פרשנות צוואה בתביעה שהגישה אלמנה נגד בנה

לפני תביעה מיום 18.09.05 (תמ"ש 2911/05) שהגישה התובעת, הגברת א. י. (להלן: "התובעת")  כנגד בנה, מר י. י. (להלן "הנתבע"), למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעת, הינה בעלת הזכויות הבלעדית בנכס המצוי באזור התעשיה באילת בשטח כולל של כ- 400 מ"ר כ- חלק מגוש ------- חלקה -- מבנה -------- (להלן: "הנכס").

כמו כן, עותרת התובעת להצהיר שהינה בעלת הזכויות הבלעדית בבית עסק המצוי בנכס ומהווה חלק ממנו והידוע בשם המסחרי "נגריית אחים י." (להלן: "הנגריה") וכי לנתבע אין כל זכות בעלות בנגריה ו/או בנכס.

מנגד הגיש הנתבע ביום 27.09.05 תביעה שכנגד בתיק תמ"ש 2912/05 למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא בעל הזכויות בנכס הידוע כנגריה והמצוי בשני אולמות שמספרם 299.53.02 ו- 299.53.01 (להלן: "תא 1" ו- "תא 2" בהתאמה) וכן החצר, אשר תוצמד להם (להלן: "החצר"). לחילופין עותר הוא להצהיר, כי הוא בעל הזכויות להירשם כבעלים של אותו חלק מהנכס בו ניהל המנוח את הנגריה.  לחילופי לחילופין עותר הוא לזכות החזקה הבלעדית בנגריה לכל חייו.

בהחלטה מיום 14.05.06 אוחדו הדיונים בתמ"ש 2911/05 ובתמ"ש 2912/05 , וזאת במסגרת הדיון בבש"א 1148/06.

רקע עובדתי

המנוח, ג. י. ז"ל , נפטר ביום 3.1.05 (להלן: "המנוח").

התובעת הינה אלמנת המנוח אשר נישאה לו ביום 01/10/59.

הנתבע הנו בנם של המנוח והתובעת.

המנוח החזיק וניהל במשך שנים רבות עסק בשם "נגרית האחים י." באיזור התעשיה באילת בתחילה על פי חוזה שכירות שנחתם בינו לבין בעלי "הנכס" ומאוחר יותר כבעלים.

המנוח השאיר אחריו צוואה מיום 23/07/97 אשר קוימה ביום 18.8.05 על ידי כבוד הרשם לענייני ירושה וזאת לבקשת בת זוגתו של המנוח, הגברת י. א.. הצו ניתן ללא כל התנגדות.

פירושה של צוואה זו עומד בבסיס תביעה זו.

הסעיפים נושא המחלוקת הם סעיפים 1- 3 לצוואה הקובעים כדלקמן:

1."  רכושי כולל

א.         נכס דלא ניידי שיש לי ו/או שיהיו לי בעתיד , שייקראו להלן  -  הנכסים.

ב.         נכסי דניידי , כספים וזכויות מכל מין וסוג שהוא שיש לי ו/או שיהיו לי בעתיד שיקראו להלן - הזכויות.

2.         את כל נכסי וזכויותי , מכל מין וסוג שהוא , שיש לי ו/או שיהיו לי בעתיד הנני מצווה - לאשתי  הגב' י. א. ת.ז. -------- .

3.         למרות האמור לעיל, הרי שהמבנה הידוע בכתובת------ באיזור התעשיה אילת אשר בו מנוהל עסקי בשם נגריית האחים י., אשר בו יש לי זכות שכירות מוגנת, יועבר לחזקתו הבלעדית של בני , מר י. י. " (ההדגשה שלי-ט'ד').

ביום 30.12.03 רכש המנוח מחברת מבני תעשיה בע"מ את מלוא זכויותיה בנכס כולל הנגריה.

בעקבות רכישת זכויות והיותו של המנוח הבעלים של הנכס התעוררה מחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות שיש ליתן לסעיף 3 לצוואה וההשלכות שיש לאמור בסעיף זה כלפי זכויות הנתבע אם בכלל.

טענות התובעת

לנתבע אין כל זכות בעלות בנגריה וקל וחומר בנכס, שכן בהתאם ללשון הצוואה הבהיר המנוח כי כל זכות בעלות קיימת ו/או עתידית מוענקת באופן בלעדי לתובעת. כמו כן מלשון הצוואה עולה, כי כוונת המנוח במתן זכות חזקה לנתבע היה לצורך המשך ניהול הנגרייה בלבד, על פי הזכויות שהיו לו באותה עת ואשר נכון להיום אינן קיימות.

לתובעת מחצית הזכויות בנגריה מכוח חזקת השיתוף ומכח זכותה זו אין הנתבע יכול לטעון לכל זכות ובוודאי לא לחלק זה.