עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בשתי תביעות משמורת (כל אחת הוגשה מטעם הורה אחר) והכרעה בתביעת מזונות.
הרקע ותמצית הטענות.
- להקלת הקריאה, אקרא לצדדים "האב" או "האם" לפי העניין, בלא קשר להיותם תובעים או נתבעים.
- האב והאם קיימו קשר זוגי בלא נישואין במשך כ-8 שנים, מיחסיהם נולדה הקטינה ב-2010.
- יחסי הצדדים נקלעו למשבר והם נפרדו.
- האב הגיש תביעה למשמורת משותפת על הקטינה, תלה"מ 42158-05-17, ואילו האם הגישה תביעה למשמורת יחידנית על הקטינה, תלה"מ 46030-05-17. עוד ובנוסף, הגישה האם תביעה למזונות הקטינה (תלה"מ 45990-05-17).
- התיקים אוחדו על ידי והוזמן תסקיר מגורמי הרווחה.
- עתה לאחר שנשמעו ההוכחות ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, ניתן פסק דין.
המשמורת בקטינה (תלה"מ 42158-05-17 ; 46030-05-17).
- ב-28.11.17 הוגש תסקיר ממשרד הרווחה, להלן אצטט מתוך הערכה המסכמת של העו"ס לסדרי דין :
"מדובר בזוג הורים (אשר לא נישאו) הפרודים מספטמבר 2016, בתם א., בת 7.5 תלמידת כיתה ב', שני ההורים הינם הורים מסורים מאד לבתם, כל הורה על פי הסגנון ההורי שלו.
מאז הפרידה, מתקיימים זמני שהות לפיהם א. שהתה ולנה פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע בבית אביה. עם הזמן נקבעו אמנם ימים קבועים בהם א. בלתה אצל האב, אך האם תיארה מצב של אי בהירות בו לא ידעה מתי עתיד האב לקחת או להחזיר את א. האם לא הייתה שבעת רצון מחלוקת הזמנים, וחשה כי אלו נכפו עליה ע"י האב.
האב מצדו חש כי זמני השהות מחולקים היטב בינו לבין האם, ומכאן תביעתו למשמורת משותפת על א. האב חש כי טבעית שהותה של א. אצלו כל סופ"ש, היות וגם טרם הפרידה מהאם היה מבלה עם א. במהלך סופי שבוע בפעילות מחוץ לבית, בעוד האם הייתה נתונה בענייניה.
כאשר הכרתי את המשפחה, התרשמתי כי אין זה נכון שא. לא תבלה כלל סופי שבוע עם אמה, כמו כן התרשמתי כי יש להגיע לחלוקת זמנים, שתהיה מוסכמת על שני ההורים, ברגע שחלוקת זמני השהות תהיה מוסכמת על שני ההורים, יועבר בהתאמה מסר ברור יותר לא. ביחס למעבריה בין בתי הוריה, וכך גם תסתגל לעובדה שיש לה שני בתים. בית עם אימא וד. ובית עם אבא. ביחס לבקשת האב למשמורת משותפת, התרשמותי היא כי האב מעורב מאד בחיי בתו, ועל כן טבעי שיהיה שותף מלא במשמורת עליה.
נושא עליו שוחחתי עם ההורים היה עניין התקשורת ביניהם סביב ענייניה של א. הדגשתי כי בטובתה של א. שיתקיים קשר ישיר בין ההורים מבלי שמסרים יועברו דרך א. או ד. על כן הוסכם כי ההורים יתקשרו ביניהם דרך מסרונים בכל הנוגע לא..
במפגשי עם ההורים, התייחסנו גם להיבטים הטכניים, כיצד להקל על המעברים בין הבתים ביחס לציוד הלימודי והביגוד של א.
המלצה
משמורת משותפת של שני ההורים על א."
- בהמשך התסקיר, יש המלצה לחלוקת זמני השהות על הקטינה בצורה מדויקת.
