החלטה
(ביחס למשיבים 1, 2, 3 ו 5)
בבקשה שבכותרת נתבקשו סעדים זמניים ברכוש, הארכת תוקף ערובות ותנאי שחרור שהוטלו על המשיבים והכבדתם. המדובר בבקשה שהוגשה בד בבד עם הגשת כתב האישום, כאשר בסופו של יום לאור הסכמת הצדדים הוארך תוקפם של הצווים והסעדים הזמניים וכן הערבויות שהיו קיימות וניתן צו כי אלו יעמדו בעינם עד תום ההליכים בתיק זה. יוער כי מעבר לאמור ניתנו החלטות ספציפיות בהתייחס לרכוש מסוים שנתפס – רכבים שונים.
נותר לדון אפוא בבקשת המבקשת להכביד הערבויות שהושתו על המשיבים וזאת לשם הבטחת התייצבותם במשפט. בעניין זה עתרה המבקשת להורות למשיבים להפקיד ערבויות בנקאיות נוספות בסכומים שונים- בסך של 400,000 ₪ ביחס למשיב 1; בסך של 150,000 ₪ ביחס למשיב 2; ובסך של 200,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים 3-5.
בדיון ביום 11.7.10 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות ביחס למשיב 4 לאור העובדה כי הוברר כי קיימת הפקדה בתיק אחר, כאשר בהתאם להסכמה הכספים שהופקדו בתיק האחר בסך 50,000 ₪ ישמשו כעירבון בתיק זה ובנוסף תחתמנה שתי ערבויות צד ג' של שני אחיו של המשיב, כל אחת ע"ס 100,000 ₪.
ביחס למשיבים 3 ו 5 הודיעה ב"כ המבקשת בדיון כי תסכים לגביהם להסדר דומה לזה של המשיב 4 , היינו הסכימה להפקדה כספית בסכום נמוך יותר מזה שצוין בבקשה בכתב.
החלטה זו נוגעת אפוא לעניינם של המשיבים 1, 2 3 ו 5 (זאת לאור ההסכמה שהושגה ביחס למשיב 4) ועניינה עתירת המבקשת להכבדת הערבויות בדמות חיוב המשיבים בהפקדה/ערבות בנקאית נוספת.
ב"כ המבקשת בטיעוניה עמדה על טעמי הבקשה. ביחס למשיב 1 ציינה ב"כ המבקשת כי משיב זה הינו הנאשם העיקרי בכתב האישום, בין היתר לאור העובדה כי הוא הבעלים של הצ'יינג'. היא הדגישה כי קיים חשש להימלטות מן הדין הן מאחר שמדובר בעבירות חמורות, שלו יורשע בהן המשיב 1 סביר כי יושת עליו מאסר, הן בהתחשב בכך שלו יכולת כלכלית וקיים אצלו כסף רב, לאחר שהמשטרה השיבה לו המחאות רבות בסכומים גבוהים, חלקן ברות פירעון והן לאור העובדה שלמשיב זה אין משפחה או דבר אחר הקושר אותו לארץ. היא הפנתה לפסיקה ממנה עולה הצורך להחמיר עם חלפני כספים, לאור הרווח הנגרם להם מאי דיווח לרשות להלבנת הון ועל תפקידם בשרשרת הלבנת ההון.
ביחס למשיב 2 טענה ב"כ המבקשת כי יש ליתן משקל לעובדה שמשיב זה היה עובד של משיב 1 בצ'יינג', ולפיכך גם לו חלק משמעותי בעבירות נשוא כתב האישום. עוד הטעימה, כי בהתאם להלכה אין חובה על המבקשת להוכיח חשש להימלטות מן הדין.
ביחס למשיבים 3 ו 5 ציינה כי העובדה כי נמצאו ברשותם כלי רכב בעלי ערך רב מעידה על כך שהם אינם חסרי כל כנטען. באשר למשיב 5 הוסיפה כי לו עבר פלילי מכביד, לצורך שחרור רכבו הפקיד כסף, וכן בידי המבקשת מידע כי בבעלות הנאשם רכוש וגם תחנת מוניות, כל אלו מצביעים על יכולת כלכלית.
ב"כ המשיבים התנגדו למבוקש איש איש מטעמיו. ב"כ המשיב 1 טען כי נאשמים מסוגו של המשיב 1 הינם עבריינים משנים ולא מלביני ההון והוא אינו המרוויח העיקרי. עוד ציין כי למשיב אין עבר פלילי, הוא שירת בצה"ל, הפעיל את העסק זמן קצר בלבד, וכי במקרים דומים הוטלו עונשים של עבודות שירות או שנת מאסר, ולא מאסר ממושך . באשר למצבו הכלכלי של המשיב ציין כי ההמחאות שהועברו לידי הנאשם אינן אמורות להיפרע, הוא עומד להתחתן בקרוב, אינו עובד ואף אינו יכול למצוא עבודה, כאשר העסק שנסגר היה מקור פרנסתו. המשיב אף העביר תצהיר למבקשת (אשר צורף לתגובת המבקשת), ממנו עולה כי לא קיבל כל כסף בגין ההמחאות שהושבו לו , דבר אשר המבקשת בתגובתה טענה כי אינו הגיוני והיא חולקת עליו.
