פר"ק 11446-08-14 אורנה שלו נ' מפרק רשות השידור,כונס הנכסים הרשמי

ערעור לפי סעיף 118(ב) לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 על הכרעת כונס הנכסים הרשמי המשמש כמפרק (להלן: "המפרק") רשות השידור (להלן: "הרשות") בתביעת חוב של המערערת להכרה בתקופת העסקתה דרך חברת כוח אדם לעניין ותק לצורך חישוב תנאי הפרישה מעבודתה ברשות.

הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.המערערת עבדה כמנהלת לשכה של מנהל הנדסה בטלוויזיה משנת 2004 ועד פירוק הרשות, החל מיום 1.5.2004 ועד ליום 1.7.2007 באמצעות חברת כוח האדם ORS ולאחר מכן כעובדת מן המניין של הרשות. במסגרת תביעת החוב שהגישה המערערת למפרק היא טענה שיש להתחשב בכל שנות עבודתה ברשות, בין באמצעות חברת כוח אדם ובין באמצעות הרשות, לצורך קביעת תנאי פרישתה. בהכרעתו קבע המפרק כי העסקת המערערת על ידי חברת כוח אדם הייתה העסקה אותנטית ולא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין הרשות בתקופה בה הועסקה על ידי חברת כוח האדם. על כן אין מקום להתחשב בשנות עבודתה באמצעות חברת כוח אדם לעניין ותק בחישוב תנאי פרישתה.

2.לטענת המערערת המפרק טעה בהחלטתו. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר עובד עובר ממעסיק למעסיק באותו מקום עבודה, יש לשמור על רצף זכויותיו ובתוך כך שנות הוותק שצבר אצל המעסיק הקודם. הדבר עולה ממספר חוקי מגן במשפט העבודה, בראשם סעיף 1(ב) לחוק פיצוי פיטורים, תשכ"ג-1963 המכיר בשמירת רצף זכויות לעניין חישוב פיצויי פיטורים. תכלית זו של שמירה על זכויות העובד במעבר בין מעסיקים גם בא לידי ביטוי בסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו -1996 הקובע כי יש להתחשב בתקופת העסקתו של העובד על ידי קבלן כוח אדם לעניין ותק העובד אצל המעסיק בפועל.

3.זאת ועוד, הרשות אף הכירה לאורך השנים בתקופת העסקתה על ידי חברת כוח אדם לעניין וותק, כפי שעולה מתלושי השכר שלה ברשות, ורק כעת במסגרת הליכי הפירוק, מנסה המפרק להתנער מחובות הרשות כלפיה. יתר על כן, סעיף 5.1 להסכמי הפרישה בין הרשות להסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "הסכמי הפרישה") קובע כי ההסכם יחול על כל עובד "המועסק ברשות השידור" ואין דרישה שיהיה עובד של הרשות עצמה ודי לעניין זה שעבד במקום הגיאוגרפי של הרשות.

 4.מנגד, טען המפרק כי בהתאם לסעיף 24.4 לתקשי"ר ולהסכמי הפרישה, יש להבחין בין וותק במקום העבודה, המשליך על חישוב תנאי פרישה מטיבים, לבין ותק מקצועי, שהוא הוותק עליו מתייחסים תלושי השכר של המערערת הרלוונטי לעניין חישוב השכר או תוספת וותק נלווית בלבד. אין גם מקום להחיל את עקרון שמירת רצף הזכויות שנקבע בחוק פיצויי פיטורים על זכויות נוספות מעבר להסדרים הספציפיים אותם קבע המחוקק. שמירת רצף הזכויות אינה ברירת המחדל במקרים שכאלה, אלא מדובר בחריג ש"מכלל הן אתה שומע לאו". בייחוד במקרה זה בו תנאי הפרישה שנקבעו בהסכמי הפרישה הנם תנאים מעבר למינימום הנדרש על פי החוק. המפרק הוסיף כי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו -1996 אינו רלוונטי בענייננו הואיל והעסקתה של המערערת הייתה בין השנים 2004 – 2007 ואילו החוק נכנס לתוקפו רק בשנת 2008.

5.הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן: "הממונה") הצטרף לעמדת המפרק בעניין ההבחנה הקיימת בין ותק מקצועי לעניין שכר לבין ותק במקום העבודה הנגזר מיחסי עובד-מעביד לעניין תנאי פרישה. לדעת הממונה הסכמי הפרישה מורים על חישוב תנאי הפרישה בהתאם לוותק ברשות בלבד. על כן, בהנחה שבין השנים 2004 עד 2007 לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערערת לרשות, אין להתייחס לשנים אלה בחישוב תנאי הפרישה.

דיון והכרעה

6. אין מחלוקת בין הצדדים כי בין השנים 2004 ל-2007 לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין הרשות. השאלה העומדת על הפרק היא האם התקופה שבה עבדה המערערת באמצעות חברת כוח האדם נחשבת לעניין קביעת שנות הוותק ברשות המקנות לה תנאי פרישה מטיבים.

7.סעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הטביע את עקרון שמירת רצף הזכויות בכך שקבע כי במקרה והתחלפו המעסיקים במקום העבודה של העובד, המעסיק החדש מקבל על עצמו את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם. אלא שעקרון שמירת רצף הזכויות חל רק על הזכויות ספציפיות שנקבעו על ידי המחוקק במפורש, כפי שנעשה בחוק פיצויי פיטורים כאמור, או למשל בחוק חופשה שנתית תשי"א -1951 וחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958. אין להשליך מהוראות חוק אלה על גורלן זכויות נוספות של העובד המבוססות על חוזה אישי בעת חילופי מעסיקים. בעת חילופי מעסיקים, המעסיק החדש אינו נכנס אוטומטית לנעליו של המעסיק הקודם כצד לחוזה בינו לבין כל אחד מעובדיו ולא נשמרות לעובד אלא הזכויות הספציפיות עליהן מצא המחוקק לנכון להגן (וראו: דב"ע (ארצי) 4-1/נד ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (22.4.1996); ע"א 415/90 חיים מזרחי נ' יהודה פלפלי הנאמן על נכסי אריה שטנדר פ"ד מו(4) 601; תע"א (י-ם) 1544/10 לוי מרים נ' ג'אמפ מכוני כושר בע"מ (30.9.2012).