פסק-דין בתיק תע"א 3586-08

רקע כללי

1.         בתובענה זו נזקקים אנו לגבולות שבין תחרות חופשית וחופש עיסוק לבין זכויות הקנין של המעביד וחובת הנאמנות של העובד. נציין כי בין הצדדים התנהל הליך קודם, במסגרת סעד זמני בו ביקשה התובעת ליתן צווי מניעה שיאסרו על הנתבעים להפעיל קייטנה בבית ספר היובל. הבקשה נדחתה בהחלטה של כב' השופטת בן יוסף (להלן: ההחלטה בסעד הזמני).

2.         התובעת, חברת הארה תוכניות העשרה בע"מ, (להלן: התובעת או הארה) הוקמה על ידי מר אורן חן (להלן: מר חן) שהוא מנהלה ובעליה, בשנת 2001. התובעת עוסקת בתחום החינוך הבלתי פורמלי - חוגים וצהרונים במהלך שנת הלימודים, וקייטנות במהלך החופשות מהלימודים. התובעת הפעילה קייטנה בחברת רד ויז'ן במשך 5 שנים עד קיץ 2007 (כולל), וכן הפעילה קייטנה בחברת קשת - ערוץ 2 טלוויזיה במשך שנתיים עד קיץ 2007 (כולל). התובעת הפעילה צהרון בבית ספר היובל במהלך שנת הלימודים שהחלה בחודש 9/07 ועד תום אותה שנת לימודים. שלוש אלה ייקראו להלן: רד ויז'ן, קשת ובית ספר היובל, בהתאמה.

3.         הנתבע 1 עבד אצל התובעת משנת 2002 והיה רכז חוגים. במהלך שנת הלימודים שהחלה בחודש 9/07 היה אחראי מטעמה על הצהרון בבית ספר היובל. במקביל החל הוא לעבוד כמורה (בשעות הבוקר) בבית ספר היובל.

            הנתבע 2 החל לעבוד כמדריך אצל הנתבעת בשנת 2005.

            הנתבעים הגישו מכתבי התפטרות ביום 18.5.08 כשמועד סיום העבודה נקבע בהם ליום 30.6.08. אותה עת הקימו הנתבעים חברה מתחרה לתובעת שעסקה באותו תחום - חוגים, קייטנות וצהרונים (להלן: החברה המתחרה).

            הנתבעים פנו ללקוחות התובעת. בקיץ 2008 קיימו הנתבעים קייטנה בבית ספר היובל, ולאחר מכן, בשנה"ל שהחלה ביום 1.9.08, הפעילו שם צהרון. בקיץ 2008 קיימו הנתבעים קייטנות בחברת רד ויז'ן ובקשת - הטלוויזיה של ישראל. הנתבעים, באמצעות החברה המתחרה שהקימו, העסיקו עובדים שעבדו לפנים אצל התובעת.

טענות הצדדים וההליך

4.         לטענת התובעת הנתבעים "גנבו" לה לקוחות, "גנבו" עובדים, "גנבו" מערכי הדרכה כמו גם כינויים מסחריים - כמו "כיף נולד" וכך גם "לוגו" שהיה לה. לנוכח זאת עברו הנתבעים על חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות). יתר על כן, בחוזה העבודה של כל אחד מהנתבעים היה סעיף שאסר עליהם להתחרות בתובעת. התובעת ביקשה, אפוא, לחייב הנתבעים בתשלום פיצוי על נזקיה בהתאם לחוק עוולות מסחריות, ועל הפסדיה לנוכח הפרת ההתחייבות שלא להתחרות בתובעת. התובעת טענה גם כי הנתבעים גרמו לעוולה של גרם הפרת חוזה. התובעת ביקשה גם פיצוי ללא הוכחת נזק.

5.         לטענת הנתבעים, התובעת הפסידה את הקייטנות בבית ספר היובל, כמו גם ברד ויז'ן ובקשת, בשל התנהלות מנהל התובעת מר אורן חן. בכל אופן, שלושת הלקוחות הנ"ל של התובעת פנו אליהם מיוזמתם, כיוון שלא היו מרוצים מהקשר עם מר אורן חן. לפיכך החליטו להקים עסק שיפעל באותו תחום. הם התפטרו כדי להקים את החברה המתחרה ומדובר בתחרות לגיטימית בשוק החופשי. אכן הם התפטרו כדי לפעול בתחום של חינוך לא פורמלי - קייטנות, חוגים וצהרונים, הואיל וזו מומחיותם. חופש העיסוק מאפשר להם לעבוד בתחום זה. סעיף הגבלת חופש העיסוק עליו חתמו - אין לתת לו תוקף, לנוכח הפסיקה של בית הדין הארצי בענין צ'ק פוינט ופסק דינו של בית המשפט העליון בענין סער.

