פר"ק 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר ואח' נ' כנר ואח'

בקשה לפסיקת שכרם של הנאמנים בהליך הקפאת הליכים של בית חולים הדסה.

הרקע לבקשה

1.הבקשה המקורית לשכר הנאמנים הוגשה ביום 1.7.14 ובה נתבקש לפסוק להם שכר טרחה על בסיס שעות העבודה שעבדו בפועל ולא לפי המסלולים הקבועים בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ופרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"). במסגרת הבקשה בקשו הנאמנים לפסוק להם שכר לפי תעריף של 600 ₪ לכל שעת עבודת שותף, 500 ₪ עבור שעת עבודת עורך דין אחר, ו-250 ₪ עבור שעת עבודת מתמחה באופן שלמשרד הנאמן עו"ד מאיר יפסק סך של כ-1,100,000 ₪ בתוספת מע"מ, ולמשרד הנאמן עו"ד אקסלרוד יפסק סך של כ-870,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן בקשו כי תיפסק להם "תוספת מאמץ מיוחד" בשיעור 100% לפי תקנה 13 לתקנות. הבקשה הוגשה בהסכמת הכנ"ר זולת לגבי התוספת המבוקשת עבור המאמץ המיוחד. לפיכך, ביום 1.7.14 בית המשפט אישר את שכר הבסיס לפי שכר "שעתי" וביקש מהכנ"ר לתת את עמדתו לגבי תוספת השכר הראוי בגין מאמץ מיוחד. עם זאת, בית המשפט העיר במסגרת החלטתו כי קיים קושי לפסוק לנאמנים תוספת מאמץ מקום בו השכר נפסק לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל, דבר הנותן כשלעצמו מענה למאמץ שהושקע. כן העיר בית המשפט כי קיים ספק באשר לעלות שכר מתמחה כפי שנתבקש, וודאי בכל הנוגע לפסיקת תוספת מאמץ ברכיב זה. ביום 22.7.14 הכנ"ר הגיש את עמדתו וסבר כי יש לפסוק לנאמנים תוספת בשל מאמץ מיוחד בשיעור 15% מבלי לאבחן בין העובדים השונים במשרדי הנאמנים. הכנ"ר לא נימק את עמדתו.

טענות הנאמנים

2.לטענת הנאמנים מגיע להם תוספת מאמץ מפני שהם השקיעו בתיק אלפי שעות עבודה שבאו לידי ביטוי בעשרות פגישות וישיבות שקיימו עם כל הגורמים המעורבים, בדיונים בפני בית המשפט, בכתיבת כתבי בי-דין בהליך העיקרי לפני בית משפט זה וכן בהליכים שנוהלו בערכאות אחרות בקשר עם ענייניה של החברה, בסיוע שוטף לעובדי בית החולים על בסיס יומי (לרבות הגעה פיזית לבית החולים בעין כרם לשם כך), בכתיבת מכתבים אל גורמים שונים, בהתכתבויות דוא"ל ועוד. לטענתם עוד, הם קיימו לא אחת ישיבות מו"מ אל תוך השעות הקטנות של הלילה, עמדו בקשר רציף ותדיר עם גורמי הנהלת בית החולים, יזמו והציעו רעיונות לגישור בין הצדדים בדבר המחלוקות שצצו בנוגע להסדר ההבראה, פעלו להרחבת צו הקפאת ההליכים על הצוות הרפואי בתקופת ההקפאה על מנת שימנע עיוות דין חמור, ובין היתר לשם סיום השביתה, ועוד כהנה וכהנה פעולות המתוארות בהרחבה בדוחות ובכתבי בי-הדין שהוגשו על ידם לבית המשפט.

3.לטענתם, בשל פעילות אינטנסיבית זו, בתקופת הקפאת ההליכים נוצר עומס אדיר במשרדיהם, אשר השפיע על מכלול ההיבטים המשרדיים - החל בעבודה המשפטית האינטנסיבית, עבור בנסיעות ובהשתתפויות בישיבות מו"מ רבות וכלה אף בצוותי המזכירות של המשרדים שהתמסרו לעבודה בנוגע להליך. לטענתם, העבודה על התיק במהלך תקופת הקפאת ההליכים דרשה תשומות ורגישויות מיוחדות והם היו צריכים לפעול תוך הקדשת זמן ומשאבים אדירים בניסיון להביא לגיבושה של תכנית ההבראה. הייתה זו עבודה יומיומית, במשך 24 שעות ביממה, כולל שבתות, חגים וימי חול המועד פסח.

4.הנאמנים הפנו לתקנה 13 לתקנות ממנה עולה כי מחוקק המשנה העניק לבית המשפט שיקול דעת לקבוע שבאותם המקרים בהם מתברר כי בעל התפקיד פעל בתנאים מיוחדים ולא רגילים, ולמרות זאת הביא לתוצאות מרשימות, ניתנת האפשרות לבית המשפט להגדיל את שכר טרחתו מעבר לשכר העולה מהחישוב "היבש". הם הפנו בבקשתם לשורה ארוכה של החלטות בתי המשפט בהם נפסקה לבעלי תפקיד תוספת מאמץ מיוחד בשל השקעתם ובשל התוצאות הטובות שהניבו במלאכתם.

דיון והכרעה

5.ראשית ייאמר כי הכלל הוא שיש לפסוק לבעלי תפקיד שכר לפי אחד מהמסלולים הקובעים בתקנות, היינו: שכר ניהול לפי תקנה 7 לתקנות; שכר מימוש לפי תקנה 8; או שכר חלוקה לפי תקנה 8א. ככלל גם, הבחירה במנגנון קביעת השכר מסורה לבעל התפקיד, בהתאם לאפשרויות השונות שנקבעו בתקנות (ראו ע"א 6166/07 עו"ד צחי פלדמן נ' א. י. ע. יובלים השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.10)). סטיית בית המשפט מהקבוע בתקנות נעשית כחריג לכלל לפי תקנה 13 לתקנות, מקום בו הושקע מאמץ מיוחד של בעל התפקיד או כאשר השכר הקבוע בכל אחד משלושת הנתיבים אינו נותן ביטוי הולם לשכר המגיע לבעל התפקיד (וראו: פש"ר (ת"א) 3000/08 איתן ארז, עו"ד הנאמן בפשיטת רגל של אלי רייפמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.02.14); פש"ר (י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 11.5.14)). תקנה 13 לתקנות מאפשרת למעשה לבית המשפט "לעשות צדק", מקום שבו הוא סבור כי הנוסחה האריתמטית שבתקנות האחרות מביאה לתוצאה מעוותת או בלתי צודקת. זאת, בין אם מידת המאמץ שהושקעה על ידי בעל התפקיד הייתה נמוכה במיוחד, כך שאינה מצדיקה את שכר הטרחה שהיה נפסק לו לפי הנוסחאות שבתקנות, ובין אם מדובר במאמץ חריג שמצדיק פסיקת שכר מעבר לקבוע בתקנות.

6.מנגנון זה של פסיקת תוספת שכר או גריעתו לפי תקנה 13 לתקנות, משמש כמנגנון התאמה של התחשיב על פי המסלולים הרגילים לנסיבותיו של המקרה הספציפי, ומעניק לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהם ולפסוק את שכר הטרחה ההוגן והראוי, מקום בו היצמדות למסלולים הרגילים עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין. בעניין זה, לבית המשפט שיקול דעת רחב, ועליו לעשות שימוש מושכל בתקנות השכר על מנת לפסוק שכר ראוי והוגן שמשקף את מאמציו של בעל התפקיד במקרה הספציפי שלפניו (ע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר (פורסם בנבו, 12.2.13)).