פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' דן ואח'

בפתח הדברים וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אני מודיעה על זיכוי נאשמת 2 מחמת הספק מן המיוחס לה באישום הראשון.

תשתית עובדתית מוסכמת

1. נאשם 1 הוא עורך דין בעל וותק של 22 שנים ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה עיסוקו בתחום המסחרי ובתחום הנדל"ן.
2. נאשמת 2 היא חמותו של הנאשם, אמה של אשתו ליאת לה נישא בשנת 1993.
3. לאורך השנים טיפל הנאשם בעניינים משפטיים הקשורים למשפחה בכלל ולנכסי המקרקעין שלה בפרט.
4. בתאריך 14.10.10 מכרה הנאשמת דירת מגורים בחולון בתמורה לסך של 1,835,000 ₪. הנאשם הוא שטיפל עבור הנאשמת במכירת הדירה ומילא עבורה את הדיווח לרשויות המס וכן הגיש בשמה בקשה לפטור ממס שבח.
5. כעבור שנה ושמונה חודשים, ביום 6.6.12, מכרה הנאשמת את בית מגוריה, שהוא בית צמוד קרקע בסביון וזאת בתמורה לסך 6,750,000 ₪. גם בעסקה זו יוצגה הנאשמת על ידי הנאשם לרבות בשלב הדיווח לרשויות המס.
6. בתאריך 17.6.12 הגיש הנאשם עבור הנאשמת הצהרה לרשות המיסים בגין מכירת הנכס בסביון. הדיווח נעשה על טופס מס שבח שמספרו 7000 וצבעו ורוד. טופס זה משמש להצהרה על מכירת נכס מגורים בפטור ממס שבח מבלי שהנכס כולל זכויות בניה בלתי מנוצלות. הנאשמת חתמה על הטופס בפני הנאשם וזה אימת חתימתה ואישר כי הזהיר אותה שעליה להצהיר אמת.
7. הנאשמת מסרה בטופס זה שתי אמרות כוזבות, האחת שלא נמכר נכס קודם פטור ממס בארבע השנים הקודמות, השניה שאין לנכס בסביון זכויות בניה על פי תכנית בנין עיר מאושרת.
8. בתאריך 25.6.12 הודיעה גב' שרה אריאלי ממיסוי מקרקעין לנאשם כי מאחר ומדובר בנכס חד משפחתי יש להגיש טופס דיווח למס שבח על גבי טופס כחול שמספרו 7002. לפיכך בתאריך 8.7.12 הגיש הנאשם טופס שני ובו דיווח על העסקה. גם הפעם דיווח על מכירת הנכס בפטור ממס שבח אך הוסיף כי קיימות זכויות בניה לבריכה. לטופס צורפה הצהרה לצורך בקשה לפטור ממס שבח מקרקעין ללא חתימת הנאשמת במקום המיועד לכך אך עם חתימת הנאשם במקום שנועד לאימות חתימתה.
9. בשל מכירת דירת מגורים קודמת בפרק זמן קצר מארבע שנים, לא הגיע לנאשמת פטור ממס שבח כפי שצוין בטופס לגבי מכירת הבית בסביון.
10. לשני הנאשמים יוחסו עבירות של שימוש במרמה ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס לפי חוק מיסוי מקרקעין (לנאשם מיוחסת בנוסף עבירה של עזרה לאחר להתחמק ממס ולנאשמת עבירה של מסירת אמרה כוזבת במטרה להתחמק ממס אף הן לפי חוק מיסוי מקרקעין).
11. הצדדים מסכימים כי בינתיים הוסר המחדל במלואו (ולטענת ההגנה אף בסכום גבוה בהרבה מסכום המס האמיתי).

המחלוקת בין הצדדים

12. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת היסוד הנפשי. לטענת הנאשמים אמנם הדיווחים שהוגשו לרשויות המס בענין אי מכירת דירה מזכה בארבע השנים הקודמות והעדר זכויות בניה לא היו נכונים אולם מדובר בטעות בתום לב מבלי שנלוותה להצהרה כל כוונה להתחמק ממס שבח.
13. טענת ההגנה מבוססת על משברים בחייה של הנאשמת, משברים שהתחוללו בין השנים 2005-2006 ואשר הובילו לטעות בעת הדיווח על מכירת ביתה בשנת 2012. הנאשמת איבדה את אמה, בעלה ואחיה בתקופה של שנה וחצי (בשנים 2005-2006). על פי הטענה בעקבות האובדן הפעילה הנאשמת לחץ על הנאשם במטרה לעזוב בדחיפות את הבית בסביון. לחץ זה, שהופעל גם על ידי שתי בנותיה, שיבש את שיקול דעתו של הנאשם וגרם לו לטעות בתום לב, מבלי שבדק את הדיווח שהוגש ביחס לדירה בחולון. כן נטען על ידי ההגנה כי זכויות הבניה מתייחסות לבניית בריכה בלבד ומדובר בנתון שלא היה מהותי למוכרת או לרוכש. לשיטת ההגנה ידוע שטופס הדיווח השני שהגיש הנאשם למס השבח (הטופס הכחול), בו הוצהר דבר קיומן של זכויות בנייה, הוא טופס שייבדק ועל כן יש בכך להוכיח שלא היתה לנאשם כל כוונה לרמות. עוד מוסיפה ההגנה כי הדרישה למילוי הטופס השני נבעה מכך שמדובר בבית בנוי על קרקע ולא בשל חשיפת קיומן של זכויות בנייה. על זכויות אלה נודע לרשות רק על פי דיווחו של הנאשם. כן טוענת ההגנה כי הנאשם יכול היה להשהות את מכירת הבית בסביון למשך פרק זמן נוסף עד חלוף 4 שנים או להשכירו ויכול היה אף לבטל את העסקה אך הנאשם בחר שלא לנהוג כך משום שמדובר בטעות ללא כוונת זדון.
14. טענת הגנה נוספת היא כי טעויות מסוג זה שכיחות ומסתיימות בבקשה להמרת פטור במישור האזרחי בלבד. הנאשם הגיש בקשה להמרה אך זו לא טופלה עד היום.
15. הנאשמים כפרו בסכום מס השבח הנקוב בכתב האישום בגובה 1.5 מיליון ₪.