פרשנות הסכם וסוגיית חיוב בן זוג בדמי שימוש ראויים

במסגרת תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגוריהם המשותפת של הצדדים התעוררה השאלה האם חלוקה פיזית (בעין) של הדירה שקיבלה תוקף של פסק דין היוותה חלוקה סופית שסיימה את הסכסוך ביניהם או שמא הייתה זו בגדר חלוקה זמנית עד שהילדים יגדלו ולאחר מכן יידרשו לפירוק השיתוף בדירה. ובלשון אחר, מה הייתה כוונתם המשותפת של הצדדים, ובהעדר כוונה משותפת, האם כוונתו של הצד האחד או זו של הצד האחר עולה בקנה אחד עם המבחן האובייקטיבי. עוד נדרשתי לעמוד על הזכות לפירוק שיתוף של בן זוג בנכס שעה שנעשתה בו חלוקה פיזית והחיוב בדמי שימוש ראויים כשבן זוג המצוי מחוץ לנכס אינו פועל למימוש זכותו.

א.         העובדות הצריכות לעניין:

1.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1976 ומנישואיהם נולדו להם שישה ילדים, כולם בגירים כיום. נכון למועד גירושיהם נותרו שני קטינים.

2.         הצדדים הינם בעלים במשותף של דירה ברח' ... ב... הידועה כגוש... חלקה... תת חלקה ... הרשומה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת (להלן: "דירת המגורים").

3.         ביום 15.06.1999 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום 16.06.1999.

בסעיף 2 להסכם הגירושין נקבע:

"הצדדים מתחייבים למכור את דירת הצדדים מרח' ...ב... כנ"ל למרבה במחיר ובתמורה שיקבלו, לאחר תשלום ההוצאות בגין מכירתה, יתחלק בינם שווה בשווה, ומכירה זו תתבצע תוך שנה מהיום".

4.         ביום 26.11.2000 הגיעו הצדדים להסכמות בפני כבוד השופט יוסף בן חמו בבית משפט זה אשר קיבלו תוקף של פסק דין. הסכמות אלו כללו את עניין המזונות, המשמורת והסדרי הראייה וכן הסכמה באשר לדירת המגורים של הצדדים אשר קבעה כדלהלן:

"אשר לדירת בני הזוג, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה תבוצע חלוקה פיזית בעין בדירה כאשר תיבנה כניסה נוספת על חשבון הבעל אשר תאפשר קיום חיים בנפרד זה מזו".

5.         ביום 22.08.2010 הגיש התובע תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים, על דרך מכירתה כפנויה, וחלוקת התמורה בין הצדדים. כן ביקש למנות את בא כוחו ככונס נכסים לצורך מכירת הדירה, ולחייב את הנתבעת לשלם לו דמי שימוש / שכר דירה ראוי כל עוד היא עושה שימוש בלעדי בדירה.

6.         בדיון שהתקיים לפניי ביום 11.05.11 ניתנה על ידי החלטה המורה כדלהלן:

"הצדדים יבדקו את המלצת בית המשפט, לפי הנתבעת תרכוש את חלקו היחסי של התובע בדירה.

הנני ממנה את השמאי דן ברלינר מחיפה, אשר מתבקש להעריך את שווי הדירה בשלמותה ואת חלקו היחסי של התובע בדירה.

בנוסף, מתבקש השמאי לבדוק את האפשרות לרישומה של חלקו של הנתבע בדירה כיחידה נפרדת, מבחינת רשויות התכנון.

....

לאחר קבלת השומה מתבקשת הנתבעת לבדוק את אפשרות רכישת חלקו היחסי של התובע בדירה על ידה ולהודיע לבית המשפט בתוך 30 יום ממועד קבלת חוות הדעת".

7.         בחוות דעת המומחה מיום 10.11.2011 צוין כי דירת הצדדים מחולקת ל-2 יחידות דיור: יחידת הדיור החזיתית בה מתגוררת הנתבעת ויחידת הדיור האחורית בה מחזיק התובע. שטחה של יחידת הדיור החזיתית הוא כ- 63 מ"ר בתוספת מרפסת חזיתית סגורה בשטח כ- 30 מ"ר, ושטחה של יחידת הדיור האחורית הוא כ- 42 מ"ר.

בחוות הדעת העריך השמאי כי שווי הזכויות בדירה בשלמותה הוא: 720,000 ש"ח.

            זאת ועוד, בסעיף 3 למסקנות חוות הדעת ציין השמאי: