1.האם נזק לפרקט שנגרם מרטיבות כתוצאה מקרע של צינור המים (או נתק של הצינור מהמסנן) המזין את המקרר, מכוסה בפוליסה לביטוח מבנה דירת מגורים עליה חתם התובע מול הנתבעת והתובע זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו בסך 27,000 ₪? זו השאלה הטעונה הכרעה בתיק זה.
2.מכתב התביעה ומעדות התובע לפניי עולה כי התובע מתגורר בבית פרטי ברח' התפוח 4ב' בקדימה. לתובע פוליסה לביטוח מבנה דירת מגורים למבוטחי בנקים למשכנתאות (מהדורת יולי 2015) בתוקף מיום 1.3.16 עד 28.2.17. ביום 8.3.16 התעורר התובע בבוקר והבחין בכך שכל הקומה התחתונה של הבית היתה מוצפת במים. מקור ההצפה היה צינור המים המזין את בר המים של המקרר – "הצינור ניתק מפילטר המים שמחובר לקיר" (תמונות – ת/2, ת/6). כתוצאה מכך ניזוקו הפרקט והפאנלים בכל הקומה התחתונה. התובע פנה לנתבעת ונאמר לו שהמקרה אינו מכוסה בפוליסת הביטוח. הוסבר לו שאין מדובר במקור מים חיצוני ואין מדובר בהצפה ממקור חיצוני. משביקש לקבל מכתב הנמקה, נשלח לביתו שמאי מטעם הנתבעת. לאחר הבדיקה ביקש השמאי מטעם הנתבעת שהתובע ישלח לו הצעת מחיר לתיקון הפרקט. לאחר שעשה כן, קיבל התובע מכתב מאת הנתבעת לפיו המקרה אינו מכוסה בפוליסת הביטוח (נספח ה' לכתב התביעה). התובע הזמין שמאי מטעמו אשר ערך חוות דעת ממנה עולה כי הנזק נגרם כתוצאה מההצפה ועלות החלפת הפרקט והעבודות הנלוות עומד על 24,488 ₪ (נספח א' לכתב התביעה).
לטענת התובע הצינור שניתק מהמסנן הוא "צינור מים סטנדרטי שאינו מהווה חלק מן המקרר. צינור זה הותקן על ידי קבלן בטרם כניסתי לבית ואינו קשור למקרר. במקרה ואעזוב את הדירה, צינור זה נשאר בדירה. כמו כן, אוכל לחברו לברז או לכל התקן אחר שאינו המקרר אם אחפוץ" (תגובה מיום 19.2.17).
3.מכתב ההגנה ומעדות נציג הנתבעת לפניי עולה כי לטענת הנתבעת הפוליסה אינה מכסה את המקרה, שכן "ההצפה נגרמה עקב ניתוק של צינור ההזנה של מתקן להכנת קוביות קרח במקרר שניתק מהמסנן", ועל כן אין המדובר ב"שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", מקרים המכוסים בפוליסת הביטוח.
דיון והכרעה
4.לאחר שבמהלך הדיון התעוררה מחלוקת איזו מהדורה של פוליסת הביטוח חלה על המקרה, התברר שהפוליסה הרלוונטית לענייננו היא פוליסה לביטוח מבנה דירת מגורים למבוטחי בנקים למשכנתאות (מהדורת יולי 2015). להלן הסעיפים הרלוונטיים בפוליסת הביטוח ובהרחבה לפוליסה (לפוליסה קיימת הרחבה – נספח ג' לכתב התביעה) –
"דירה – המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מתקני ביוב ואינסטלציה, מתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, מתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה...
...
"פרק א' – ביטוח הדירה (מבנה)
1.מקרה הביטוח הוא אבדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:
א.אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תופעת יוצאת דופן ולא תופעה קבועה;
ב.התפוצצות או התלקחות;
ג.רוח שמהירותה עולה על 30 קשר, לרבות גשם שירד באותה עת, שלג או ברד, ולמעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או תקרה או ספיגתם בהם;
ד.נפילת כלי טיס, נפילת חפצים מכלי טיס, רעד על קולי הנגרם מכלי טיס;
ה.מגע או התנגשות של כלי רכב בדירה.
ו.פעולות זדון, למעט:
...
ט.רעידת אדמה, לרבות צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה...
י.שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני, למעט צונאמי כאמור בפיסקה ט'.
יא.הרחבת סיכוני מים ונוזלים אחרים
על פי בקשת המבוטח ובהסכמת המבטח שתצוין במיפרט, תכלול הפוליסה את ההרחבה להלן:
1.אובדן או נזק... שנגרמו לדירה, כתוצאה מהימלטות או מדליפה של מים או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה... לרבות התבקעות, סתימה או עלייה על גדותיהם של דוודים וצנרת אך לא עלות המים, ולא התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האיסטלציה עצמם".
5.כאמור, השאלה הטעונה הכרעה היא האם נזק שנגרם מהצפת מים כתוצאה מהתנתקות צינור להספקת מים למקרר, מהמסנן, מכוסה בפוליסת הביטוח ובהרחבה לה. לצורך מענה לשאלה זו יש לפרש את הוראות סעיפים י' ו-יא' לפוליסת הביטוח.
