פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' מרי בוצ'אצ'י

בפני

כב' השופט דר' עודד מודריק

הכרעת דין

עיקרי כתב האישום

ביום 4.6.08 סמוך לשעה 02:00, נהגה הנאשמת ברכב פרטי מסוג פולקסוואגן כשהיא שיכורה ברח' לילינבלום בתל אביב. לצידה ישב אמיר דרור (להלן: "אמיר"). הנאשמת חצתה את צומת הרחובות לילינבלום-נחלת בנימין בלי לציית לתמרור עצור שהיה מוצב בכיוון נסיעתה. היא המשיכה בנסיעה רצופה אל תוך הצומת וחזית רכבה פגעה בדופן הימנית האחורית של רכב פרטי מסוג שברולט נהוג בידי קלי ארביב (להלן: "קלי"). רכבה של קלי סב על צירו מעוצמת הפגיעה ופגע ב-3 עוברי אורח פגיעות קשות מאוד. הנאשמת לא עצרה במקום התאונה. היא נמלטה בנסיעה תוך סיכון עוברי דרך שניסו למנוע את הימלטותה. היא התעלמה מבקשות של אמיר לעצור את הרכב.

הנאשמת התייצבה בתחנת המשטרה כ-8 שעות לאחר התרחשות התאונה. היא נדרשה, בין היתר, למסור דגימת שתן לשם בדיקת שכרות אך סרבה לכך ועמדה בסרובה גם לאחר שהוסברה לה משמעות הסרוב.

כשבועיים לאחר התאונה ניסתה הנאשמת להניע את אמיר למסור עדות שקר בכך שביקשה ממנו למסור למשטרה שעובר לתאונה ניתן לה ללא ידיעתה סם אונס. אמיר סירב והנאשמת איימה עליו שאם לא ישנה את גירסת הדברים שמסר למשטרה – "יופתע במשפט".

על בסיס הנסיבות המתוארות מייחסת התביעה לנאשמת עבירות של נהיגה ברשלנות ובקלות ראש תוך גרימת תאונה שבה נחבל אדם חבלה של ממש; נהיגה בשכרות; אי ציות לתמרור; הפקרה אחרי פגיעה; סירוב למסור דגימת שתן; הדחה בעדות.

עיקרי המענה לאישום

לפתח המשפט טען הסנגור שלוש טענות מקדמיות (א) הגנה מן הצדק; ב) כתב האישום אינו מגלה עבירה; ג) אי קיום חובת ידוע ואי קיום שימוע). הנאשמת כפרה באחריות לגרימת התאונה ובעבירות של הפקרה לאחר פגיעה והדחה בעדות. נראה שהיא אינה חולקת על אחריותה לעבירה של סירוב למסור דגימת דם או שתן.

בגדרה של שאלת האחריות לעבירה אישרה הנאשמת מספר עובדות:

נהיגה ברכב במקום ובזמן הנקובים בכתב האישום כשלצידה יושב אמיר;

שתיית אלכוהול זמן קצר עובר לתאונה;

הרכב הנהוג בידי הנאשמת פגע ברכבה של קלי במקום התאונה ונגרמו חבלות גופניות קשות להולכי רגל כמפורט בכתב האישום. הפגיעות נגרמו מרכבה של קלי;

עזיבת מקום התאונה בלי לעצור כדי לבחון את תוצאות התאונה;

תנאי הדרך, התאורה, מצב הכביש ושדה הראיה הם כמתוארים בכתב האישום.

הכחשת האחריות לתאונה נובעת מכך שהנאשמת טוענת שצייתה להוראת תמרור "עצור" ומכך שנסיבות הנהיגה של קלי, במיוחד מהירות נסיעתה ופגיעתה בהולכי הרגל מהווה "ניתוק קשר סיבתי" בין נהיגת רכב בידי הנאשמת לבין התאונה.

בהקשר להפקרה לאחר הפגיעה, הנאשמת מאשרת שעזבה את מקום התאונה מיד עם התרחשותה בלי לעצור ובלי לבדוק את תוצאות התאונה. היא גורסת שלא היתה מודעת לתוצאות התאונה ולא היתה לה אפשרות לצפות שהיו נפגעים בתאונה. על כן, לא התגבשו יסודות העבירה ומכל מקום חלים על הנסיבות סייגי "הגנת שכרות" ו"טעות במצב דברים" הפוטרים את הנאשמת מאחריות פלילית.

בעניין העבירה של הדחה בעדות, מכחישה הנאשמת באופן מוחלט את טענות העובדה שבכתב האישום.

הדיון להלן יפתח בהתייחסות לטענות המקדמיות ויתמקד בשלושה ראשי עיקר: א) האחריות לתאונה ולתוצאותיה; ב) הפקרה לאחר פגיעה; ג) עבירות במהלך חקירת התאונה.