פסק דין
הצדדים לתביעה והעובדות, בתמצית
1.התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בין השאר ביבוא ושיווק חלפים לכלי רכב. שמה הקודם של התובעת היה א. צח חלפים (1993) בע"מ, ושונה לשמה הנוכחי בחודש אוקטובר 2003. החברה מנוהלת על ידי מר צחי מסר (להלן: "מסר"). הגב' ממטה צ'אודרי, הנתבעת מס' 1 (להלן : "ממטה") הינה אזרחית ותושבת הודו, הבעלים הרשום של עסק בשם "אוטו טק" (להלן : "אוטו טק"), עסק לייצור וייצוא חלפים לכלי רכב. בפועל, אוטו טק נוהלה על ידי בעלה של ממטה, מר ארבינד צ'אודרי, ראה תצהיר ארבינד, סומן כנ/3 (להלן "ארבינד"). הנתבעת מס' 2 (להלן : "הנתבעת") הינה חברה העוסקת אף היא בישראל ביבוא ושיווק חלפים לכלי רכב, ואין מחלוקת כי התובעת והנתבעת הינן למעשה חברות מתחרות. מר אורי עובדיה הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת (להלן : "עובדיה").
2.ביום 21/3/02 נחתם הסכם בין התובעת לבין אוטו טק (להלן : "ההסכם", צורף כנספח ג' לתצהיר מסר, ת/1). לטענת התובעת, ההסכם נחתם לאחר שהתובעת חיפשה ספק נוסף ממנו תוכל לרכוש "חלקי פרונט" לרכב. לאחר שהתובעת איתרה את אוטו טק בתערוכה בהודו, לאחר שנוהל משא ומתן בין התובעת בין אוטו טק ורק לאחר שהובהר שהתובעת עומדת על קבלת בלעדיות במכירת מוצרי אוטו טק בישראל, נחתם כאמור ההסכם.
3.בהסכם זה סוכם, בין היתר, שאוטו טק מעניקה בלעדיות לתובעת בהפצת כל מותגי ומוצרי אוטו טק בישראל, לרבות שטחי הרשות (סעיף 3 להסכם); שתקופת ההסכם עומדת על חמש שנים; שבמשך שנים אלו מתחייבת התובעת לרכוש מאוטו טק מוצרים בסכום שלא יפחת מ – 270,000$, על פי ההתפלגות שפורטה בסעיף 4 להסכם; שאם לא תעמוד התובעת ביעדי הרכישות המוגדרים בהסכם, תהא זכאית אוטו טק להביא את ההסכם לידי סיום, בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים (סעיף 5 להסכם); שהמחירים יהיו כמוסכם על ידי הצדדים וכמפורט בתוספת להסכם, ובכל מקרה לא יתבצעו שינויים חד צדדים ודרמטיים במחירים אלו (סעיף 6 להסכם); שיום הרכישה יחשב כיום בו הגיעה ההזמנה למשרדי אוטו טק והאספקה תבוצע תוך 90 יום מאותו מועד (סעיף 8 להסכם); וכי בתום חמש שנים , אם יבחרו הצדדים, יוארך ההסכם בתנאים שיסוכמו (סעיף 9 הסכם).
4.ביום 3/7/02 שלחה התובעת את ההזמנה הראשונה מכוח ההסכם. ההזמנה שמספרה 44301 (נספח ד' לתצהיר מסר, להלן : "ההזמנה הראשונה"), עמדה על הסך של 26,423$. התובעת מציינת שסכום ההזמנה עלה על ההתחייבות הכלולה בהסכם להיקף רכישות לשנת 2002 (20,000$ בלבד). אין מחלוקת בין הצדדים שבגין ההזמנה הראשונה נשלחה סחורה לישראל, אולם לטענת אוטו טק והנתבעת סופקו מוצרים בסכום כולל של 17,752$, כעולה מהחשבונית אשר הוצגה במסגרת ת/2.
5.ביום 21/1/03 שיגרה התובעת הזמנה שנייה על הסך של 6,610$ (להלן : "ההזמנה השנייה"). הזמנה זו התקבלה ואושרה על ידי אוטו טק, אולם ביום 28/1/03 נשלח דוא"ל מארבינד למסר (נספח ז' לתצהיר ארבינד) בו נאמר, בין השאר, שאוטו טק מאוכזבת מכך שסך ההזמנה עומד על 6,610$ בלבד; שהכמויות לפריט מוזמן אינן עוברות את הכמות של 500 יחידות; שההזמנה הנוספת אינה עולה בקנה אחד עם ההבטחות שניתנו לאחר ההזמנה הראשונה; שבמצב כזה ולנוכח המחירים שניתנו, המשלוח לא יהא כדאי מבחינה כלכלית. בעקבות הודעה זו של אוטו טק, החלה תכתובת בין הצדדים (ראה נספח ו' לתצהיר מסר ונספחים ז'-ח' לתצהיר ארבינד), עליה אעמוד בהמשך.