- בישיבת 3.1.18 נחקרה העו"ס לסדרי דין על התסקיר, המלצותיה של העו"ס לסדרי דין לא נסתרו. להלן אצטט מתוך חקירת העו"ס לסדרי דין ע"י בא כוחה של האם בעמוד 7 לפרוטוקול:
"ש. לא ראיתי כאן מסקנה החלטתי, נתת שתי חלופות. מה בדיוק 15 עמודים האלה אומרים ? מה השורה התחתונה ?
ת. אממ.. היא מתייחסת בעיקר לחלוקת הזמנים.
ש. לא, בעניין המשמורת אני רוצה לדעת.
ת. לא מצאתי שום סיבה שלא להמליץ על משמורת משותפת.
ש. שאלות בית המשפט: למה את חושבת שברירת המחדל היא משמורת משותפת?
ת. מדובר בשני הורים שמאוד מעורבים בחיי הילדה, אוהבים אותה ודואגים לה.
ש. שאלות בית המשפט: אמרת שלא ראית סיבה שלא להמליץ על משמורת משותפת, ראית סיבה שכן להמליץ על משמורת משותפת. יוצא מצב שברירת המחדל להמליץ על משמורת משותפת.
ת. לא.
ש. ראית את הספר "מילים הורגות"?
ת. לא.
ש. חבל, כדאי שתקראי. אני לא ראיתי פה על איזה חלופה את ממליצה. יש פה חלופה אחת וחלופה שתיים, או שלא הבנתי את ההבדל.
ת. ההבדל היה קטן.
ש. הו, החלופה הראשונה הבנתי, מה בדיוק עושה החלופה השנייה? יכולה לדייק יותר ?
ת. החלופה הראשונה מדברת פעמיים לינה אצל אבא, שלוש אצל אימא.
ש. בשבוע הבא מתחלף ?
ת. לא.
ש. אני רוצה להבין, פעמיים בשבוע אצל האבא, שלוש אצל האם, סופ"ש משישי הזה, שבת פה ושבת פה. נכון ?
ת. נכון.
ש. בעצם למעשה, הזמן שבו שוהה הילדה אצל האם הוא גדול מזה שהיא שוהה אצל האב.
ת. גדול במעט, כן.
ש. גדול ?
ת. כן.
ש. בחלופה השנייה, מה ההבדל בין השנייה לראשונה?
ת. בסופ"ש שהיא אצל אימא , ביום ראשון היא תהיה אצל אביה, בחלופה השנייה. יתווסף לאב עוד יום, אם מחלקים את זה על פי שבועיים, החלוקה שווה.
ש. בחלופה הראשונה היא יותר זמן אצל האם, בשנייה יש זהות מוחלטת?
ת. כן.
ש. שאלות בית המשפט: אני צריכה לבחור ולא יכולה לתת חלופות, מה החלופה הפחות גרועה מבחינת הילדה?
ת. החלופה השנייה, זו החלופה שהמלצתי עליה.. "
- הנה כי כן, המלצות התסקיר לא נסתרו.
- אינני מקבלת את האמור בסיכומי האם, לפיהם, עורכת התסקיר לא התייחסה לחלופה של משמורת יחידנית בידי האם. כל נושא "החלופות" היה בעיקר לחלוקת זמני השהות בין האם לאב, וההמלצה ברורה והדברים מדברים בעד עצמם.
- אכן בין הצדדים יש בעיה קשה של תקשורת, של השקפות עולם שונות, אך לא היה מקום לכתוב בסיכומים, כי האם אינה מסכימה שביום בו תבוצע חלוקת זמני השהות של הקטינה עם אביה, לא יוכל האב להוציא את הקטינה ממוסדות החינוך ע"י אמו. ואולם התבטאויות קיצוניות של האם בכתבי טענותיה או בסיכומים אינם תורמות לתקשורת טובה וזורמת שצריכה להיות בין ההורים.
