פרעתי חוק לעובדים זרים כספי פקדון - תשלום כולל

(בקשה בטענת פרעתי/בקשה מספר 3)

רקע:

תיק הוצל"פ זה נפתח ביום 1.7.19 על פי בקשת ביצוע פס"ד שניתן ביום 2.4.19 במספר תיקים (סע"ש 25630-09-17, סע"ש 26208-09-17, סע"ש 26196-09-17 , סע"ש 26089-09-17 בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (להלן: "פסה"ד").

ביום 6.11.19 הוגשה בקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), בעניין 4 תיקי הוצל"פ שונים , תיק זה וכן בתיקים הבאים:

507804-08-19.

507563-08-19.

507823-08-19.

נקבע בסעיף 2 לפסה"ד, כי על החייבת (הנתבעת) לשלם לכל אחד מן הזוכים (התובעים) סך של 30,000 ₪, דהיינו סכום כולל של 120,000 ₪ סה"כ.

עוד נקבע בסעיף 3 לפסה"ד, כי לפי הסכמת הצדדים ישולמו הסכומים דלעיל לב"כ התובעים באמצעות המחאה אשר תירשם לפקודתו ותישלח תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. כמו כן, במקביל- במידה וקיימים סכומים שהצטברו לטובת התובעים על חשבון תגמולים ופיצויים וטרם הועברו אליהם, סכומים אלו יופחתו מהסכומים אשר מצוינים בסעיף 2 לפסה"ד, וזאת בתנאי למכתב שחרור הכספים.

הנושא השנוי במחלוקת:

במקרה דנן, מדובר במחלוקת משפטית לגבי הסוגיה האם הכספים המוחזקים הם כספי תגמולים ופיצויים או כספים המוגדרים כסכומים שהצטברו על חשבון תגמולים ופיצויים , שכן ככל וכך הדבר הרי שמדובר בכספים שניתן להפחית מהתשלום וזאת בהתאם להוראות סעיף 3 לפס"ד וכן האם החייבת פרעה את החוב באמצעות הפעלת מנגנון קיזוז /הפחתת סכום מוחזק.

עיקר טענות החייבת:

החייבת טוענת כי עצם העובדה שתיקי ההוצל"פ נפתחו על מלוא הסכום על אף שהועבר תשלום לזוכים, נעשתה לא כדין ומעידה על חוסר תום לב, שכן על אף שבוצעה הקטנת קרן חוב היא בוצעה באופן חלקי.

ראשית, החייבת טוענת כי היא מילאה אחר הוראות פס"ד בסעיף 3, בכך שהיא אכן קיזזה את הסכומים שהצטברו לטובת הזוכים ע"ח תגמולים ופיצויים, וכן לטענתה אין להפריד בין רכיב התגמולים לבין הפיצויים, זאת בניגוד לטענת הזוכים.

שנית, החייבת טוענת כי לאור סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:" החוק לעובדים זרים) הפיקדון אשר הופקד לזכות העובדים הזרים מהווה כתחליף להפקדות שהיו, שכן שמרכיב הפיצויים והתגמולים נשאר כמהותו ושהכותרת שונתה רק ל"פיקדון".