פרץ נ' חמדאן

פסק דין

תביעה קטנה בגובה 2,991 ₪ בתוספת אגרה.

לטענת התובע היה הוא בזמנים הרלוונטיים הבעלים, המחזיק ובעל הפוליסה של רכב מסוג סובארו מספר 77-823-03 ואילו הנתבע היה הנהג במשאית שמספרה 57-020-50. לטענת התובע ביום 23.10.09 בשעה 12:50 או בסמוך עמד רכב התובע מאחורי המשאית ברח' המוביל בכפר סבא. לפתע וללא כל סיבה החלה המשאית בנסיעה אחרונית תוך התעלמות מוחלטת לצפירותיו ואזהרותיו של התובע, ופגעה כך ברכב התובע. לטענת התובע, גרמה הפגיעה לפרטים המפורטים בדוח השמאי שצורף לכתב התביעה. הנזק לו טוען התובע מורכב מעלות תיקון הרכב, שכ"ט שמאי, טרחה ועגמת נפש והפרשי הצמדה וריבית.

בדיון ביום 25.7.10 טען הנתבע כי לא הגיש כתב הגנה משום שאחיו המתגורר יחד עמו באותו בנין הוא שקיבל את כתב התביעה והראה לו אותו רק אחרי 15 יום. לבקשת הנתבע דחיתי את הדיון להיום והתניתי את הדחייה בתשלום הוצאות בסך 200 ₪ לתובע. היום התברר כי ההוצאות לא שולמו לתובע.

התובע, הנתבע ועד מטעם הנתבע העידו לפני היום. לטענת התובע התאונה התרחשה בשביל עפר המקשר בין כפר סבא לטירה. לדבריו ראה את הנתבע מתחיל להתחפר בחול, הוא עצמו עצר את רכבו כחמישה מטר מאחורי המשאית ואז החלה המשאית לנסוע אחורנית עד שפגעה ברכבו שלו. הנתבע וכן העד מטעמו העידו כי נסיבות התאונה היו אחרות. לטענתם עצרה המשאית עצירה מוחלטת והתחפרה במקום, ואילו התובע התנגש עם רכבו במשאית מאחור.

התובע הציג לי היום תמלילים של שתי שיחות טלפון שניהל עם הנתבע והוקלטו על ידו. הנתבע לא כפר באמיתות תוכן התמלילים ולכן לא נדרשתי להאזין לקלטות. מהתמליל ת/1 מיום 17.1.10 עולה בבירור כי בשיחה זו שהתקיימה בין הצדדים כשלושה חודשים אחר התאונה, מאשר הנתבע כי הציע לתובע לתקן את הרכב. הנתבע מביע אכזבה מכך שהתובע לא הסכים בסופו של דבר שהתיקון יתבצע, וכלשונו "אתה לא רצית שאני אתקן לך..." וכן "אני אמרתי לך שאין בעיה אבל אתה פתאום פנית לביטוח אז בסדר מה אני אגיד לך תפנה לביטוח אני אגיד לך לא?..."

יתר על כן, מהתמליל השיחה מיום 25.5.10, חודשיים טרם הדיון הקודם בתביעה, עולה כי הנתבע ידע היטב מהו תאריך המשפט ואמר כי יש לו עו"ד שהוא ישבור את הראש.

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים וכן את העולה מן התמלילים שהוגשו לי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הוכיח את עילת תביעתו במידה הנדרשת. אמנם הנתבע העיד בתגובה לתמליל ת/1 כי לא התכוון ליטול אחריות על התאונה אלא רק לסייע לתובע, אלא שבמצב דברים רגיל אין אדם מציע לתקן את רכב זולתו שנפגע בתאונה אם אין לו אחריות ולו אחריות חלקית לתאונה. גם הדברים שנאמרו בתמליל ת/2 אינם מוסיפים ליכולת של בית המשפט לייחס מהימנות לדברי הנתבע. נתבע זו יצר בבית המשפט בדיון הקודם מצג לפיו לא יכול היה להיערך לדיון, ולא היא.

משכך, אני קובע כי התאונה התרחשה כפי שתיאר התובע. כיון שלדברי התובע צפר הוא וניסה למנוע את התאונה, אני קובע כי הנתבע אשר חב חובת זהירות כלפי התובע, נהג לאחור באופן בלתי זהיר במשאיתו והסב נזק לתובע ברשלנות. הנתבע לא כפר בגובה הנזק, ועל כן אני מחייב אותו לשלם לתובע סך של 2,991 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט וכן את ההוצאות שטרם שילם לתובע עבור הישיבה הקודמת בסך 200 ₪, הכל תוך 30 יום מהיום. לא ישולמו הסכומים שפסקתי במועד ישאו הם הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"א, 09/11/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

הוקלד על ידי: מירי אלפסי