עו"ד אליגון:
משיב 2 נלקח לבית החולים עקב אוטם חריף של שריר הלב, הוא היה מאושפז בטיפול נמרץ לב, הוא שוחרר לפני מספר דקות ונלקח על ידי המשטרה.
החלטה
תינתן החלטה בעניינם של משיבים 1 ו- 3. החלטה בעניינו של משיב 2 תינתן במועד אחר.
ניתנה היום א' ב אדר א, תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד הצדדים
|
ברוך אזולאי, שופט
ס. נשיא
|
החלטה
(בעניינם של משיבים 1 ו - 3)
ההליך
מדובר בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.
כתב האישום
נגד המשיבים הוגש כתב אישום, המייחס להם כי ביום 16.1.08 סמוך לשעה 21:00, קשרו המשיבים קשר להחזיק בסם מסוכן מסוג קוקאין,שלא לצריכתם העצמית, בשבע אריזות במשקל 4.7442 גרם נטו, וכן סם מסוכן מסוג קוקאין שהיה מפוזר על רצפת הרכב לצד שתי אריזות קרועות. בפעילות מבוקרת של המשטרה, בסמוך לשעה 21:25 חסמו השוטרים את צומת בית הגדי ויצרו פקק תנועה במקום, בעקבות מידע לפיו הולכת להתבצע עסקת סמים. הנאשמים מיאנו לפתוח את דלתות הרכב, לבקשת השוטרים, ומשהתקרב השוטר לירון קנפו לחזית רכבם של המשיבים, לפתע החלו לנסוע היישר לכיוונו. דריסתו נמנעה רק בזכות העובדה שהצליח לקפוץ הצידה. לאחר מכן, משנחסמה דרכם של המשיבים מלפנים, החלו לנסוע לאחור, והשוטר טרמצ'י, שהיה צמוד לרכב מצידו הימני נפגע ממראת הצד ונהדף לעבר גלגלי הרכב, כשדריסתו נמנעה רק בזכות העובדה שהצליח לנתר הצידה טרם נפגע מהגלגלים. ובאופן דומה, רמיסת רגליו של השוטר אדם ארגמן נמנעה בזכות העבודה שהצליח לנתר לאחור. לאחר מאבק ממושך עם המשיבים, הצליחו השוטרים להשתלט על המשיבים ולהביא למעצרם. בכך עברו המשיבים עבירות שלחבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים
בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים מיום 23.1.08, נטעןשקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, לרבותהודעות ודו"חות השוטרים שחר טרמצ'י, אדם ארגמן ולירון קנפו, לעניין ניסיונות דריסתם ע"י המשיבים ולעניין תפיסת הסם וסכומי כסף ניכרים, דו"חות השוטרים יוגב פינסקר, לי יוספוב וולטר קוגן, לעניין תפיסת הסם והכסף, שתיקת המשיבים בחקירותיהם הראשונות וחלקם גם לאחר מכן, תפיסת סכומי כסף גבוהים במזומן ותפיסת פתק ברשות המשיב 1, ובו שמות אנשים שונים ומספרים לידם הנחזים כסכומי כסף.
כמו כן נטען, כי למשיב 1 יש 4 הרשעות קודמות, והוא ריצה מאסר בפועל בן 32 חודשי מאסר, בגין שוד אלים של 104,000 ש"ח מקצין הביטחון של חברת התחבורה הציבורית בבאר שבע, וכן כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים, מת.פ 1461/04 של בית משפט השלום באשקלון.
נוסף לכך, המשיב 1 הורשע רק ביום 25.3.07 בת.פ 8202/06 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעבירה של הפרת הוראה חוקית מתמשכת, בכך שעל פי החלטת בית משפט השלום באשדוד, היה אמור לשהות במעצר בית מלא בבית דודו בבאר שבע ובהשגחתו, ובמשך חודשיים תמימים כלל לא שהה שם (עניינו קבוע לטיעונים לעונש בפני השופט נ. זלוצובר וטרם נגזר דינו), ואף תלוי ועומד נגד המשיב 1 כתב אישום נוסף, בבית משפט השלום בת"א בגין החזקת סכין. עובדות אלו מלמדות כי המשיב 1 אינו מייחס כל משמעות לצווים והליכים שיפוטיים, וכן כי לא ניתן לתת בו את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופת מעצר.
