פר"ק 5696-02-13 חברת חפציבה חופים בע"מ נ' חברת דניה סיבוס בע"מ ואח'

1.לפניי שתי בקשות מטעם הצדדים: האחת, בקשה בדלתיים סגורות מטעם המנהל המיוחד לקביעת סדרי דיון בבקשה למתן הוראות. השניה, מטעם חברת דניה סיבוס למחיקת הבקשה למתן הוראות והעברת בירורה לערכאה מתאימה.

הבקשות הוגשו במסגרת הבקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד במסגרת הליך פירוקה של חברת חפציבה חופים בע"מ (להלן: "חפציבה חופים").

2.עניינה של הבקשה למתן הוראות בהשבת סך של 13,514,908 ש"ח אשר שילמה חפציבה חופים, באמצעות בועז יונה, לחברת דניה סיבוס לסילוק חובות של חברות פרטיות מקבוצת חברות חפציבה. מקור הכספים בהנפקת אג"ח שביצעה חברת חפציבה חופים. לטענת המנהל המיוחד, העברת הכספים מהווה פעולה אסורה בכספי חפציבה חופים בהיותה מנוגדת לטובת החברה, ואף מדובר במעילה. עוד לטענתו, דניה סיבוס נתקלה בקשיים לגבות את החובות מהחברות הפרטיות ולכן היה לה אינטרס להיפרע מכספי חפציבה חופים על אף שהייתה מודעת למעילה.

בקשת המנהל המיוחד לקביעת סדרי דיון

3.בבקשה עתר המנהל המיוחד לזמן לעדות מטעמו את גב' זהבה גיל רק לאחר סיום עדות עדי חברת דניה סיבוס, לצורך הפרכת גרסתם. כן ביקש שלא לצרף לתשובתו את מלוא המסמכים הנוגעים לידיעת דניה אודות עובדות רלוונטיות לבקשה וכן לא לצרף פרוטוקול בירור נוסף עם הגב' זהבה גיל, מבלי לפגוע בזכותו של המנהל המיוחד להציג את המסמכים בחקירתו הנגדית של מר אמיר דורון, המעיד מטעמה של דניה או של כל עד אחר, לרבות גב' גיל.

לטענת המנהל המיוחד, תכלית הבקשה למנוע מצב שבו חשיפה מוקדמת של ראיות עלולה לפגוע בגילוי האמת, ברוח הלכת רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת יישוב. נטען עוד כי לאחרונה, לאחר השקעת מאמצים ומשאבים רבים לשיפור יכולת אחזור המידע מתוך שרתי חברות חפציבה, עלה בידי המנהל המיוחד לאתר מסמכים שיש בהם להפריך את טענת דניה להיעדר ידיעה אודות מקור הכספים ששימשו לסילוק חובות החברות הפרטיות. גילוי האמת באמצעות חקירה נגדית יעילה מצדיק סטייה מסדרי הדין, בהתחשב בקושי הטמון בהוכחת ידיעה ובשים לב לנחיתות המידע האינהרנטית של המנהל המיוחד. החקירה הנגדית היא הכלי העיקרי העומד לרשות המנהל המיוחד לשם גילוי האמת בעניין דנא. מה גם, בהליך זה לא נתבקש צו גילוי מסמכים שיהא בו לסכל את שינוי סדרי הדין המבוקש.

4.חברת דניה סיבוס התנגדה לשינוי סדרי הדין ועתרה להעברת הבקשה למתן הוראות לבירור לפני הערכאה המתאימה. לעניין שינוי סדרי הדין- טענה כי לא הוצג טעם המצדיק סטייה חריפה ומובהקת מסדרי הדין. החשש שחשיפת ראיות תסכל חקירה נגדית יפה לכל הליך אזרחי ואין בו כדי להצדיק דווקא בעניינו היעתרות לבקשה. מה גם שהמנהל המיוחד אינו נוקט בלשון וודאית בדבר צורך היפוך ראיות על מנת למנוע "גרסת בדים" ואף אינו מבסס חשד זה כלפי חברת דניה. היפוך ראיות עלול לפגוע בצד שכנגד באורח דיוני ומהותי וספק אם יש בפסיקת הוצאות כדי לרפא את הנזק, כך נקבע בפסיקה. לעניין ניהול הבקשה בדלתיים סגורות, חברת דניה מותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

