פסק-דין בתיק תע"א 3308-09

1.         הנתבעת, רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ, הינה חברה העוסקת במכירת בגדי אופנה ולה חנויות בכל רחבי הארץ (להלן: " הנתבעת").

2.         התובעת עבדה בסניפי דימונה ובאר שבע של הנתבעת החל מיום 5.3.07 ועד ליום 17.11.08. תחילה כמוכרת בחנות בדימונה וכמנהלת משנה, ובחודשים האחרונים לעבודתה כמנהלת חנות בבאר שבע.

3.         התובעת הודיעה על התפטרותה מעבודתה ביום 19.11.08, לדבריה, התפטרה עקב אי תשלום שכרה כדין, ולאחר ששעות נוספות רבות שעבדה, לא שולמו לה, למרות כל פניותיה.

4.         ביום 23.11.08, מסרה התובעת מכתב התפטרות (נספח 2 לכתב התביעה), במסגרתו ביקשה בין היתר "להכין לי גמר חשבון סופי הכולל מפרט ימי עבודה, דמי הודעה מראש - חודש בתשלום, מפרט ימי חופשה והבראה".

5.         לאחר עזיבתה, פנתה התובעת באמצעות בא כוחה אל הנתבעת וביקשה לקבל זכויות אשר לא שולמו לה לטענתה בגין עבודתה אצל הנתבעת.

6.         הנתבעת בחנה את טענותיה של התובעת והשיבה לה ביום 30.12.09 כי מצאה שאכן נפלו טעויות בגמר החשבון שנערך לה וצירפה המחאה בסך של 4,835 ש"ח בגין הפרש גמול שעות נוספות, הפרש אי הודעה מוקדמת והפרש דמי הבראה (מכתבה של הנתבעת וההעתק ההמחאה שנשלחה לתובעת צורפו כנספח ג לכתב ההגנה ).

7.         התובעת לא הסתפקה בהפרשים ששולמו לה והגישה את התביעה דנן כאשר טענתה המרכזית היא שלא שולם לה גמול שעות נוספות בסך כולל של 27,000 ש"ח. יצויין כי התובעת לא ציינה בתביעתה כי הנתבעת שילמה לה סך של 4,835 ש"ח ביום 30.12.09 , ואף לא קיזזה סכום זה מרכיבי תביעתה השונים.

            טענות התובעת:

8.         התובעת טענה כי עבדה שעות רבות אצל הנתבעת גם בימי המנוחה השבועית, אולם לא קיבלה תמורה בעד אותן שעות נוספות. 

9.         לדבריה, פנתה למנהליה על מנת לקבל את המגיע לה, בחלק מהפעמים אף פנתה בכתב, אולם למעט הפרשי שעות בודדים אשר שולמו לה, לא קיבלה גמול בעד מלוא השעות אותן עבדה.

10.        התובעת טוענת כי גם שעות רגילות רבות לא שולמו לה ובחישוב שערכה בגין כל שעות עבודתה בפועל בקיזוז התמורה בגין השעות שעבדה עולה כי הנתבעת חבה לה סך כולל של 27,437 ש"ח בגין הפרשי שכר עבור שעות נוספות שלא שולמו לה. התובעת לא צירפה החישוב שערכה דרכו הגיעה לתוצאה זו.

11.        כן טענה התובעת כי הנתבעת העסיקה אותה בשבת מבלי שהיה בידה אישור העסקה בשבת, והתובעת לא קיבלה 36 שעות מנוחה כנדרש בחוק ואת היום הנוסף בתשלום המגיעה לה בגין אותן תקופות עבודה. התובעת טענה שנדרשה לעבוד בשבת למרות שביקשה שלא לעבוד בשבת. התובעת לא כימתה את תביעתה בגין רכיב זה.

12.        הנתבעת טענה כי מגיעים לה הפרשי הבראה בסך כולל של 4.6  ימי הבראה, 14.2 ימי חופשה שלא שולמו לה, 12 ימי חג.

13.        על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים וזאת לאחר שלטענתה, התפטרה בשל הרעת תנאי שכרה. כן טענה התובעת כי הנתבעת לא שילמה לה מלוא ימי ההודעה המוקדמת הנדרשים שכן לאחר שהתפטרה סירבה הנתבעת לאפשר לה לעבוד בזמן ההודעה המוקדמת.

14.        התובעת תובעת פיצויים בגין הפרת הסכם עבודה, עוגמת נפש ופיצוי בגין העובדה שלא הצליחה למצוא עבודה גם כחודש לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד בינה לבין הנתבעת.

15.        לבסוף תובעת פיצויי הלנת שכר בסך של 30,000 ש"ח וכן פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך של 5,000 ש"ח וזאת בשל העובדה שהנתבעת לטענתה, לא מסרה לה מדי חודש את דו"ח שעות העבודה שלה, אלא היא נאלצה לקחתם לבדה מדו"ח שעון העבודה בסניף.

            טענות הנתבעת

16.        הנתבעת טענה כי התובעת קיבלה את מלוא הזכויות להן היתה זכאית במהלך תקופת עבודתה, וכי לאחר שפנתה באמצעות ב"כ נבדקו טענותיה ונמצא כי יש לשלם לה סך כולל של 4,835 ש"ח, אשר שולם לה בחודש 12/09.

17.        לטענת הנתבעת התובעת הודיעה על עזיבתה ביום 17.11.08 מבלי שנתנה לנתבעת הודעה מוקדמת מראש, רק לאחר שמנהלת האזור דרשה מהתובעת להוציא מכתב התפטרות נאותה התובעת לעשות כן.