תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
|
1021240-1
27/07/2016
|
בפני הדיינים:
1. הרב יוסף יגודה - אב"ד
2. הרב ישראל דב רוזנטל
3. הרב סיני לוי
|
| - נגד - |
המבקשת:
פלונית
עו"ד צחי זיסמן
|
המשיב:
פלוני
עו"ד שלמה עובדיה
|
| החלטה |
א. רקע כללי
הצדדים התגרשו לפני כארבעים שנה, ולהם שני ילדים – בן ובת.
בתאריך ג' אייר תשל"ח (5.5.1976) חתמו הצדדים על הסכם גירושין.
אין חולק שבמסגרת ההסכם (סעיף 12) התחייב האיש לשלם לאשה 20,000 ל"י, ואף אין חולק שתשלום זה שולם.
אין חולק שבתקופת הגירושין האיש היה בעלים של מניה ב**, שנרכשה בשנת 1967 בסכום של 45,000 ל"י שנים ספורות קודם הגירושין. והבעל פרש לגמלאות מ** בחודש ינואר 2015.
סלע המחלוקת בתביעה שלפנינו הוא סעיף 8 להסכם. וזה לשון סעיף המריבה:
- במידה והבעל יעזוב את **, הוא מתחייב להשתמש בערך פדיונה של מחצית המניה להשקעה כלשהי, שתעשה על ידו בשם הילדים, בחלקים שווים ביניהם. כדי להבטיח את הדבר, מתחייב הבעל להודיע לאשה על כוונתו לפרוש מ**, על מנת שזו תוכל לפקח על כך, כי ערך פדיונה של מחצית המניה יושקע בשם הילדים.
פסק דין של בית הדין עם ההסכם, יופקד בהנהלת **, על מנת שזו תוכל להודיע לאשה על כוונת הבעל לפרוש מחברותו ב**.
בכל מקרה לא יהיה הבעל מוגבל מלהשתמש בכל ערך פדיון של המניה, וזאת בתנאי כי ערך פדיונה של מחצית המניה יושקע בשם הילדים. אותו הדין יחול אם הבעל ישתמש בפדיון המניה לצורך רכישת דירה.
באופן כללי - לטענת האשה, יש לקיים את האמור בסעיף זה שעיקרו העברת ערך פדיון המניה לילדים. וכדי לממש את תכליתו יש להתאים את ההוראות למצב, וכפי שיפורט להלן.
לטענת האיש, אין לממש את האמור בסעיף 8, כיוון שתכליתו היתה הבטחת מזונות הילדים בקטנותם. ולפיכך, כיום משגדלו והאב פרש לגמלאות שנים לאחר מכן, סעיף זה לא נועד כלל למימוש.
בתאריך ה' באדר התשע"ה (24.02.2015), ניתן לבקשת האשה צו מניעה כלפי חברת **, שלא לבצע דיספוזיציה במחצית מן המניה.
התקיימו דיוני הוכחות והוגשו סיכומים בתיק.
ב. תמצית טענות האשה והסעד המבוקש
לטענת האשה, תכלית סעיף 8 הוא העברת מחצית המניה או שוויה לשני הילדים. הרקע לכך הוא שהאשה היתה זכאית למחצית מזכויות הבעל. המניה היתה רכושו של הבעל שלמחציתו זכאית האשה, ובמסגרת המשא ומתן הוסכם כי מחצית המניה תעבור לילדים ולא לאשה.
לטענתה, אין כל קשר בין המניה ושוויה, לבין התשלום של 20,000 ל"י על פי סעיף 12 לחוזה. אותו תשלום הועבר כפיצוי נוסף. הבעל רצה מאוד להתגרש ולחיות עם אשה אחרת, ולפיכך הסכים לכך.
האשה מציינת לכך שכתוב בהסכם שהוא נעשה לטובתם של הילדים, וברוח זו יש לפרש את ההסכם, בדרך של פרשנות תכליתית.