החלטה
1.בפני בקשת פקיד השומה נצרת (להלן: "המבקש") להטיל על המשיב מאסר במקום קנס שלא שולם, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 19 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: "החוק").
2.ביום 31/10/2010, הוטל על המשיב קנס מינהלי קצוב בסך 8,500 ₪ (קרן), בגין ביצוע עבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. הקנס הוטל בהתאם לסמכות המנויה בתקנה 2 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), התשמ"ד-1987.
3.המשיב לא שילם את הקנס במועדו, ומכאן הבקשה.
4.מנגד ביקש ב"כ המשיב בבקשה אשר הוגשה לתיק ביום 24/11/2011, להבהיר כי כיום מתנהלים כנגד המשיב הליכי פשיטת רגל, ובאופן שאינו מאפשר להטיל עליו מאסר.
5.וזו לשונו של סעיף 19(א) לחוק:
"לא שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו תוך ששה חדשים מיום הטלתו, רשאי בית משפט, על פי בקשת תובע, לצוות כי יוטל עליו, במקום הקנס שלא שולם, מאסר שלא יעלה על שנה; בית המשפט לא יהיה רשאי להורות שהמאסר יהיה על תנאי."
6.יחד עם זאת, הפסיקה קבעה באופן מפורש כי אם מתקיימים כנגד אדם הליכי פשיטת רגל, אזי כל זמן שאלה עומדים בעינם, אין המדינה יכולה לבקש את הפעלתה של חלופת המאסר (ראו רע"פ 1296/11 טוביאנה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 17/4/11; פש"ר (מחוזי-ת"א) 13589-01-10 סדגסי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, ניתן ביום 9/8/11; ע"פ 5625/92 גדבאן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 4/5/93, פורסמו ב"נבו").
7.כנגד המשיב ניתן ביום 11/4/11 צו כינוס, במסגרת תיק פש"ר 6358-09-10 (ביהמ"ש המחוזי בנצרת), וזאת בהתאם למסמכים אשר צורפו לבקשת המשיב.
בעניין זה קבעה הפסיקה כך:
"לעת הזאת, קנס שהוטל בטרם צו הכינוס הוא חוב בר תביעה בפשיטת רגל: 'המדינה תוכל להגיש תביעת חוב ותהא זכאית לקבל דיבידנד, ככל נושה אחר; אך אם נקבע בגזר הדין מאסר בשל אי תשלום הקנס, לא יהא ניתן להפעילו" (ההדגשה אינה במקור, עניין טוביאנה הנזכר).
לאור האמור, בקשת המבקש- פקיד השומה, נדחית.
ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ב, 07 דצמבר 2011, במעמד ב"כ המבקש.