- המלצות העו"ס לסדרי דין אמינות ומקובלות עלי. הצדדים עצמם העידו שפרידתם התרחשה על רק המחלוקות החריפות ביניהם, בשל כך, ובשל האופי השונה שלהם, אכן משמורת משותפת תיטיב עם הקטינה שתדע, כי יש לה שני בתים, שהם יכולים להיות שונים במהותם והתנהלותם.
- המלצת העו"ס למשמורת משותפת עונה לדעתי על מבחני הפסיקה, כפי שמנה אותם הנתבע בסיכומיו (ראה סעיף 9 מהם). אזכיר עוד, שהמבחן של העדר תקשורת טובה בין ההורים עומעם במידה רבה בפסיקה האחרונה, וממילא עורכת התסקיר המליצה על העברת מידע בין ההורים במסרונים.
- אני מאמצת אפוא את המלצות התסקיר וקובעת, כי המשמורת בקטינה תהיה משותפת להורים, וחלוקת זמני השהות תהיה בהתאם להמלצות התסקיר ולהלן :
"חלוקת זמני שהות
אמצי השבוע : בשבוע 1 א. תשהה אצל האם החל מסיום המסגרת החינוכית ותישאר ללון אצלה בימים ראשון, שני ורביעי ללא סופ"ש.
בשבוע 2 א. תשהה החל מסיום המסגרת החינוכית ותישאר ללון אצל האם בימים שני ורביעי עם סופ"ש
בהתאמה, בשבוע 1 א. תשהה אצל האב החל מסיום המסגרת החינוכית ותישאר ללון אצלו בימים שלישי וחמישי עם סופ"ש.
בשבוע 2 א. תשהה אצל האב החל מסיום המסגרת החינוכית ותישאר ללון אצל בימים ראשון, שלישי וחמישי ללא סופ"ש.
- במידה ובבוקר היום א. לא תוכל ללכת למסגרת החינוכית (מחלה, שביתה וכד'), האחריות של א.היא של ההורה אצלו א. עתידה לישון בערב
סופי שבוע : בסופ"ש 1 האב יקח את א. ביום שישי החל מסיום המסגרת החינוכית ועד לשבת ב-19:00, אז תעבור א. לבית האם.
בסופ"ש 2 האם תיקח את א. ביום שישי החל מסיום המסגרת החינוכית ועד לשבת ב-19:00, אז תעבור א. לבית האב.
חגים : ראש השנה – ימי החג יחולקו בצורה שווה עפ"י תאום בין ההורים
יום כיפור – באופן קבוע אצל האב
סוכות ראשון – מערב החג ועד מוצאי החג ב-19:00 אצל האם
סוכות שני – מערב החג ועד מוצאי החג ב-19:00 אצל האב
פסח ראשון – ליל הסדר – מערב החג ועד מוצאי החג ב-19:00 אצל האם
פסח שני – מערב החג ועד מוצאי החג ב-19:00 אצל האב
יום העצמאות – אצל האם
שבועות – ימי החג יחולקו בצורה שווה עפ"י תאום בין ההורים
- בחגים שאינם ימי שבתון (חנוכה, פורים ול"ג בעומר)- חלוקת הזמני תהיה על פי חלוקת זמני השהות.."
תביעת המזונות (תלה"מ 45990-05-17).
- האב יהודי ואילו האם בת הדת הנוצרית, כך הם ענו לפרוטוקול לשאלתי (הפרטים לא צוינו בהרצאת הפרטים). לפיכך, הדין שיחול על מזונות הקטינה הוא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959.
- כידוע, סעיף 13 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט -1959 קובע, כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין החל עליו".
- המשמעות אפוא היא, כי יש לחלק את המזונות הדרושים לקטינה בין האב לאם, עפ"י יחס הכנסותיהם הפנויות, וכמובן תוך התחשבות בחלוקת זמני השהיה של הקטינה עם כל אחד מהם.
- בדיקת התשתית הראייתית מביאה למסקנה, כי הכנסתו של האב היא -.6,608 ₪ נטו לחודשים 12/16 – 11/17.