6.התובעת ואוטו טק לא הגיעו להבנות בקשר להזמנה השנייה, ואוטו טק שבה וטענה כי סכום ההזמנה הנמוך וכמות היחידות הקטנה מכל פריט אינן מאפשרות את ביצוע ההזמנה. ביום 30/1/03 הודיעה אוטו טק לתובעת שבשל חילוקי הדיעות היא רואה את התובעת כמשוחררת מכל התחייבות כלפיה (נספח ז' לתצהיר מסר). בתגובה הודיעה התובעת כי היא מגדילה את הזמנתה השנייה לסך של 50,935$ (נספח ח' לתצהיר מסר), וכי היא מצפה להמשך קיום היחסים המסחריים בין הצדדים.
7.ההזמנה השנייה לא סופקה לתובעת. ביום 1/4/03 הודיעה אוטו טק לתובעת כי במחירים המבוקשים ובתנאי התשלום הנדרשים ההזמנה לא תוכל להתבצע; מסר בתגובה השיב ביום 1/4/03 כי הוא מאוכזב ביותר מהקשר המסחרי עד כה וכי יש לשקול את המשך היחסים בין הצדדים; בתגובה, הודיעה אוטו טק לתובעת ביום 2/4/03 על ביטול ההסכם, ראה נספח י' לתצהיר מסר (להלן : "הודעת הביטול"). בהודעת הביטול מציינת אוטו טק במפורש שההסכם מבוטל ושכל צד משוחרר מהתחייבויותיו כלפי האחר. ביום 3/4/03 השיבה התובעת להודעת הביטול (נספח י"א לתצהיר מסר). בתגובתה מציינת התובעת כי היא מבינה את המצב בו מצויה אוטו טק; שתשמח לשתף פעולה עם אוטו טק, כשזו האחרונה תהיה מוכנה וערוכה לכך; שעד לחידוש ההסכם, ההסכם "מוקפא", וכי התובעת מצפה לפנייה מיד לאחר שאוטו טק תחליט כי היא מעוניינת להפיץ את מוצריה בישראל (מכתב זה יכונה "הודעת ההקפאה"). הודעת ההקפאה לא זכתה למענה מאוטו טק.
8.לאחר הודעת הביטול והודעת ההקפאה, ניסתה התובעת, לטענתה, ליצור קשר עם אוטו טק, הן בחודש יולי 2003 והן בחודש ינואר 2004, עת ביקרה בתערוכה בהודו (ראה נספחים י"ב וי"ג לתצהיר מסר). למרות שסוכם בין הצדדים להיפגש, ביטלה אוטו טק את הפגישה ברגע האחרון – כך כאמור לטענת התובעת. התובעת סברה שמצבה של אוטו טק אינו מאפשר לה לסחור עם ישראל בתנאים שסוכמו בין הצדדים. אולם בדיעבד הסתבר לתובעת, לטענתה, שהנתבעת היא שעומדת מאחורי הפסקת הקשר העסקי בין התובעת לאוטו טק; שהנתבעת ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה; שהודעת הביטול שניתנה על ידי אוטו טק ניתנה שלא כדין ושלא בתום לב. אי לכך, הגישה התובעת את תביעתה ביום 26/12/05, במסגרתה תבעה הן את אוטו טק; הן את הנתבעת; והן את עובדיה באופן אישי. לימים תוקנה התביעה, שמה של אוטו טק הוחלף בשמה של ממטה; התביעה האישית נגד עובדיה נמחקה בהסכמה וכן סכום התביעה יוחד לפיצויי קיום בלבד.
