פסק דין לפרסום שניתן בבקשות רשות ערעור על החלטות בית משפט לעניני משפחה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט' פפרני), מיום 22.2.17 בתמ"ש 42751-12-14, בה קבע כי כתובת מגורי בנם המשותף של הצדדים (קטין כבן 3 שנים) במשרד הפנים תירשם בהתאם לכתובת מגורי האם-המשיבה בישוב ב.

כפועל יוצא מקביעה זו, נדרש בית משפט קמא להכריע גם בשאלת רישום הקטין למוסד החינוכי שבו יתחנך בשנת הלימודים הבאה (החל מ-09/17), וקבע כי הקטין יירשם למוסד חינוכי מיוחד-גן שפתי בישוב ט. המצוי בקרבת מקום מגורי האם ולא לגן שפתי בישוב י. כפי שביקש האב-המבקש.

על החלטת בית משפט קמא הנ"ל, הגיש המבקש, לפני בית משפט קמא, בקשה לעיון מחדש בהחלטה (הגם שזו לא הוכתרה כך, אך זו מהותה), ובמסגרתה טען, בין היתר, כי ההחלטה ניתנה ללא תגובות הצדדים לתסקיר העו"ס, וביקש לזמנה לחקירה. לטענת המבקש, חלה תפנית בעמדת העו"ס אשר צידדה תחילה בעמדתו, אך בתסקיר המליצה אחרת. בהחלטה נוספת מיום 1.3.17, דחה בית משפט קמא גם את הבקשה לעיון מחדש. 

החלטות בית משפט קמא 

בית משפט קמא אימץ את המלצות העו"ס בתסקיר מיום 16.2.17, והורה כי כתובת מגורי האם תירשם במרשם משרד הפנים הנוגע לקטין ככתובת מגוריו. בית משפט קמא לא מצא כל זיקה ליתר הכתובות שהציע המבקש, לרבות זו ב-ז. וזו ב-י. שם הצדדים לא התגוררו מעולם.

בית משפט קמא קבע, כי במקרה של ריחוק גיאוגרפי בין מקום מגורי ההורים, יש לתת עדיפות למוסד החינוכי המצוי בסמיכות למקום מגורי אחד ההורים, וזאת לצורך הסעות, נגישות, השתלבות חברתית, וכן למקרי חירום חלילה.

בית משפט קמא דחה את טענות האב, לפיהן הפתרון הראוי למחלוקת הינו "אמצע הדרך", בבחינת "פשרה בין ההורים". בית משפט קמא קבע, כי פתרון זה רק יכביד על שני ההורים, ובעקיפין על הקטין, ללא כל תועלת של ממש, וכי פתרון למחלוקת איננו אמור להיות "גם לי גם לך לא יהיה", בבחינת "משפט שלמה". 

מוסיף בית משפט קמא וקובע, כי ממילא, המרחק בין י. ל-ט. קצר, ואורך לכל היותר מספר דקות.

בסיכום החלטתו קבע בית משפט קמא, כי בהתאם לאמור בתסקיר, וככל שהקטין אכן זקוק לגן שפתי, יבוצע הרישום לגן ב-ט. בהתאם לכתובת מגוריו כאמור לעיל.

בהחלטה נוספת מיום 1.3.17, דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטה מיום 22.2.17, וקבע כי טענות הצדדים נשמעו בהרחבה, הן בטיעונים בכתב והן בטיעונים בעל-פה, ואין מקום וצורך לטיעון נוסף. עוד קבע בית משפט קמא, כי תקופת הרישום נמצאת בעיצומה, כך שקבלת בקשת המבקש ולו על דרך עיכוב ההחלטה, עלולה להביא לכך שהקטין יוותר ללא אפשרות רישום לגן לשנת הלימודים הבאה.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות המבקש ועיינתי בהחלטות בית משפט קמא, אני קובע כי הבקשה אינה מצריכה תשובה, ומורה על דחייתה בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וזאת מהטעמים הבאים:

א.         טעמים דיוניים