- לאב אין כל טענה ביחס להוצאות עבור שכר הדירה. לכאורה, עקב כך יכולה הייתי לקבוע שהכנסתו היא הכנסתו הפנויה, שהרי הכנסה פנויה היא ההכנסה החודשית נטו בהפחתת ההוצאה הישירה למגורים, ואולם באסמכתאות שצירף הנתבע נוכחתי, כי הוא משלם ארנונה עבור הדירה בה הוא רשום כמחזיק ביחד עם האם (הדירה בה התגוררה עם האם קודם שעזבה). לפיכך, אני מניחה שיש לו הוצאה לשכ"ד . אני מעריכה הוצאה זו ב-4,000 ₪ לחודש נוכח העובדה שבדפי התנועה נראית כל חודש הוצאה כזו.
- חלקו של האב בשכה"ד הוא 66% (הלכת אוהר) ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר (31.12.87) (פורסם במאגר "נבו") היינו -.2,640 ₪. לפיכך, הכנסתו הפנויה עומדת על -.4,020 ₪ לחודש.
- בשולי הדברים אעיר, כי אין בידי לקבל טענות התובעת בסיכומיה באשר לגובה שכרו של האב, התלושים פתוחים היו בפני ביהמ"ש והצדדים, וקביעת הנטו נעשתה בחישוב ראוי של הפחתת ניכויי חובה (בלבד) מתשלומי הברוטו.
- בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני מצביעה על כך שהכנסתה החודשית הממוצעת של האם (לחודשים 11/16 -10/17 כולל) עומדת על סך -.3,218 ₪ לחודש.
בתצהיר התומך בבקשה מס' 1 של האם (בקשתה לפטור מאגרה) אמרה האם (סעיף 2 לתצהיר), כי היא מקבלת גם הכנסה נוספת מבי"ל בסך -.1,156 ₪.
- האם טענה עוד, כי היא משלמת שכ"ד בסך -.3,500 ₪ לחודש, וכיוון שמתגורר עמה גם בנה ד., הרי חלקה בשכירות הוא 60% (הלכת הראל). לפיכך, הוצאתה הישירה למדור היא -.2,100 ₪, מכאן אפוא שהכנסתה הפנויה עומדת על סך -.1,400 ₪ לחודש. בהתחשב בעובדה שבתצהיר הבקשה לפטור מאגרה אמרה האם שהיא מקבלת עזרה ממשרד השיכון בסך -.1,170 ₪, הרי שהכנסתה הפנויה עומדת על סך -.2,570 ₪ לחודש.
- היחס בין הכנסותיהם הפנויות של הצדדים אפוא היא : האב 61% ; האם 39%.
- אפנה עתה לבדיקת צרכיה של הקטינה.
- עיון בכתב התביעה של האם מראה כדלקמן :
27.1 חלקה של הקטינה בשכה"ד שמשלמת האם אינו 30% אלא 20%, שכן יחד עם האם והקטינה מתגורר גם בנה הבגיר של האם – ד. (ראה בעניין הלכת הראל, ע"א 52/87 מיה הראל (קטינה) נ' אברהם הראל, פ"ד מ"ג (4) 201).
27.2 יש מידת – הפרזה בכלל בצרכי הקטינה.
27.3 אין זה נכון, כי ניתן להחיל דין צדקה על מזונות הקטינה, שכן הדין העברי אינו חל בעניינה, אלא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959.
- בדיקת התשתית הראייתית שהונחה לפני בתיק זה מראה, שהלכה למעשה, תביעת המזונות לא הוכחה. התובעת צירפה לתצהיר עדותה הראשית תדפיסי תנועה של כרטיסי אשראי, בלא כל התייחסות לכל פריט ופריט בנפרד ובמאובחן.
- לא סביר בעיני, כי התובעת תצפה כי השופט היושב בדין יתכבד ויערוך חישובי חישובים לפי רכיבי המזונות השונים.