            עוד טענו כי מר אורן חן הואשם בעבר על ידי מי שהעסיקו, על כי גנב לקוחות והתחרה במעסיקו. באותו מקרה דווקא נתקבלה עמדתו של מר חן, שאין למנוע ממנו את חופש העיסוק, וכעת מחזיק מר חן בעמדה הפוכה.

            באשר למערכי השיעור וההדרכה, הרי שאת אלו ניתן על נקלה למצוא באינטרנט, מה גם שהתובעת עצמה לקחה מערכי שיעור שהועתקו מהאינטרנט וכיום היא מנסה לנכס אותם לעצמה. העובדים שעברו לעבוד עימם פוטרו על ידי התובעת, ובכל אופן העובדים הציעו עצמם. הלוגו אינו סימן מסחרי מוגן ואין מניעה בדין להשתמש בו. אף אותו ניתן למצוא על נקלה באינטרנט.

            עוד טענו כי לא הוכח במקרה זה קיומו של "סוד מסחרי" ולא הוכח כי מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה, כמצדיקים אכיפה של התניה המגבילה את חופש העיסוק או המצדיקה פסיקת פיצויים אם הופרה תניה מעין זו.

6.         בפנינו העידו מר חן ורו"ח מטעמו - יהודה כהן. מנגד העידו הנתבעים מר אליעזר פיין (להלן: מר פיין) ומר יוסף מדמון (להלן: מר מדמון). כן הגישו הצדדים מסמכים רבים אותם צירפו לתצהיריהם, ובין היתר צירפו הצדדים את הפרוטוקול מההליך בסעד הזמני.

הכרעה

7.         באי כוח הצדדים הפנו לפסיקה המתאימה, כאשר פסקי הדין המנחים בסוגיה הינם פסק דין ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד פד"ע לד 294 (1999) (להלן: פסק דין צ'ק פוינט), ופסק דין ע"א 6601/96 AES SISTEN INC. נ' משה סער פד"י נד (3) 850 (2000) (להלן: פסק דין סער), ששינו את ההלכה ונתנו משקל נכון לחוק יסוד: חופש העיסוק. פסק דין צ'ק פוינט קובע מהם התבחינים שבהם יינתן "לתנית אי תחרות" תוקף. כמובן שגם תחרות צריכה להתנהל בצורה הוגנת בבחינת אדם לאדם - אדם. בוודאי נכונים הדברים עת עסקינן ביחסי עבודה בהם קיימת חובת נאמנות בין הצדדים. בפסק הדין בענין גירית (ע"ע (ארצי) 189/03 גירית נ' מרדכי אביב פד"ע לט 728 (2003) (להלן: פס"ד גירית)) פעלו הצדדים באופן לא הוגן ובית הדין הארצי חייב אותם בתשלום פיצויים. בתווך בין שני פסקי הדין שהזכרנו, צ'ק פוינט וגירית, מוצאים מקרים רבים שנדונו בפסיקה.

            במקרה זה, כפי שנסביר לקמן, אנו סבורים שבהעדר "סוד מסחרי" אין לפסוק פיצוי מכוח חוק עוולות מסחריות ואף אין ליתן תוקף לתניית אי התחרות. יחד עם זאת הפרו הנתבעים את חובת הנאמנות. כיוון שכך יש לחייבם בתשלום פיצוי על הפרת חובה זו.

האם הוכח קיומם של סודות מסחריים? האם נגזלו סודות אלה על ידי הנתבעים?

8.         במקרה דנן לא הוכח כי ישנם סודות מסחריים. שלושת הלקוחות של הנתבעת עמם עבדו הנתבעים בסמוך להתפטרותם ידועים ואינם בגדר סוד מסחרי. אף רשימת התלמידים בבית ספר היובל אינה סוד מסחרי (כפי שגם נקבע בענין אחר, ע"ע (ארצי) 222/99 אילת לוי נ' זיוה קפלאוי (ניתן ביום 21.7.1999)). יתר על כן ההתקשרות עם ההורים ביחס לצהרון כמו גם לקייטנה הינה דרך בית הספר או דרך חברת רד ויז'ן או חברת קשת. הלקוח הינו, אפוא, הארגון ולא הילד / הוריו. נציין כי ניתן לראות את החשבוניות שהוצאו לחברות ולא להורים.