אלי בקאל נ' לי מעון בע"מ ואח', בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' רפאלי ואח'

לפני ערעור לפי תקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה–1985, על הכרעת הנאמן מיום 19.2.17 בתביעות החוב של המערערים. המערערים הם דיירים שרכשו 14 דירות מגורים בבניין מגורים באשדוד.

הרקע להגשת הערעור

1.ביום 5.9.2010 הוכרז מר שמעון רפאלי פושט רגל (להלן: "החייב") ועו"ד יששכר בר הלל התמנה כנאמן על נכסי החייב. הנאמן התמנה קודם לכן למנהל מיוחד (החלטת כב' השופט ד' מינץ מיום 5.9.10 בתיק פש"ר 6072/09).

2. לי מעון בע"מ (להלן: "החברה") היתה חברה קבלנית אשר התקשרה בשנת 1989 עם המערערים, קבוצת רוכשי דירות, בחוזי מכר של מקרקעין בבעלותה והסכמים למתן שירותי בנייה, לבניית 14 יחידות דיור באשדוד. בשנת 1991 נערך בין הצדדים הסכם נוסף, בו התחייבה החברה להשלים עבור המערערים את בניית הבניין והדירות.

בחוזים הנ"ל נכלל סעיף בוררות, אשר קבע כי במקרה של סכסוך בין הצדדים, יכריע בו הרב משה חיים שיינפלד מבני ברק (להלן: "הבורר").

3.למערערים היו טענות שונות כלפי החברה בעניין ליקויי בנייה, איחור במסירה, ירידת ערך וטענות נוספות והצדדים קיימו בעניין זה בוררות בפני הבורר.

4.ביום 14.12.04 נתן הבורר את פסק הבוררות, בגדרו חייב את החברה ואת מנהלה שמעון רפאלי לשלם למערערים סכום כולל של 264,317 דולר בגין ליקויי בניה, ירידת ערך הדירות, איחור במסירת הדירות ופיצוי בגין הפרת ההסכמים.

5.ביום 12.12.05 כתב הבורר מכתב לב"כ המערערים בגדרו הוסיף ופסק טרחת עו"ד בשיעור של 10% מהסכום הכולל שנפסק, הוצאות עבור שכ"ט מהנדס, שכ"ט עו"ד בגין הבוררות הראשונה וכן הוצאות הבוררות. כמו כן, נקבע פיצוי בגין אי רישום הדירות ע"ש המערערים עד ליום 15.11.05.

6.בכל הנוגע לפסק הבוררות ולהשלמתו במכתב הנ"ל הוגשו לבית משפט זה, בקשה לאישור הפסק ובקשה לביטולו, מטעם החברה ומטעם החייב. ביום 27.8.07 ניתן פסק הדין בתובענות הנ"ל, בגדרו בוטל הפיצוי שנפסק למערערים בגין אי רישום הדירות במועד, בוטל פסק הבוררות המשלים כפי שפורט במכתבו של הבורר והדיון הוחזר לבורר בבקשות המערערים לתיקון והשלמת הפסק, למעט חלק מסוים לגביו נקבע שלבורר לא היתה סמכות לדון. כמו כן, הוחזר הפסק לבורר לשם השלמה בעניין היתרות החוזיות להן טענו החברה והחייב ולשם הבהרת החיוב בפיצוי לגבי הרכוש המשותף. כל יתר חלקי הפסק אושרו ובכפוף לאמור לעיל, נדחתה הבקשה לביטול פסק הבורר.

7.ביום 15.9.08 ניתן פסק בורר משלים, בגדרו ביטל הבורר את החיוב בפיצויים בגין אי רישום הזכויות על שמם; הבהיר כי הסכום שנפסק בגין הליקויים ברכוש המשותף הוא 109,984 דולר; וקבע כי החברה והחייב לא הוכיחו (אפילו לכאורה) את קיומו של חוב בסך 123,124 דולר שלדבריהם נותרו המערערים חייבים להם. נקבע, כי הסכום הכולל נשאר בעינו, דהיינו, 264,317 דולר, נכון ליום 14.12.04.