פרסום צילומי מסעדה באינטרנט לא נעשה תוך הפרת זכויות יוצרים של הצלם

א.         מבוא

1.         התובע, שהינו צלם במקצועו, הגיש תביעה נגד כל ארבעת הנתבעים גם יחד בגין פרסום צילומים, אשר צילם במסעדה הידועה בשם "ג'וליאן", שבבעלותו של הנתבע מס' 1.  (להלן: "הנתבע"). לטענת התובע, נעשה הפרסום באתרי האינטרנט שבבעלות נתבעים מס' 2 - 4, לבקשתו של הנתבע, תוך הפרת זכויות היוצרים שלו, לרבות זכויותיו המוסריות בצילומים, וזאת ללא הסכמתו.

2.         עובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כי אכן התובע צילם צילומים במסעדתו של הנתבע. אף אין חולק כי צילומים אלה מקורם בהזמנה, שהזמין הנתבע לפרסום מסעדתו מאתר אינטרנט הידוע בשם "REST". אף מוסכם כי הנתבע חפץ בצילומים נוספים, וכן בשימוש בצילומים, אשר צולמו עבור אתר REST, והופנה לשם כך ע"י מנהלי האתר אל התובע, אשר הסכים לבצע צילומים עבורו. ואכן, בעקבות שיג ושיח שהתנהל בין השניים, ביקר התובע במסעדתו של הנתבע וצילם שם צילומים, אותם אמור היה להעביר לנתבע. הצילומים הועברו לנתבע, חלקם על דרך של משלוחם בדואר אלקטרוני למקומון אשר אמור היה להשתמש בהם לצורך פרסום, וחלקם האחר נמסרו, כקבצים אלקטרוניים, לאחיו של הנתבע ע"י אשתו של התובע. צילומים אלה הופיעו לאחר מכן בשני אתרי אינטרנט, בהם פרסם הנתבע את מסעדתו, האחד בשם "רול", אשר לכאורה הינו בבעלות הנתבעים 2 ו- 3 והשני בשם "פסגה" שהיה בבעלות הנתבע מס' 4.

            עד כאן העובדות שאינן שנויות במחלוקת.

ב.         טענות הצדדים

3.         לטענת התובע, סוכם בינו לבין הנתבע כי הזכויות בצילומים, בין אלה שצולמו עבור רסט ובין הצילומים הנוספים, יועברו לנתבע רק לאחר חתימה על הסכם בכתב, המסדיר את ההתקשרות העסקית בין בעלי הדין. לטענתו, לא חתם הנתבע על הסכם כאמור. יתר על כן, מוסיף התובע וטוען כי אף לא נערך כל הסכם בעל-פה בין במפורש ובין מכללא בינו לבין הנתבע. (ראה סעיפים 7 - 10 לתצהיר עדותו). על כן, טוען התובע כי מרגע שעשה הנתבע שימוש בצילומים, ובמיוחד כאשר העבירם לצורך פרסום, המפרסם את מסעדתו באתרי האינטרנט השונים, הוא הפר את זכויות היוצרים שלו בצילומים אלה. לטענתו, נעשה הדבר שלא כדין, וללא קבלת ההרשאה ממנו. מוסיף התובע וטוען, כי הנתבעים מס' 3 ו- 4 אף הפרו את זכויותיו המוסריות בצילומים בכך שלא נתנו לו קרדיט בפרסומים המפרים.

4.         התובע מציין בתביעתו ותצהיר עדותו, כי הקבצים האלקטרוניים, המכילים את הצילומים נמסרו לנתבע בעורמה, כאשר זה שלח את אחיו ושליח נוסף לביתו, ו"דרש וקיבל בחוסר תום לב את הדיסק המכילים את הצילומים מאשתי".

5.         כאמור, טענתו העיקרית של התובע הינה כי הנתבעים כולם לא הסדירו את ענין זכויות היוצרים עמו, ולא קיבלו ממנו כל הרשאה להעתיק, לשכפל, להדפיס ולהפיץ עותקים מפרים של הצילומים.

6.         נוכח כל האמור, הוגשה ע"י התובע תביעה, על סך של 250,000 ש"ח - "לצורכי אגרה בלבד" - ובה טען כי הינו זכאי לסעדים של צו מניעה האוסרים על הנתבעים לעשות שימוש מפר בצילומים וכן כי בית המשפט יחייבם בפיצוי סטטוטורי מינימלי בסך של 10,000 ש"ח לכל הפרה שביצעו הנתבעים בכך שפרסמו תשעה צילומים שונים בשלוש הפרות שונות. כן טען התובע, כי הינו זכאי לפיצויים בגין פגיעה בזכויותיו המוסריות, בסך של 180,000 ש"ח בגין תשע הפרות שונות. הוסיף התובע וטען, כי יש לחייב את הנתבע להגיש לו דו"ח מפורט, ערוך ע"י רו"ח, באשר להכנסות המסעדה בעקבות הפרסומים של הצילומים המפרים וכן לחייבו לערוך דו"ח המפרט את כל הפרסומים האחרים שפרסם ובהם התמונות המפרות, וזאת על מנת שיוכל לאמוד את נזקיו.