6.דומה שהמקרה שלפנינו אינו נכנס לגדרו של סעיף 1י' לפוליסה, שכן אין מדובר בהצפה "ממקור מים חיצוני". קריאת ס"ק י', על רקע הסביבה בה הוא מצוי, מלמדת שהכוונה בסעיף זה להצפה שאין מקורה בצנרת הפנימית של הדירה או בדירה עצמה. כך, למשל, מוזכרים בסעיף 1 מקרים נוספים של גורמים חיצוניים כגון: רוח, גשם, דליפה מבעד לקירות; פגיעה מכלי טיס; התנגשות של רכב בדירה; רעידת אדמה וצונאמי. "הצפה ממקור מים חיצוני", בהקשר סעיף זה, משמעה הצפה שנגרמה בעקבות דליפת מים מדירת שכנים; הצפה שמקורה ברחוב או כתוצאה מכשל בניקוז העירוני; פיצוץ של צנרת חיצונית הקשורה לרכוש משותף או לשכן, וכיוצא באלה. המקרה שלפנינו אינו נכנס לגדר המקרים הנ"ל.
7.כאמור, התובע רכש "הרחבה" לפוליסה והשאלה היא האם המקרה שלפנינו עונה על ההגדרה שבסעיף 1יא'1 לפוליסה – "אובדן או נזק... שנגרמו לדירה, כתוצאה מהימלטות או מדליפה של מים או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה...".
בת"ק (ראשל"צ) 37890-07-12 חולי נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (26.11.12) נדרש בית המשפט לפרשנות פוליסת ביטוח שכללה סעיף זהה. שם דובר על פיצוץ בצנרת פנימית במקרר ("התבקעות מסנן מים המותקן בתוך המקרר") אשר גרמה להצפה. התביעה נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כדלקמן –
"אין ספק שמקרר הוא מסוג המכשירים שאינם מחוברים דרך קבע לדירה, והדבר נכון גם במקרר שאינו מחובר רק לרשת החשמל אלא גם לצנרת מים. דומה מקרר כזה למכונת כביסה או למכשיר מסנן מים. אין ספק שאלה לא ייחשבו כחלק ממבנה הדירה אלא כחלק מהתכולה שלו, ולפיכך אינם נחשבים 'התקני אינסטלציה'. מקל וחומר, אם אין לראות בצנרת הפנימית של המקרר משום מתקן אינסטלציה שממנו יצאו המים שגרמו להצפה, ברי שהמסנן הפנימי הנמצא בתוך המקרר אינו יכול להיחשב כ'מתקן אינסטלציה'".
בית המשפט שם התווה מבחן לקביעה אם מכשיר או מתקן המצוי בדירה הוא חלק מהמבנה או מתקן אינסטלציה, או שהוא בבחינת תכולה, כדלקמן –
"אם מדובר במכשיר אשר הדייר, בעת פינוי הבית, ישאיר בדירה – מתקן אינסטלציה הוא. מאידך, כל חפץ, מכשיר או ציוד שהדייר לוקח עמו בעת פינוי הדירה אינו בבחינת מתקן אינסטלציה אלא הוא חלק מתכולת הדירה. בהתאם למבחן זה – אמבטיה, אסלה או כיור הם מתקני אינסטלציה של דירה. לא כך מסנן מים, מקרר או מכונת כביסה – שהם רכיבי תכולה ולא מתקני אינסטלציה. אבחנה זו יפה לגישתי גם אם אותם רכיבי תכולה מחוברים באופן קבוע (שאינו בהכרח 'חיבור של קבע') לצנרת הדירה, אך ניתן לנתק אותם ולהעבירם בלי קושי מיוחד ממקום למקום ומדירה לדירה".
8.לדעתי, המבחן שנקבע על ידי בית המשפט במקרה הנזכר הוא מבחן צר מדי ונוקשה, אשר אינו לוקח בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת את התקופה בה אנו חיים, את אורח החיים המודרני ואת התקני המים העכשויים, להבדיל מהתקני המים הקלאסיים. נראה שבמציאות בה אנו חיים יותר ויותר התקנים מודרניים כגון – ברי מים; מסנני מים למיניהם, התקנים לחימום וקירור נוזלים – מחליפים את ההתקנים הקלאסיים דוגמת הברז הפשוט, או שמתווספים אליהם. כך, ברוב הבתים המודרניים מותקנים ברי מים דוגמת "תמי 4", "מי עדן", "נביעות" ו"אלקטרה". עד כדי כך השימוש בברי מים ובמסנני מים כאלה נפוץ, שניתן לומר שהצנרת המזינה את אותם המתקנים הפכה ל"אינסטלציה של הדירה" המודרנית.