- לפיכך, ועת עסקינן במזונות, מותר לשופט להעריך צרכי הקטינים תוך שימוש במשכיר "האומדנא". אני מעריכה אפוא את צרכיה של הקטינה בלא מדור והוצאות אחזקת מדור בסך של -.1,200 ₪ לחודש, וזאת מלבד הוצאות החינוך והבריאות כפי שאקבע בהמשך.
על היכולת של השופט היושב בדין להעריך צרכי קטינים על פי אומדנא של "מזונות מינימליים" (או צרכים הכרחיים בהתאמה),
ראה: ע"א 93/85 שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3) 822 ;
ע"א 246/69 אלעל נ' אלעל פ"ד כ"ג (2) 305 ;
ע"א 680/82 נחום נ' נחום פ"ד ל"ז (6) 667.
אמנם המושג של "מזונות מינימליים" לקוח מן הדין העברי, אך בהשאלה ניתן להשתמש בו.
עוד אוסיף בהקשר זה, כי מאחר שקבעתי לעיל משמורת משותפת בקטינה להורים, הרי שכל אחד מההורים נותן מדור לקטינה בביתו וחלוקת זמני השהיה של הקטינה עם כל אחד מהוריה הוא שיויוני (בטווח של 14 יום כפי שנכתב בתסקיר).
לעניין חוסר הצורך לחשב מדור עת עסקינן במשמורת משותפת, ראה פסק דינו של כבוד השופט שוחט בעמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (20.12.17) (פורסם במאגר "נבו").
- בנסיבות העניין, אני מחייבת את הנתבע במזונות הקטינה בסך 61% מ-1,200 ₪, היינו בסכום חודשי בסך -732 ₪. (להלן: "דמי המזונות").
- ניתנות בזה ההוראות הבאות באשר לדמי המזונות:
32.1 דמי המזונות ישולמו ע"י הנתבע ישירות לתובעת בכל 1 לחודש ומראש וזאת החל מיום הגשת התביעה ועד הגיע כל קטין לגיל י"ח שנה ו/או עד שיסיים הלימודים בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים. בתקופת השירות הצבאי הסדיר ו/או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על 1/3 משיעורם הקודם.
32.2 תודיע התובעת לנתבע על רצונה בהפקדת דמי המזונות לחשבון הבנק שלה, תעביר פרטי חשבון הבנק שלה לנתבע ובמקרה כזה תשלום דמי המזונות במועדם לזכות חשבון זה יחשב כתשלום תקין, ובלבד שהאם לא הודיעה לנתבע על שינוי בפרטי מס' החשבון או הבנק.
32.3 דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.
מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה, כפי פורסם/יפורסם ב- 15 לחודש השוטף אחריו והתחשיב יעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.
32.4 סכומי המזונות אשר הצטברו לחובת הנתבע, אם הצטברו, ישולמו על ידו ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהתשלום הראשון למזונות ויחד עימו.
32.5 סכומים שהנתבע שילם על חשבון המזונות מיום הגשת התביעה כנגד קבלות ו/או אסמכתאות יוכלו להיות מקוזזים על ידו.
32.6 בנוסף לדמי המזונות וכחלק מהם יישא הנתבע ב-61% מסך ההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחים הקטינים. באמירה הוצאות רפואיות חריגות נכללות גם הוצאות לטיפול אורתודנטי ו/או טיפול שיניים.
32.7 סכום שלא שולם במועדו ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
32.8 קצובת הילדים מאת המל"ל תשולם לידי האם.
- בשולי הדברים אעיר, כי אין בידי לקבל את טענת הנתבע באשר להחזר מזונות ששולמו, שכן אין "תביעה" במסגרת ההגנה.
כללי .
- נפסק כאמור לעיל.
- בהתחשב בכך שהתובעת מיוצגת ב"שכר מצווה", איני עושה צו להוצאות.
- ניתן לפרסום בהשמטת שמות.
ניתן היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.