5.המנהל המיוחד בתשובתו הבהיר כי לא נוהל הליך של גילוי מסמכים, לרבות גילוי מסמכים ספציפיים כך שהוסרה אבן הנגף של תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי האוסרת על הצגת מסמך שלא הוגש במסגרת הליכי הגילוי. המסמכים אותם מבקש המנהל המיוחד להציג בחקירה הנגדית של מר אמיר דורון מטעמה של חברת דניה סיבוס, אותרו על ידי הגב' גיל ועל-כן, חקירה עובר לחקירת מר דורון, תאיין תכליתה של החקירה הנגדית ככלי לגילוי האמת. פערי מידע מובנים בין הצדדים הוכרו בפסיקה כגורם רלוונטי להחלטה האם לאפשר "הפתעה" של בעל הדין שכנגד, כך למשל בבר"ע (ת"א) 1753/04 בנק לאומי בע"מ נ' חנן גולד.

בקשת חברת דניה סיבוס למחיקת הבקשה למתן הוראות על הסף ובירורה בערכאה המתאימה

6.בבקשה נטען כי בקשת המנהל המיוחד לשינוי סדרי הדין טרפה את הקלפים והבהירה כי אין אנו מצויים באכסניה של בקשה למתן הוראות. המחלוקת העובדתית מורכבת וסבוכה ודורשת בירור עובדתי נרחב לרבות שמיעת עדים. כמו כן, ניהול הליך בדרך של בקשה למתן הוראות עלול לפגוע באופן קשה בזכויותיה הדיוניות של חברת דניה סיבוס, כך למשל הוברר כי המנהל המיוחד ממשיך לקיים חקירות בעניין ומסתיר את ממצאיה מעיניה של דניה. נטען, מרגע הגשת הבקשה למתן הוראות נאסר על המנהל המיוחד להמשיך ולממש את סמכויות החקירה הנתונות בידיו לפי סעיף 288 לפקודת החברות. לא די בכך שהמנהל המיוחד מקיים חקירות בניגוד לדין הוא גם מבקש להפתיע את חברת דניה עם ממצאי חקירתו. הבקשה לשינוי סדרי הדין חושפת צורך בבירור עובדתי מורכב באמצעות הצגת ראיות ושמיעת עדים, ולמעשה מוכיחה כי אין מדובר בהליך מקוצר ויעיל המתאים למסגרת דיונית של בקשה למתן הוראות.

7.המנהל המיוחד התנגד להעברת הבקשה לבירור בהליך אזרחי. לשיטתו, האכסניה לבירור מחלוקת הנוגעת לחברה שבפירוק היא בית המשפט של חדלות פרעון. המדיניות המשפטית היא לכנס את כל הליכי הפירוק תחת קורת גג אחת של בית משפט של חדלות פרעון ובפרט בסוגיות הנוגעות למסת הנכסים של החברה. המדיניות המשפטית הנוהגת כיום שמה דגש על המורכבות העובדתית של בירור המחלוקת ועל החשש לפגיעה בזכויות הדיוניות של הצדדים, ובכך חל שינוי מסוים ב"הלכת פליצ'ה" עליה נסמכת חברת דניה. הבקשה לשינוי סדרי הדין אינה מעידה על מורכבות הבירור העובדתי של המחלוקת ולהיפך- יש בבקשה כדי למקד את המחלוקת בסוגיית ידיעתה של חברת דניה בזמן אמת את העובדה שמקורם של הכספים בחברת חפציבה חופים. בבדיקות שמבצע המנהל המיוחד, לרבות איתור המסמכים, אין כדי להעיד על הצורך בבירור עובדתי מורכב, כי אם על מעשיו של המנהל המיוחד כדי להתגבר על נחיתות המידע האינהרנטית לתפקידו. כאמור, המחלוקת העובדתית צומצמה לשאלת ידיעתה של חברת דניה. זכותו של המנהל המיוחד לאסוף מידע ולקיים בירורים אף לאחר הגשת הבקשה למתן הוראות. הגבלת סמכויות החקירה של המנהל המיוחד מתייחסת אך ורק לבעל הדין שכנגד, זו מהותה ותכליתה של "הלכת פקר". מעבר לכך, המנהל המיוחד בתוקף תפקידו משמש גם כמנהל החברה שבפירוק וזכותו לקבל לידיו מידע שאמור היה לעמוד לרשות החברה ובכלל זה האפשרות לפנות לעובדי החברה ולברר עמם עובדות הרלוונטיות להגנת האינטרסים של החברה.