקדה לא נוצר כתוצאה מהסכם מתנה כלשהי או כתוצאה מהסכם שבא לסייע להבריח נכסים מפני נושי אחות החייב. סכום ההפקדה נוצר מכח הסכם שאושר על ידי בית המשפט הזה כתוצאה מויתור הדדי של זכויות אחות החייב על חלק מירושתה וויתור הנאמן בתיק זה על יכולתו לעתור להתנגד להוצאת צו קיום צוואה. אחות החייב מעולם לא טענה בהליך כאן כי סכום ההפקדה היה שייך לה ונותר כזה בכל מקרה. נהפוך הוא. נטען על ידה במסגרת הליך זה כי היה וינתן הפטר ישוב סכום ההפקדה לקופת הכינוס.
22.אשר לטענה כי עיקול שהוטל על סכום ההפקדה על ידי נושת אחות החייב גובר על זכויות נושי החייב בסכום ההפקדה, בטענה זו אין ממש. כאמור, במועד הטלת העיקול היה סכום ההפקדה מופקד בחשבון נאמנות שאחד מהאחראים לו הוא בעל התפקיד בהליך זה, החשבון עצמו נפתח במסגרת הליך זה וסכום ההפקדה הופקד בו בשלב ביניים לצורך העברתו לקופת הכינוס לכשינתן ההפטר.
במצב עניינים זה במועד הטלת העיקול על סכום ההפקדה בשל חובות אחות החייב לא היו לאחות החייב זכויות בסכום ההפקדה בודאי משכעת ניתן הפטר לחייב. לאחות החייב יכולות היו להיות זכויות בסכום ההפקדה רק אם לא היה ניתן הפטר בתיק ואז סכום ההפקדה היה מושב לאחות החייב וככזה היה מושב לה כפוף לעיקול. משכך אין לטענה כי עיקול מכח ההליכים המנוהלים נגד אחות החייב גובר על החלטות בתיק הפש"ר שנועדו להבטיח העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס עבור נושי החייב בהמרצת הפתיחה על מה שתסמוך.
23.לאור האמור לעיל ובהתאם לאמור בפסק הדין בהמרצת הפתיחה המכפיף הכרעתו להכרעה שתינתן בתיק זה, מכיוון שקבעתי לעיל כי ינתן הפטר בתיק זה לחייב בכפוף להעברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס, אני מורה על העברת סכום ההפקדה מחשבון הנאמנות לקופת הכינוס ולצורך כך מבטלת כל עיקול שהוטל על סכום זה. המחזיק יבצע העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס בתוך 20 יום ממועד המצאת דרישה והחלטה זו עלי די הנאמן לידיו.
24.במועד כתיבת החלטה זו הודיע ב"כ נושת אחות החייב כי הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתי מיום 01/02/16, משלא הומצאה לי כל החלטה המעכבת המשך ההליך כאן לא ראיתי מניעה ממתן החלטתי המפורטת. המזכירות והצדדים ימציאו העתק החלטה זו לתיק בקשת רשות הערעור שהגישה נושת אחות החייב לבית המשפט העליון.
25.עוד אציין כי חלק מהעובדות אשר שימשו בסיס להכרעתו של כב' השופט ד'ר מנחם רניאל בהמרצת הפתיחה אינן תואמת העובדות שבוררו בהליך זה ובשל הצגה לא בדיקה של עובדות אלו על ידי הצדדים להליך בהמרצת הפתיחה ניתנה כנראה הכרעתו.
יש להצטער על כך שבעלי התפקיד בהליך זה לא נטלו חלק פעיל יותר בהליך בהמרצת הפתיחה ולא הגישו עמדותיהם המפורטות במועד, דבר שהיה חוסך החשש מפני קבלת הכרעות סותרות.
יש גם להצטער על כך שב"כ אחות החייב כמו גם ב"כ נושת אחות החייב שכן הגישו טיעונים בהמרצת הפתיחה דייקו בתיאור המצב העובדתי בתיק זה. במהלך ניהול ההליך בהמרצת הפתיחה. עוד יש להצטער על כך שהצדדים לא השכילו להעביר התדיינות בתיק בהמרצת הפתיחה להליך הפש"ר ולא הסכימו לאחד ההתדיינות בה בתיק בתיק הפש"ר, דבר שהיה מונע כנראה את החשש מפני הכרעות סותרות והיה מונע קבלת הכרעה בתיק המרצת הפתיחה אשר חלה רק בין הצדדים לה וכפופה ממילא להכרעה בתיק זה.
26.כך נטען בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל כי ההפטר לא יצא אל הפועל (עמ' 2 שורה 17 לפסק הדין), דבר שאינו נכון. כך נטען בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל כי בהליך כאן טען ב"כ אחות החייב שסכום ההפקדה צריך להיות מוחזר למרשתו עד יום 26/02/15, דבר שאינו נכון ואפשרות זו הועלתה רק במידה ולא ינתן הפטר בתיק הפש"ר.
כך נטען בפני כב' השופט דר' מנחם רניאל (עמ' 3 לפסק הדין בשורות 13-17) כי אחות החייב טענה לפני כי סכום ההפקדה שייך לה ויש להחזירו ללא תנאי, דבר שאינו נכון. אשוב ואבהיר כי פסק דינו של כב' השופט דר' מנחם רניאל אינו מהווה הכרעה גם בתיק הפש"ר וכב' השופט דר' מנחם רניאל קבע מפורשות בפסק דינו כי:
"על כן ההכרעה הסופית בנושא הנהנה מחשבון הנאמנות לא תתקבל בהליך זה שבפני אלא בהליך פשיטת הרגל שם ימשעו נושי החייב וגם הנאמן".
סיכום:
27.לאור כל האמור לעיל אני מורה על העברת סכום ההפקדה לקופת הכינוס ובכפוף לכך מורה על מתן הפטר לחייב.
הנאמן ידווח כנגד על מילוי התנאי (העברת סכום ההפקדה) ויגיש דו"ח מסכם, והכל בתוך 45 יום מהיום ואז ינתן הפטר חלוט לחייב.
התיק יובא לעיוני בעוד 50 יום מהיום.
ניתן היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