9.לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הוגשו כתבי הגנה מתוקנים. ממטה והנתבעת יוצגו בהליך זה על ידי אותו גורם, עו"ד ברמן. בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים רבים ונדונו בקשות לרוב, ביניהן בקשות לגילוי מסמכים, פורום בלתי נאות וכו'. בסופו של יום הוגשו בתיק זה תצהירי עדות ראשית מטעם מסר מטעם התובעת; ארבינד מטעם ממטה ועובדיה מטעם הנתבעת. התקיימו שתי ישיבות הוכחות ולאחר שהוגשו הסיכומים בתיק, יש לתת פסק דין על סמך החומר שבפניי והתרשמות בית המשפט מהעדים. בטרם אפרט את הכרעתי, אסקור את טענות הצדדים.
גרסת התובעת וטענותיה
10.בתמצית טוענת התובעת שבפנינו קנוניה שנרקחה בין אוטו טק לנתבעת, וקנוניה זו היא הסיבה למתן הודעת הביטול. לטענת התובעת, ההסכם בינה לבין אוטו טק היה סופי, חתום וגמור; כל תנאי העסקה, לרבות מועדי תשלום, היו ברורים ומוגדרים לצדדים, והראיה היא ביצוע ההזמנה הראשונה. התובעת טוענת שלאוטו טק לא הייתה אפשרות להודיע על ביטול ההסכם, והיא שוללת את הטענה לפיה, כביכול, התובעת הפרה את ההסכם, אם לעניין מועדי התשלום אם לעניין הכמויות המוזמנות.
11.התובעת טוענת שנאותה להסכים להקפאת ההסכם אך ורק לנוכח טענותיה של הנתבעת כי היא מצויה במצוקה תזרימית ונדרשת לספק סחורה ללקוחות כנגד תשלום במזומן, לפחות של חלק מהתמורה. התובעת מציינת כי לו הייתה יודעת שהנתבעת היא זו שעומדת מאחורי הביטול, לא הייתה מסכימה לאותה הקפאה - הקפאה ולא ביטול. עוד מוסיפה התובעת וטוענת שהנתבעת "פיתתה" את אוטו טק להפר את ההסכם שבינה לבין התובעת, באמצעות כך שהבטיחה לה היקף רכישות נרחב (350,000$ עד 500,000$) ואף הקדימה תשלום בסך 20,000$, עוד בטרם סופקה סחורה. התובעת מציינת שאין זו הפעם הראשונה בה פועלת הנתבעת בדרכים נלוזות, ו"חטיפת" ספק ארעה גם בעבר, עם ספק איטלקי בשם "טרסטינג". בגין כך הוגשה תביעה משפטית שהתנהלה בבית המשפט השלום בראשון לציון (ת.א 5332/01), תביעה שהסתיימה בפשרה.
12.להוכחת גרסתה וטענותיה בדבר גרם הפרת החוזה, מפנה התובעת לסמיכות המועדים בין הודעת הביטול (1/4/03) לבין המועד בו מודות הנתבעת ואוטו טק שהקשר ביניהן חודש (אמצע אפריל 2003, ראה עדויות ארבינד בעמ' 60 שו' 22-23; תצהיר עובדיה בסעיף 38; עדות עובדיה בעמ' 65 שו' 12) התובעת מביעה את פליאתה שהמייל הראשון שהוצג בפניי בית המשפט הינו מיום 21/5/03 (ראה נספח י"ב לתצהיר עובדיה) וטוענת שאין זה הגיוני שהקשר שחודש לא היה מלווה בתכתובת מוקדמת יותר, מה גם שמנוסח המייל עצמו ניתן ללמוד שהייתה תכתובת שכזו; התובעת מפנה לסתירות בעדויות עובדיה וארבינד ולהשמטתם של נושאים מרכזיים שעלו בעדות בעל-פה אך לא נזכרו בתצהירים (למשל התערוכה בטורקיה בחודש אפריל 2003); התובעת מפנה את בית המשפט להלוואה שניתנה בסך 20,000$ עוד בטרם נשלח לכאורה מייל כלשהו ולסתירה בעדויות, האם בהלוואה עסקינן או שמא במקדמה (ראה עדות ארבינד בעמ' 63 שו' 10 מול עדות עובדיה בעמ' 69 שו' 15 ובעמ' 73 שו' 18-21); התובעת מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שהקשר בין אוטו טק לנתבעת חודש מבלי שהנתבעת ביקרה במפעל אוטו טק, וזאת למרות שבשנת 1998 סירבה לרכוש ממנה מוצרים בעקבות ביקור במפעל (ראה עדות עובדיה בעמ' 65 שו' 5-19). התובעת טוענת שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שהנתבעת ידעה שמוצרי אוטו טק נמכרו בארץ בהצלחה על ידי התובעת (המוצרים שסופקו בהזמנה הראשונה), ולכן לא היה צורך בביצוע בדיקות נוספות; התובעת מפנה למיילים שבין הנתבעת לאוטו טק בהם נזכרים מחירוני טכנורוט, הוא המחירון הנהוג אצל התובעת. התובעת טוענת שדבר זה מחזק את המסקנה שהקשר בין הנתבעת לאוטו טק החל עוד בזמן שהחוזה היה בתוקף.