למשיב 2, 5 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, אלימות סמים והפרת הוראה חוקית, והוא נדון ביום 15.7.07 ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בין היתר בגין הפרת תנאי מעצר בית שנקבעו על ידי בית משפט השלום, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 8 חודשים, מת.פ. 4004/04 של בית משפט השלום בבאר שבע, וכן תלוי ועומד נגדו כתב אישום בת.פ. 4088/05 בגין פריצה לרכב, כתב אישום נוסף, בגין החזקת סכין ותקיפת שוטר וכן כתב אישום בבית משפט השלום בדימונה, בגין היזק בזדון ותקיפת שוטר.
למשיב 3, הרשעה אחת קודמת בגין עבירות של תקיפת שוטר, איומים והעלבת עובד ציבור, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים, מת.פ. 4298/04 של בית משפט השלום בבאר שבע, וכן כתב אישום נוסף, בגין עבירות של הפרעה לשוטר ואיומים.
נגד המשיבים קיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מאחר וקיים יסוד סביר לחשש כי המשיבים יסכנו את בטחון הציבור באם ישוחררו, זאת בשים לב, בין השאר לאופי העבירות, עברם הפלילי ולנכונות המשיבים לסכן את חיי השוטרים, על מנת להקשות על תפיסת הסמים שברכבם. מסוכנות המשיבים מתעצמת נוכח העובדה שאירועים דומים הפכו לנורמה יומיומית באזור הנגב, אותה נראה כי המשיבים אימצו והפנימו היטב. נגד המשיבים קמה חזקת מסוכנות, נוכח החזקת הסמים, שלגביה מוטל על המשיבים לסתור. לטענת ב"כ המאשימה, השילוב של עבירות הסמים, יחד עם הניסיון לדרוס את השוטרים, עברם הפלילי המכביד של המשיבים ונסיבות ביצוע העבירות, שוללים את יכולתם לסתור את חזקת המסוכנות ומעצימים אותה.
כמו כן, קיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21 (א)(1)(א), שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחררו המשיבים, ינסו לשבש הליכי משפט או ימלטו מאימת הדין, בשים לב לנחישותם העזה שלא להיתפס עם הסמים, גם במחיר סיכון חיי השוטרים ובשים לב לאלימות שהפעילו נגד השוטרים מאוחר יותר.
עוד הוסיף ב"כ המאשימה, כי מהמצאות סם מפוזר על רצפת הרכב ושתי שקיות קרועות בתוך הרכב, ניתן ללמוד על כך שהמשיבים ניסו להעלים את הסמים בפרק הזמן בו ניסו השוטרים לפתוח את הרכב, דבר זה, מלמד על חשש של ממש מפני שיבוש ההליכים בהמשך, נוסף לזלזול בוטה של המשיבים בחוק ובנציגיו, עד כי נראה כי מורא החוק אינו חל עליהם. כמו כן, השילוב של כמות הסם, ניודם אל מחוץ לעיר מגוריהם, סכומי הכסף שנתפסו והפתק שנתפס מלמדים על היות המשיבים חוליה מרכזית בשרשרת הפצת הסם, אותה לא ניתן להפסיק אלא במעצר של ממש. משיב שאינו מציית להוראות שוטר הניצב בפניו, לא יציית להוראה ערטילאית של בית המשפט בדמות תנאי חלופה, ולא היה במאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדם כדי להרתיעם.
ב"כ המבקשת הפנה לאסופת פסיקה, וטען כי בנסיבות אלה, אין חלופה שיש בה להבטיח את מטרות המעצר.
טענות הצדדים בדיון
בדיון שהתקיים בפניי ביום 28.1.08, טען ב"כ המבקשת, כי הימצאות הסם על רצפת הרכב, מעידה לכאורה כי המשיבים ניסו בכל דרך להעלים את הסם. על משיב 2 נתפסו 5 שקיות שחורות שהכילו סם מסוג קוקאין, וכן נמצא חומר מאותו סוג על רצפת הרכב ונמצאו שתי שקיות נוספות, אחת על גבי המושב ואחת מתחתיו. כאשר נמצא הסם על גופו של משיב 2, אמר לשוטר שביצע עליו את החיפוש:
"איזה באסה, יש לי תנאי 12 חודשים, נתפסתי סתם על הקטנה הזאת".