7.         הנתבע מכחיש את טענותיו של התובע, וטוען כי לא הפר כל זכות קניינית שלו. לטענתו, הוא ביקש לעשות שימוש בצילומים לצורך פרסום המסעדה, ולשם כך פנה לנציגת האתר רסט, וזו הפנתה אותו לתובע על מנת שירכוש ממנו את הצילומים. ואכן, הוא פנה לתובע טלפונית ובשיחה טלפונית סוכם בין השניים כי התובע יערוך צילומים נוספים וימכור לו את הדיסק, הכולל את כל הצילומים גם יחד, תמורת סך השווה ל- 100$. לטענתו, לא הזכיר התובע, ולו ברמז, כי יש צורך לחתום על חוזה המסדיר את העברת הזכויות, וכי במועד שבו שוחחו על העברת הצילומים אליו, היה ברור כי העסקה נערכת לשם עשיית שימוש בצילומים לצורך פרסום המסעדה. הצילומים נמסרו לו, חלקם באמצעות דואר אלקטרוני,  אשר הועבר למערכת מקומון "שישי בגולן" לצורך פרסום המסעדה במקומון זה, ואילו חלקם האחר נמסר לו ע"י אשת התובע, לאחר שתיאם מראש את הגעתו של אחיו לביתו של התובע, על מנת שזו תמסור לו את הדיסק, עליו צרובים היו הקבצים האלקטרוניים שהכילו את הצילומים.

8.         לטענת הנתבע, אין בפרסום הצילומים אשר נעשו על ידו, משום הפרת זכויות יוצרים כלשהם של התובע. התובע ביצע עבורו את הצילומים, או מכר לו את זכויות השימוש בהם תוך הבנה ברורה כי הוא יעשה בהם שימוש לצורך פרסום המסעדה, שאלמלא כן  לא היה טעם מסחרי לעסקה שבין השניים.

9.         נתבעים 2 ו- 3 טוענים שאין כל יריבות בינם לבין התובע. הצילומים המפרים פורסמו באתר הידוע בשם "רול". אתר זה אינו בבעלות הנתבעת מס' 2, כפי הנטען בכתב התביעה, וכי אין לה כל שליטה על הפרסומים באתר זה, אשר אינו מתנהל על ידה. הנתבע מס' 3 הינו מנהלה של הנתבעת 2 וככזה אף אין לחייבו אישית בחיוביה של הנתבעת 2, אשר ממילא אינה חבה גם היא.

10.        נתבע מס' 4 טוען, כי אכן פורסמו באתר האינטרנט "פסגה" צילומים המפרסמים את מסעדתו של הנתבע, אולם צילומים אלה הינם בבעלותו של הנתבע והוצגו בפניו כרכושו של הנתבע, מבלי שהיה לו יסוד לחשוד שמא מדובר בצילומים מפרים. הפרסום נעשה במדור המאפשר פרסום חינם ללא כל תמורה. לטענתו, לא גרע הפרסום מזכויותיו של התובע, או במוניטין שלו, וכי הפרסום נעשה בהרשאה מפורשת או מכללא מצדו ובתום לב.

11.        הנה-כי-כן, המחלוקת העיקרית הנטושה בין בעלי הדין, נסובה סביב שאלת ההסכמה בין בעלי הדין באשר לזכויות השימוש בצילומים, אשר לכאורה הינם "צילומים מפרים". כאמור, אין חולק על כך כי הצילומים נעשו ע"י התובע, שהינו צלם מקצועי, אשר מקור פרנסתו על הצילום, ואף אין חולק על כך כי אלה הועברו מן התובע אל הנתבע למען יעשה זה האחרון שימוש בצילומים אלה. על כן, מן הראוי לבחון מה הוסכם בין בעלי הדין, עת התקשרו ביניהם בעסקה שבעקבותיה צילם התובע את הצילומים והעבירם פיזית לידי הנתבע. לענין זה, מוטל הנטל על שכמו של התובע, המבקש להוציא מחברו.

ג.          גרסת התובע

12.        בבואי לבחון את גרסתו של התובע, עלי להדגיש, כבר בשלב מוקדם זה, כי עדותו של התובע בפני, כמו גם הגרסאות שהובאו על-ידו בכתב, לא שבו את ליבי, וזאת בלשון המעטה. עדותו של התובע באולם בית המשפט סתרה, בנקודות רבות, את תצהיר עדותו ואת הגרסה המופיעה בכתב התביעה, באופן אשר הביאני לכלל מסקנה כי אין לקבל את גרסתו, וכי גרסה זו נחזית יותר כגרסה אשר הוכנה לצורכי משפט, ואינה תואמת לעובדות שעלו באולמי. הסתירות אשר נתגלעו בעדותו של התובע, אינן סובלות כל הסבר הגיוני.

13.        כאמור, טוען התובע בתצהיר עדותו הראשית את הטענות הבאות:

"ביני לבין הנתבע 1 ו/או מי מטעמו סוכם כי הזכויות בצילומים ובצילומים הנוספים יועברו אל הנתבע 1 ו/או מי מטעמו, רק לאחר חתימה על הסכם כתוב המסדיר עימי את ההתקשרות העסקית בינינו;

אני עמדתי על כך, כי הנתבע 1 יחתום על הסכם כתוב המסדיר את זכויותיי בצילומים וכן את ההתקשרות העסקית בינינו;