13.התובעת טוענת שדי בכל הנזכר לעיל כדי לבסס את המסקנה שאוטו טק הפרה את ההסכם עם התובעת , ואילו הנתבעת ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה. התובעת טוענת שהנזק שנגרם לה בשל הפרות אלו הינו שווה ערך לאובדן הרווח אותו הייתה צפויה התובעת להפיק ממכירת מוצרי אוטו טק במשך חמש שנים, כקבוע בהסכם. רווח זה כומת על ידי התובעת לסך של 875,935 ₪, המחושב לפי כמות הרכישה המינימאלית הכלולה בהסכם (270,000$), במכפיל רווח של 42%. לתמיכה באחוז הרווח הנטען, צורפה חוות הדעת של רואה חשבון מימון שלום (להלן : "רו"ח מימון", חוו"ד סומנה כת/3).
גרסת אוטו טק והנתבעת וטענותיהן
14.אוטו טק והנתבעת (לצורכי נוחות יכונו להלן : "הנתבעות") טוענות שהחוזה נוסח על ידי התובעת, הוכתב על ידה ו"סבל" מחוסר שיוויוניות; הנתבעות טוענות שכבר בתחילת הקשר העסקי בין הצדדים החלו להתעורר הבעיות, כפי שעולה מעדויות התובעת בעצמה (ראה סעיף 19 לתצהיר מסר). הנתבעות טוענות שכבר בתחילת הקשר ועוד בטרם ביצוע ההזמנה הראשונה, הודיעה אוטו טק לתובעת על הבעיה שקיימת עקב הכמויות הקטנות המוזמנות, ראה מייל מיום 18/7/02, נספח "ו" לתצהיר ארבינד ומייל מיום 7/10/02, צורף במסגרת נספח "ט" לתצהיר ארבינד.
15.הנתבעות טוענות שתנאי התשלום בין הצדדים לא היו מוסכמים – ובעניין זה מפנה להסכם, בו לא נזכרים תנאי תשלום ולתכתובת שנוהלה בעין הצדדים בנוגע לתנאי התשלום (ראה מייל מיום 9/9/02 צורף כנספח "ה" לתצהיר מסר). אוטו טק הסבירה מדוע אין היא יכולה להשלים עם תנאי אשראי שוטף + 90 (ראה סעיף 3 לתצהיר ארבינד). הנתבעות שוללות את טענת התובעת לפיה סוכם על תנאי תשלום של שוטף + 90 ושוטחות את טענותיהן כלפי חשבונית הפרפורמה (ת/2), אליה הפנתה התובעת כתימוכין לכך שתנאי התשלום סוכמו. בסעיפים 38 עד 51 לסיכומים מפרטות הנתבעות את הפגמים בחשבונית הפרופורמה וטוענות כי מדובר במסמך מזויף.
16.מעבר לכך שתנאי התשלום לא היו מוסכמים, טוענות הנתבעות שהתובעת כשלה מלהזמין כמות מינימאלית של יחידות מכל דגם שיוצר עבורה. דבר זה הפך את העסקה לחסרת כל היגיון עסקי ומסחרי, ואוטו טק התריעה על כך כבר ביום 18/7/02 ומאוחר יותר ביום 7/10/02 וביום 28/1/03, ראה נספחים ט' לתצהיר ארבינד. הנתבעות טוענות שאוטו טק ציינה בפני התובעת, כתנאי להמשך הקשר העסקי בין הצדדים, שיוזמנו כמויות מינימאליות ושחלק מהתשלום יהיה במזומן. משבחרה התובעת שלא לכבד דרישות אלו, שכאמור לא היו מנוגדות להסכם שבין הצדדים, אזי רשאית הייתה אוטו טק לפעול לביטול ההסכם. עוד מציינות הנתבעות שגם מהסיבה שהתובעת לא הזמינה סחורה בסכום העולה על 20,000$ בשנת 2002, אלא בסך של 17,752$ בלבד (נ/4), רשאית הייתה אוטו טק לבטל את ההסכם בשל הפרתו.