פסק-דין בתיק תע"א 4277-10

פתיח ותשתית עובדתית

1.         המחלוקת העיקרית מושא הליך זה נסבה סביב נסיבות סיום עבודתה של התובעת, והאם פוטרה או התפטרה. התובעת סבורה כי פוטרה, ועותרת לקבלת הזכויות הנובעות מכך לרבות פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה הינה עותרת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל התנהגות התובעת.

2.         מטעם התובעת העידו היא עצמה ואמה גב' ציונה אלימלך. מטעם הנתבעת העידו היא עצמה, גב' לבנת אדרי וגב' קים אושרי כהן.

3.         להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.            הנתבעת, גב' שרית שפר, הינה הבעלים של מכון לטיפולי קוסמטיקה בכפר סבא בשם "שרי שפר קוסמטיקה משלימה" (להלן: המכון).

ב.            התובעת, גב' מיטל אלימלך, עבדה במכון כקוסמטיקאית החל מיום 2.1.07.

ג.              שכרה של התובעת, בתקופה האחרונה לעבודתה, עמד על סך של 30 ש"ח לשעה. שכרה הממוצע בשנת עבודתה האחרונה עמד על סך של 5,253 ש"ח לחודש. 

ד.            התובעת טענה כי כחצי שנה לפני סיום עבודתה מונתה לתפקיד ניהולי במכון. הנתבעת הכחישה זאת, אך אישרה כי התובעת הייתה הקוסמטיקאית הוותיקה ביותר במכון בתקופה שטרם סיום עבודתה ולכן הוטל עליה, בהעדרה של הנתבעת, לוודא שהמכון מתנהל כראוי.

ה.            ביום 23.10.09 בסביבות השעה 11.40, לאחר דין ודברים בין הצדדים שיפורט להלן, עזבה התובעת את המכון באמצע יום עבודה. 

ו.              ביום 26.10.09 וביום 27.10.09 נפגשו התובעת והנתבעת, וניסו לגשר על המחלוקות ביניהן. במהלך הפגישות הסכימה הנתבעת להחזיר את התובעת לעבודה, אך זאת בכפוף לחתימה על "כתב הבנות מפורט". בסופו של דבר המגעים לא הסתיימו בהצלחה, והתובעת לא שבה עוד לעבוד במכון. 

להלן תפורט התשתית העובדתית ביחס לכל אחת מהסוגיות שבמחלוקת, ולאחריה הכרעתנו.

נסיבות סיום העבודה - האם התובעת פוטרה או התפטרה

התשתית העובדתית

אירועי יום 23.10.09  

4.         אין חולק כי בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לתובעת במסגרת עבודתה ביום 23.10.09, שהיה יום ו' בשבוע, אמורה הייתה להתחיל טיפול אחרון בשעה 14.00 (להלן: הטיפול האחרון). היה זה טיפול שיוף ולק בידיים וברגליים, שלגרסת התובעת אמור היה לארוך כ - 30 דקות, ולגרסת הנתבעת כ - 45 דקות היינו עד 14.45. לאור זאת, תיאמה לעצמה התובעת פגישה אישית חשובה לשעה 15.30.

התובעת העידה כי דובר בפגישה לצורך חתימה על הסכם רכישת דירה, לראשונה בחייה, אשר נקבעה מראש מול המוכרים ועורך דינם. התובעת צירפה העתק מהסכם המכר כפי שנחתם באותו יום (נספח ג' לתצהירה), וציינה כי הנתבעת הייתה מעודכנת בתוכניותיה לרכוש את הדירה ואף הכירה את המוכרת.

5.         בסביבות השעה 11.00 באותו יום בוטל, ביוזמת הלקוחה, הטיפול האחרון, ולכן חסמה התובעת את יומנה החל מהשעה 14.00 (סעיף 14(ב) לתצהיר התובעת; סעיף 3 למסמך "השתלשלות האירועים" שצורף כנספח לתצהיר הנתבעת; להלן - מסמך הנתבעת). התובעת אישרה כי לא ביקשה רשות מהנתבעת לחסום את יומנה ולצאת מוקדם יותר; לדבריה, " חשבתי שהיא תשמח בשבילי, לא ביקשתי לצאת מוקדם כדי ללכת לים" (עמ' 12).

6.         בסביבות השעה 11.15 התקשרה למכון לקוחה נוספת, וביקשה לקבוע תור דחוף לאותו יום (להלן - הטיפול החדש). היה זה טיפול שעווה בכל הגוף, שלגרסת התובעת אמור היה לארוך שעה ורבע, ולגרסת הנתבעת - שעה. הנתבעת ידעה כי התובעת חסמה את יומנה, ולמרות זאת הודיעה לה כי היא משבצת אצלה את הטיפול החדש, החל מהשעה 14.00. התובעת הודיעה מיידית כי לא תוכל לקבל את הטיפול, והסבירה " כי יש לה פגישת חתימת חוזה והיא חייבת להגיע לשם" (סעיף 14(ה) לתצהיר התובעת; סעיף 4 למסמך הנתבעת).

7.         הנתבעת אישרה כי ידעה שהתובעת אמורה לצאת לצורך פגישת חתימת חוזה (עמ' 16 לפרוטוקול), ולמרות זאת הנחתה את פקידת הקבלה לשבץ את הטיפול החדש אצל התובעת. במקביל לכך הודיעה לתובעת " שצוות המכון עובד עד השעה 15.00", ולכן עליה להישאר כנדרש (סעיף 14(ו) לתצהיר התובעת, סעיף 5 למסמך הנתבעת). הנתבעת הדגישה כי " לכל עובד יש צרכים וזה ברור, אולם גם לי, כלכל מעביד, יש צרכים, יש התחייבויות ויש עסק שצריך לעבוד" (סעיף 20).