מסכים אני עם קביעת בית המשפט בענין חולי הנזכר לעיל, כי אמבטיה, אסלה וכיור הם מתקני אינסטלציה, כפי שברור שמכשירים חשמליים כגון מקרר, מכונת כביסה, מדיח כלים ומכשירי בר מים למיניהם, כשלעצמם, אינם נחשבים למתקני אינסטלציה. ואולם, לטעמי, גם על השאלה – האם הצינורות והצינוריות, היוצאים מתוך התקן אינסטלציה קבוע של הדירה (הצנרת הקבועה בקיר או ברזי "ניל" קטנים המותקנים בקיר בפתחים ייעודיים) והמתחברים לאותם מכשירים נחשבים לחלק מהתקני האינסטלציה – יש להשיב בחיוב. פרשנות זו היא פרשנות תכליתית אשר עולה בקנה אחד עם רוח התקופה ועם המודרניזציה המאפיינת את חיינו ואין, בהכרח, חשיבות לשאלה אם הדייר היה מפרק את אותם צינורות ונוטל אותם עמו לדירה החדשה או שהיה משאירם בדירה הישנה.
כך, למשל, צינורות המחוברים מצידם האחד לצנרת הדירה הקבועה בקיר ומצידם האחר לניאגרה של שירותים, לברזים בדירה, למכונת כביסה, למדיח כלים, למקרר או לבר מים – נחשבים להתקני אינסטלציה של הדירה – עם או בלי קשר לשאלה אם סביר להניח שצינורות או צינוריות אלה יפורקו ויילקחו עם הדייר בעת עזיבתו את הדירה.
כך גם בענייננו.
9.בבחינת למעלה מן הצורך, אני קובע שגם לפי גם המבחן המחמיר שנקבע בענין חולי הנזכר לעיל, עדיין הצינור עונה על הגדרת "התקן אינסטלציה" – מדובר בצינור המחובר מצידו האחד לצנרת הקבועה של הדירה, ומצידו האחר מחובר למסנן, יוצא ממנו, וממשיך למקרר (ראה תמונות). הקרע או הנתק התרחש בחיבור שבין הצינור למסנן. אני מקבל טענת התובע לפיה "צינור זה הותקן על ידי קבלן בטרם כניסתי לבית ואינו קשור למקרר" (תגובה מיום 19.2.17; תמונות). מעבר לכך, ניתן אף להניח, בסבירות גבוהה, כי התובע היה משאיר את הצינור בדירה אם היה מפנה אותה. כלומר, המקרה שלפניי עומד גם בתנאי המבחן המחמיר הנזכר לעיל והמסקנה היא שצינור ההזנה המדובר עונה על הגדרת "התקן אינסטלציה בדירה", כמשמעותו בהרחבה של פוליסת הביטוח אותה רכש התובע.
10.עוד מצאתי להוסיף שקריאה של הוראות הסעיף הרלוונטי בפוליסה ב"עין שאינה משפטית" ומזווית ראיה של מבוטח סביר, מתיישבת עם פרשנות לפיה "התקן אינסטלציה בדירה" כולל גם את הצינורות המזינים מתקני מים חיוניים דוגמת ברזים; ניאגרות של שירותים; מכונות כביסה; מדיחי כלים; מקררים; וברי מים. הנתבעת – חברת הביטוח – היא שניסחה את סעיפי הפוליסה ואם רצונה היה להחריג צנרת חיונית זו, היה עליה לכלול החרגה מפורשת בפוליסת הביטוח. משלא עשתה כן, ומשעל פי החוק והפסיקה במקרים כאלה יש לנקוט בגישה פרשנית מרחיבה שהיא לרעת המנסח, הרי שגם בכך יש כדי לתמוך בקבלת התביעה (ראה סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ועוד לפני התיקון לחוק – ע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו פ"ד מח(4) 70).
11.גם פסקי הדין הבאים תומכים בגישה פרשנית זו –
בע"א (מחוזי ת"א) 39304-09-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישפאר הום טק בע"מ ואח' (9.5.13) דובר בהצפה שנגרמה כתוצאה מ"התבקעות הצינורית בגב המקרר", כאשר מומחי הצדדים הסכימו כי "הכשל היה בצינורית ולא במקרר". במקרה זה – ובניגוד להתנהגות הנתבעת במקרה שלפניי – הסכימה חברת הביטוח הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא הנזקים שנגרמו לה, בהתאם לפוליסת הביטוח, והגישה תביעת שיבוב כנגד יבואנית המקרר ויצרנית הצינורית.
בת"ק (י-ם) 34071-09-14 עירן נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ (26.5.15) דובר בהצפה שנגרמה כתוצאה מ"צינור גמיש בין ברז ניל לברז מטבח, הנמצא בארון המטבח... אשר התבקע עקב בלאי". אמנם שם נדחתה תביעתו של התובע, ואולם היה זה בשל העובדה שהוא לא רכש הרחבה לפוליסת הביטוח, כפי שרכש התובע שלפניי, ועל כן, נקבע כי אין מדובר ב"שטפון או הצפה ממקור חיצוני", אלא ב"נזקי צנרת" אשר אינם מכוסים בפוליסה הסטנדרטית.
12.לאור האמור לעיל, ולאחר שאני מאמץ את חוות דעת השמאי מטעם התובע באשר לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מההצפה, חוות דעת המגובה בתמונות של הנזקים, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 27,000 ₪, וזאת עד ליום 24.4.17. לא ישולם התשלום במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 15 יום.
המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