ב"כ המשיב 2 טען כי לא עולים כל נימוקים לחשש מהימלטות מהדין וכי המדובר במשיב ללא עבר פלילי ששירת בצה"ל. עוד הוסיף כי הדירה של המשיב יכולה לשמש כערובה וכי אחיו מוכן לערוב לו ודי בכך. עולה מתגובת המבקשת כי לאחר הדיון הוצעו על ידו ערבות אחרות, אשר המבקשת לא הסכימה לאשרן נוכח העובדה שהן מרוויחות שכר נמוך שאינו מספק.
ב"כ המשיב 3 התנגד אף הוא להכבדת הערבויות תוך שציין כי חלקו של משיב זה הינו קטן כעולה מכתב האישום, הוא הגיע לכל הדיונים בעניינו, אין חשש להימלטות מן הדין ולפיכך יש להסתפק בערבויות הקיימות בתיק, כאשר כבר חולט למשיב רכב ודירה. הוא הדגיש כי מצבו הכלכלי של המשיב אינו מאפשר לו להגדיל את ההפקדה הקיימת וביקש להסתפק בערבות צד ג', תוך שהציע כי אחיו יערוב לו וציין כי המשיב יציע שני ערבים נוספים. ב"כ המבקשת בתגובתה ציינה כי הוצגו בפניה תלושי שכר של הערב וכי היא מסכימה כי הוא ישמש כערב למשיב 3, אך עמדה על דרישתה לערבות בנקאית נוספת.
ב"כ המשיב 5 טענה כי אין מקום להכביד הערבויות לגביו, בין היתר מאחר שלמשיב אין יכולת כלכלית וכן לאור חלקו הקטן בכתב האישום והיעדר מסכת עובדתית כנגדו, לרבות ביחס לקבלת טובת הנאה כלשהי. היא הטעימה כי גם אם יורשע הוא צפוי לעונש של עבודות שירות בלבד , הוא נשוי ואב לארבעה ילדים העוסק בחקלאות ולפיכך אין חשש להימלטות מן הדין.
כבר נפסק כי מקום בו קיים חשש להימלטות נאשם מן הדין, יש מקום להגביל את שחרור הנאשם בתנאים ולחייבו בהפקדת פיקדון וערבויות שונות, שיבטיחו התייצבותו למשפטו (ראה למשל בש"פ 7629/02 אוהב ציון נ' מדינת ישראל (לא פורסם).
בבואו לבחון את שאלת החשש להימלטות מן הדין בוחן בית המשפט, בין היתר, את חומרת העבירות וסכומי הכסף בהם מדובר, ולעיתים אף חומרת העונש הצפוי ועברו הפלילי של הנאשם. (ראה בש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' סמיון, לא פורסם; בש"פ 2323/96 מדינת ישראל נ' אילל, לא פורסם; וכן בש"פ 5851/00 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ד(3), 666 בעמ' 670).
עם זאת נפסק כי אין לקבוע תנאי שחרור שהנאשם לא יוכל לעמוד בהם, אך עדיין יש להימנע מקביעת תנאים קלים מידי, שלא ירתיעו את הנאשם- ראה לדוגמא בש"פ 7560/95 הרוש נ' מדינת ישראל( לא פורסם).
בענייננו המדובר בכתב אישום המפרט שורה ארוכה של אישומים בעבירת של הלבנת הון וזיוף, כאשר בהתאם לכתב האישום המשיב 1 היה הבעלים של עסק לשירותי מטבע (להלן: "העסק" או "הצ'יינג'") ואף עסק במתן שירותי מטבע במסגרת העסק, המשיב 2 עבד אצל המשיב 1 בעסק ובמסגרת עבודתו זו נתן אף הוא שירותי מטבע, ואילו המשיבים 3-5 בצעו עסקאות בציינג' בהן מסרו מידע כוזב על עסקאות החייבות בדיווח.
אין חולק כי קיימת הפקדה בסך של 10,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים, עוד מהשלב בו שוחררו בתנאים טרם הגשת כתב האישום. כן קיימות ערבויות ובכלל זה ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ ביחס לכל אחד מהם. בנוסף קיימים סעדים זמניים ברכוש בדמות עיקולים שהוטלו וכן כספים מסוימים שנתפסו אצל חלק מן המשיבים. כך למשל ביחס למשיב 1 נתפס רכב, הוטל עיקול על חשבונות בנק, ונתפסו מזומן ושיקים בסך כולל של כ- 110-120 אלף ₪, ביחס למשיב 2 ישנם כספים שנתפסו בסך 100,000 ₪ ואף קיים עיקול על זכויותיו בדירה שבבעלותו. באשר למשיב 3 נתפס רכבו, וכן הוטל עיקול על זכויותיו בדירה ובאשר למשיב 5 נתפס רכב אשר הוחזר בתנאים עליהם הוריתי, שכללו בין היתר איסור דיספוזיציה ברכב ועיקול לטובת המדינה וכן הוטל עיקול על נכס במושב עוצם.
כמו כן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביחס לכל הנאשמים, אשר אף הפקידו דרכונם.