פרל נ' צבעוני

פסק דין

לטענת התובע, ביום 12/3/2009 הוא רכש מהנתבעת דירה במבשרת ציון תמורת 2,750,000 ₪. בדירה היה מותקן מטבח מעץ. לטענתו, כחודשיים לאחר מסירת החזקה בדירה לידיו, הוא הגיע לדירה בליווי האדריכלית ונחרד לגלות כי המטבח שהיה בדירה במועד מסירתה, נעקר בצורה ברוטאלית ומכוערת ונלקח ע"י הנתבעת; בעקבות כך הוא פנה לנתבעת, וזו מסרה לו שהיא פירקה את המטבח משום שסברה כי אין לו צורך בו. לטענת התובע, מעולם הוא לא ציין בפני הנתבעת כי אין לו צורך במטבח.

התובע מבקש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין עקירת המטבח בסך של 30,100 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת, כי על פי בקשת התובע היא פינתה את הדירה במועד מוקדם, על מנת שיוכל להתחיל בשיפוצים; התובע הסכים שהיא תמשיך להחזיק במפתחות הדירה על מנת לפרק מדפים ותוציא חפצים, ככל העולה על רוחה; נמסר לה פעמים רבות על ידי התובע ומעצבת הדירה כי הם מתכוונים להפוך את הדירה על פניה ולא ישאירו בה קיר או חפץ במקום; הם הדגישו במיוחד כי המטבח ייזרק ובמקומו ייבנה מטבח חדש וענקי במקום אחר בדירה, וכך אכן נעשה; שטח המטבח הישן משמש היום כשטח מגורים; התובע הקים מטבח ענקי ומפואר במקום אחר בדירה.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי, המטבח פורק על ידי אחד מידידיה שלא יכול היה לשאת את המחשבה שהמטבח ייזרק. לטענתה, הפירוק נעשה בזהירות מרבית ולא היתה נגיעה בחלקים הקשורים לאינסטלציה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כל חלקי המטבח שפורקו מוחזקים אצלה שלמים וללא פגם, והיא הציעה לתובע שהם יוחזרו למקומם, כולל הרכבתם.

במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר עלה כי התובע אכן ערך שיפוצים מקיפים בדירה והקים מטבח גדול וחדש במקום שונה מזה שבו היה ממוקם המטבח הישן; התובע לא השאיר דבר מהדברים שהיו בדירה עובר למסירתה לנתבעת.

מעדויות הצדדים ניתן היה להתרשם שהתובע והאדריכלית מטעמו נתנו לנתבעת להבין כי אין להם כל צורך בתכולת הדירה, וזאת משום שבכוונתם לערוך שיפוץ כולל ומקיף בדירה, כפי שנעשה בפועל.

עדותה של הנתבעת עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע, וממנה עלה כי הנתבעת הרשתה לידיד שלה לפרק את המטבח, רק משום שהאמינה כי בכוונת התובע לזרוק את המטבח לאשפה.

עם זאת, ועל אף קביעתי לפיה התובע והאדריכלית מטעמו נתנו לנתבעת להאמין שהיא יכולה להוציא את כל תכולת הדירה, עדיין, לדעתי, היה על הנתבעת לבקש מהתובע רשות מיוחדת ומפורשת לפירוק המטבח. זאת משום שהמטבח נחשב ונתפס כחלק המחובר חיבור קבע לדירה וחלק אינטגראלי ממנה, שפירוקו יש בו כדי לשנות את פני הדירה ופגיעה בזכות הקניין של התובע על הדירה.

אמנם התובע ציין בתביעה ובעדותו במהלך הדיון, כי הוא עדיין היה במצב של התלבטות אם להשאיר את המטבח הישן או להעבירו למקום אחר בדירה, ולפיכך נגרם לו נזק ממוני בגין שווי המטבח. ואולם מטיעוני הצדדים, כפי שפורט לעיל, נראה כי אופציה זו של השארת המטבח השין בדירה לא היתה ממשית, לנוכח השיפוץ המקיף והיוקרתי שנעשה בדירה.

ניתן היה להתרשם שעיקר טרוניית של התובע, נעוצה בכך שהנתבעת עקרה את המטבח מדירתו ללא רשות, דבר שגרם לו להרגשה רעה ועוגמת נפש, שכאמור, נמצאת היא מוצדקת הם בעיני, לנוכח הפגיעה בזכות התובע על קניינו.

אשר לשיעור הפיצויים: מעדות הנתבעת עלה כי מדובר במטבח שהותקן לפני 8 שנים. התובע לא הציג כל ראיה לענין שווי המטבח הישן; לדבריו, המטבח החדש עלה 112,000 ₪; ואולם, אין בנתון זה כדי ללמד על שוויו של המטבח הישן, שכן מעדויות הצדדים עולה כי התובע התקין מטבח ענקי וחדשני בדירה. מאידך, מעדות הנתבעת עולה כי המטבח הישן הוא בן 8 שנים; מדובר במטבח סטנדרטי שמיוצר בקו ייצור של "מטבחי דקל".

בנסיבות הענין, אני מעריך את שווי המטבח, בהתחשב בפחת בגין גילו, בסך של 5,000 ₪.

לנוכח כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, וזאת בין אם בגין שווי המטבח ובין אם בגין עוגמת הנפש ואי הנחת שנגרמה לתובע בגין פירוק המטבח ללא רשות מפורשת מטעמו.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"א, 05 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.