פרשנות הסכם בן ממשיך כחוזה יחס

האם זכויותיו של המבקש כבן ממשיך כוללות גם את הזכות לקבל מניות באגודה שיתופית, שהוקמה לשם אחזקה בנכסים משותפים לחברי המושב?

העובדות הצריכות לעניין

1. ההליך דנא הינו המשכה של מסכת התדיינויות ארוכה, שהחלה לפני למעלה משני עשורים, שעניינה הזכויות במשק מספר 62 במושב ב' - מושב עובדים של הפועל המזרחי בע"מ (להלן: המשק, המושב, בהתאמה). פעמיים הגיעה המחלוקת לפתחו של בית המשפט העליון (ע"א 1108/98 מ' נ' מ', פ"ד נד (4) 384, להלן: פסיקת בית המשפט העליון, בעמ 4986/17 פלונית נ' פלוני (31.8.2017) ), וגלי המחלוקת אינם שוקטים.
2. אביו של המבקש (להלן: האב) היה נשוי, עוד כשהגיע לישראל במבצע "מרבד הקסמים" בשנת 1950, לשתי נשים. האחת היא אמו של המבקש, האחרת היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה). המשיב 2 (להלן: המשיב) הוא אחד מבניהם של האב והמשיבה.
3. אבי המבקש היה בר רשות במשק, בו התגוררו כל בני המשפחה. בשנת 1978, לאחר שאם המבקש הלכה לעולמה, חתמו האב והמשיבה (להלן יחד: ההורים) על הצהרה, לפיה המבקש יהיה בן ממשיך במשק. זמן קצר לאחר מכן אישרה הסוכנות את המבקש כבן ממשיך במשק. לאחר פטירת האב, בשנת 1985, פרץ סכסוך בין המבקש למשיבים בנוגע למעמדו של המבקש כבן ממשיך. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, בין השאר, כי במערכת היחסים בין המשיבה למבקש הושלמה מתנת הזכויות (להלן: חוזה המתנה), ולכן המשיבה איננה יכולה לחזור בה.
4. ביום 16.11.2009 הגיש המבקש תובענה, בה טען, כי המשיבים מנסים "לעקוף" את פסיקת בית המשפט העליון, על ידי העברת הזכויות במשק למשיב, ולכן עתר למתן צו מניעה קבוע. המשיבים מצדם הגישו תביעה לפינוי ודמי שימוש. ביום 28.1.2016 קיבלתי את תביעתו של המבקש ודחיתי את תביעת המשיבים (להלן: פסק הדין בהליך הקודם). ערעור שהגישו המשיבים (עמ"ש 59617-03-16) נדחה (להלן: פסיקת בית המשפט המחוזי), ובר"ע שהוגשה (בע"מ 4986/17 הנ"ל) נדחתה אף היא.
5. ביום 9.5.2017 הוגשה הבקשה דנא, למתן סעד לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. בתובענה נטען, כי המשיבים פועלים בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ולפסק הדין בהליך הקודם, שעה שהמשיבה מבקשת להעביר לנתבע את מניותיה במשיבה 3 (להלן: האגודה). זאת לדעת, האגודה, הוקמה בשנת 2006, והיא מחזיקה בנכסים של חברי המושב, שאינם חלק אינטגרלי מהנחלות החקלאיות. מדובר בנכסי נדל"ן מניבים המהווים, למעשה, רכוש משותף של חברי המושב, ואשר מנוהלים החל משלהי שנת 2006 על ידי האגודה. לכל נחלה במושב הוקצו שתי מניות מייסדים באגודה (אחת לכל אחד מבני הזוג בעלי הזכויות בנחלה, להלן: המניות). בעלי המניות (הם בעלי הנחלות דאז) חולקים בכל רווחי האגודה (סעיפים 15.1.1 ו- 15.1.2 לתקנות האגודה, להלן: התקנון). לכתחילה נקבע בתקנון, כי המניות אינן ניתנות להעברה בנפרד מהנחלות. ברם, ביום 14.7.2016 שונו סעיפים 15.1.3. ו- 15.1.5 לתקנון. לאחר השינוי ניתן להעביר מניות לחבר אחר באגודה (או למי שיגיש בקשה להתקבל כחבר באגודה ובקשתו תתקבל). שינוי זה אפשר למשיבה לבקש העברת מניות באגודה למשיב, בקשה בגינה הוגש הההליך דנא.

טענות הצדדים

6. טענות המבקש הינן (בתמצית) כלהלן:
   • בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ופסקי הדין בהליך הקודם, היות המבקש בן ממשיך במשק, מזכה אותו בכל הזכויות במשק, שיועברו לידיו עם לכתה של המשיבה לבית עולמה. במערכת היחסים החוזית בין המבקש למשיבה מדובר במתנה מוגמרת ולכן לא ניתן לבצע דיספוזיציה כלשהי בזכויות הקשורות במשק.
   • מחדל ההורים לסייג את ההכרה במבקש כבן ממשיך בסייגים כלשהם מעיד, כי חפצו להעניק לו את כלל הזכויות הקשורות במשק, ללא כחל וסרק.
   • מאחר שהמניות הינן חלק בלתי נפרד מהזכויות במשק להן זכאי המבקש (בשונה ממיטלטלין שבמשק או ממכסת ביצים), לא יכולה המשיבה להעביר אותן לנתבע. כך גם נקבע במקרים דומים שעסקו במכר של נחלות.
   • פסק הדין בהליך הקודם ניתן בטרם שונה התקנון ולכן מכריע האמור בפסק הדין ולא נוסח התקנון החדש.
7. טענות המשיבים הינן (בתמצית) כלהלן:
   • במועד הענקת הזכויות כבן ממשיך המניות לא היו קיימות. לכן לא ניתן לטעון כי ניתנו במתנה ביחד עם יתר הזכויות הכלולות במושג זה.
   • במסמכים שחתמו ההורים לטובת המבקש לא מוזכרות זכויות או מניות.