א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
167-07
07/04/2008
|
בפני השופט:
סגן הנשיא גדעון גינת
|
| - נגד - |
התובע:
1. אן. אם. סי. מוסיקה בע"מ
2. הד ארצי בע"מ
3. הליקון בע"מ
4. פונוקול בע"מ
5. בי.אן.אי. למסחר בע"מ
6. המון הפקות בע"מ
7. ישראפון תעשיית תקליטים ופלסטיקה בע"מ
8. די.בי בע"מ
9. אקו הפקה ייצור והפצה (1986) בע"מ
10. אי. אם. פי בע"מ
11. נע נע דיסק בע"מ
12. עננה בע"מ
עו"ד שרה פרזנטי
עו"ד ערן פרזנטי
|
הנתבע:
1. אלי עמר
2. 012 סמייל תקשורת בע"מ ח.פ. 512832742
3. נטוויז'ן 013 ברק בע"מ ח.פ. 512244302
4. בזק בינלאומי בע"מ ח.פ. 512133729
עו"ד רונן צרפתי
עו"ד לירון פרמינגר
עו"ד תומר מזרחי
|
| פרוטוקול והחלטה |
פרזנטי:
מבקש להודיע כי עו"ד קרן בירמן בשם 012 - המשיבה 2, ביקשה שאופיע היום גם על דעתה.
היינו אמורים להמשיך הליך הבזיון, לא עולה בידינו לגרום לנתבע 1 להפסיק התנהגותו המפירה. באופן מעשי צריך לאכוף עליו צו ביזיון במאסר עד שלא יוריד את האתר. שתי המשיבות הפורמליות ביצעו חסימה בפועל, הוא מצא דרכים לעקוף את זה. אין ברירה אלא אם כן האנשים הטכנים יגידו שיש פתרון, אין דרך לאכוף עליו את הצו.
גב' ברכה:
הבן שלי הוא שבר כלי. הבעיה שלו שהוא לא אוהב לצאת מהבית, הוא מתכתב עם אנשים, והם עשו לו את זה. הוא מיום שהתגייס לצבא קיבל חרדה, הוא מתעלף ומאבד את ההכרה, יש לי מסמכים שהוא לא יכול להופיע לפה. שהיה פעם שעברה הוא דיבר בפחד. יש לו התקפים. ובשל זה הוא לא מגיע. הוא לא הספיק לעבוד עם תיבת הדואר. אפשר לבדוק את זה.הוא הפסיק מזמן מה שהיה עושה באינטרנט. הוא גמר עם זה מזמן. בשנת 2004 הוא מכר את זה לאדם רוסי. אני אומרת שהכל שקר. הבן שלי נמצא מינואר בחו"ל אצל הבת שלי בטיפול. הוא לא משתמש בכלל במחשב. כרגע הוא בארה"ב במיאמי. משנת 2004 הוא לא מתעסק עם זה.
אני פועלת במילו פרי. בעלי אינו עובד, הוא עבר ניתוח.
צרפתי:
אני מבקש להוסיף, שהנתבע צירף מסמכים על כך שהוא העביר הבעלות באתר. אנו נתנו הסכמה מלאה לכל הצווים שרק יכולים להינתן, וזאת לפי בקשת התובעות, ובמידה ולא ניתן לסגור הרמטית את האתר, אין להטיל את האחריות על הנתבע, לאור העובדה שהוא צירף מסמכים על העברת הבעלות באתר. לא חושב שיש מקום לנושא ביזיון ביהמ"ש, לאור העובדה שהאתר אינו בבעלותו. התובעות לא הוכיחו שהוא זה שמבצע פעולות מפירות באתר. אנו מסכימים לכל צו שיבוקש בעניין הזה. כרגע אימו של הנתבע 1 נתנה לי מסמכים רפואיים שמהם עולה שהנתבע 1 שוהה בחו"ל עוד מלפני הדיון האחרון שהיה בביהמ"ש והוא כנראה מטופל שם, ע"י בעלה של אחותו שהינו רופא במקצועו, פסיכיאטר וגם רופא ילדים. גם לנתבע 1 יש תיק שלם במשרד הביטחון.
מציג לביהמ"ש את המסמכים הרפואיים בעניין הנתבע 1.
פרזנטי:
אין לי עניין להזיק לנתבע 1. הוא העיד ושיקר בלי היסוס לשאלותיי ולשאלות ביהמ"ש. מציע להמשיך ולחסום את הגישה של הגולשים. לא בטוח שזה יעזור.
כפי שמופיע באתר משרד התקשורת, יש 60 ספקים, מתוכם בעלי הרישיונות לספק לציבור הרחב שמחזיקים את מירב הגולשים הפרטיים, 5 הספקיות שצורפו כמשיבות, כאשר 4 מהם התאחדו. ונשארו 3 ספקיות גדולות. לדעתי אין עוד ספקים רלוונטיים. אין מניעה שביהמ"ש יורה על חסימה מכיוון שאר הספקים.
עם האמצעים הטכניים הדלים שלנו, הדרך המעשית להמשיך את החסימה דורשת עבודה אינטנסיבית יותר מטעם הספקיות. למידע שקיבלנו, ניתן לחסום את שם המתחם, ולא רק כתובת איי.פיי. אם יש חסימה של מתחם ספציפי, אז דרך ההתחמקות קשה יותר. במצב האידיאלי, מתי שהוא הנתבע אמור לקבל את הצווים ואז לא נמשיך להיגרר להוצאות. הסיטואציה שנוצרה שהנתבע אינו משתף פעולה. אנו צריכים להמשיך בדרך הזאת ככל שניתן.
לשאלת ביהמ"ש- אם המאמץ המוקדש לעניין הזה ראוי אני משיב שנמצאים פה הספקים, שאולי יכולים להבהיר לנו באופן מקצועי מה ניתן לעשות.
פרמינגר:
אין לנו עמדה לגופו של הסכסוך. אין ספק שנקיים כל צו שיינתן ע"י ביהמ"ש. אנו רוצים לקיים החלטות כאלה. כאשר הוגשה בקשה, לא הובאה לידיעתנו טרם לכן. על כן לא יכולנו להביע את דעתנו באשר לדרך שניתן לבצע החלטה מעין זו.
הצו מדבר על זה שצריך לחסום את האתר לגולשים מישראל. אנו מעוניינים לבצע חסימת איי.פי שהיא הדרך הראוייה מבחינתנו.
חסימת שם המתחם היא למעשה חסימת הDNS.
יש לנו כתב שיפוי אבל נשארו לנו מחלוקות מעטות בעניין הזה.