פרשנות ותום לב בביצוע חוזה פיתוח הנדסי

פרשנות ותום לב בביצוע חוזה פיתוח הנדסי  - אלה עיקרי הסוגיות בפנינו.

רקע

1.         התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: " פמס"ט") הינה חברה המייצרת, בין היתר, מכונות לביצוע בדיקת סי.טי. (C.T. ).

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: " דן רז") הינה חברה הנדסית העוסקת בתכנון, ייעוץ ופיתוח הנדסיים.

צד ג' הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את דן רז בפוליסת אחריות מקצועית.

2.         בשנת 1998 החליטה פמס"ט לבצע אוטומציה להליך הייצור של אחד מרכיבי מכונת הסי.טי. שנקרא אנטי סקטר (להלן - "אנטי סקטר" או " AS").

רכיב זה מורכב מ'סנדביץ' של פיסות מתכת ורשתות פלסטיק מיוחדות (להלן: " הרשתות") המודבקים יחדיו, ולהם מחוברים 'עלי קצה' ו'רגליים'. בכל אחת ממכונות הסי.טי. ישנם כמה עשרות אנטי סקטורים שמטרתם לנתב את קרינת הרנטגן לגלאים המורכבים במכונות. דיוק ייצור האנטי סקטר, ברמה של מיקרונים בודדים, חיוני לצורך הפעלה תקינה של  מכונת הסי. טי. וקבלת איכות תמונה ברורה.

3.         עד לשנת 1998, הורכב האנטי סקטר באופן ידני על ידי אנשים שהוכשרו לכך במשך תקופה ארוכה ואשר נדרשה מהם רמת מיומנות גבוהה. מטרות האוטומציה היו שיפור תהליך היצור, הגברת קצב הייצור, הפחתת התלות במיומנות העובדים, שיפור רמת דיוק האנטי סקטר וחיסכון בחומרי גלם הנובע מהפחתת כמות הפסילות של חומרי הגלם (לאו דווקא בסדר עדיפות זה; ראו תצהיר שלמה כתראן ופרוטוקול מיום 14.9.06 עמודים 7, 10, 11).

4.         לצורך מימוש האוטומציה, הזמינה פמס"ט מדן רז עבודה לתכנון, פיתוח וייצור של מערך לייצור אוטומטי של אנטי סקטר (להלן: " המערך האוטומטי").

הזמנת המערך האוטומטי התבססה על עבודת תכנון ואפיון ארוכה במסגרתה הכינו הצדדים מפרט המתאר את דרישות המערך האוטומטי והדרכים ליישומו (המפרט מיום 22.4.99 ייקרא להלן: " המפרט" או  " המפרט המקורי").

כן הגדירו הצדדים את מטרת המערך האוטומטי כדלקמן: " הקו העיקרי המנחה מפרט זה הוא השאיפה לממש במידת האפשר בתהליכים אוטומטיים את תהליך ההרכבה הידנית המבוצע היום" (סעיף 1.2 למפרט המקורי).

בהתאם, הכינה דן רז תוכנית עבודה שכללה את שלבי העבודה, לוחות הזמנים ותחזית השעות הנדרשות לכל שלב ושלב בתכנון וייצור המערך האוטומטי (תוכנית העבודה הראשונה צורפה כנספח י"ז לתצהיר דן רז. המפרט ותוכנית העבודה יקראו להלן ביחד:" הפרויקט המקורי").

5.         על פי תוכנית העבודה, המבטאת את ההערכות הראשוניות, ייצור המערך האוטומטי אמור היה להסתיים ביולי 2000, ועלותו המשוערת הייתה כ- 350,000$.

שיטת התשלום המוסכמת בגין הפרויקט המקורי הייתה תשלום של 50$ בגין שעת עבודה של דן רז, ובנוסף,  תשלום ישירות לספקים וקבלני משנה עבור רכיבים וייצור (ראו עדות  כתראן, פרוטוקול מיום 25.9.06 עמוד 71 שורות 11-14).

6.         לאחר שפמס"ט אישרה את המפרט ואת תוכנית העבודה, יצא הפרויקט המקורי לדרך, ובהתאם, פיתחה דן רז, ייצרה וסיפקה את השלב הראשון של הפרויקט המקורי - מתקנים המשמשים להרכבת ה'סנדביץ' מהרשתות ופיסות המתכת הנקראים 'מתקני דפינה', וכן מערך שינוע למתקני דפינה אלה (להלן: " מתקני הדפינה" ו- " מערך השינוע").

אקדים ואומר כי אין חולק כי יתר שלבי הפרויקט המקורי לא בוצעו על ידי דן רז ולא סופקו לפמס"ט, ולבד ממתקני הדפינה ומערך השינוע לא סופק המערך האוטומטי לפי המפרט המקורי.

7.         במהלך העבודה על המערך האוטומטי התעוררו קשיים שונים, בין היתר, בשל חוסר דיוק במידות הרשתות. במפרט המקורי נקבע במפורש כי המערך האוטומטי לא יכלול אביזר למיון הרשתות, ולפיכך, לאחר שהתברר כי נוכח אי הדיוק במידות הרשתות, יש צורך באביזר כאמור, שינו הצדדים את הפרויקט, והחל מחודש אוקטובר 2000 נדרשה דן רז לספק מכונה למדידה ומיון הרשתות (להלן: " מכונת המדידה והמיון" או " המכונה").

סופו של דבר שהפרויקט לא הסתיים בחודש יולי 2000. עוד התברר לצדדים כי העלויות בפועל של הפרויקט יעלו על התחזית הראשונית, ובינואר 2001 עצרה פמס"ט את הפרויקט.

8.         נציין כבר בשלב זה כי פמס"ט טוענת כי עצירת הפרויקט נבעה מחריגה צפויה בלוחות הזמנים ובתקציב הפרויקט. לעומתה, דן רז טוענת כי עצירת הפרויקט נבעה מהצלחת מתקני הדפינה שענו על יעדי האוטומציה של פמס"ט, ועקב כך החליטה פמס"ט לזנוח את הפרויקט המקורי ולהתמקד מאותו מועד ואילך בפיתוח וייצור מכונת המדידה והמיון בלבד. 

9.         תהא הסיבה לעצירת הפרויקט אשר תהא (ועל כך בהמשך), גיבשו הצדדים בחודש פברואר 2001 הסכם חדש שפורט במכתב מיום 21.2.01 ואושר במכתב תשובה מטעם פמס"ט (המכתב ותשובתה המאשרת של פמס"ט - נספחים ד'1 וד'2 לתצהיר שלמה כתראן - להלן: " מסמך ההבנות").