תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
2962-07
05/12/2011
|
בפני השופט:
אייל אברהמי סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אמנון בר-מגן
2. גמליאל רפי
עו"ד אמנון בר מגן
|
הנתבע:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה
עו"ד אורה ברנד
|
| פסק-דין |
1. לזכות התובעים ניתן פסק בורר שחייב הנתבעת להפריש כספים לזכותם לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. בפועל לא ניתן היה להפריש הכספים. התובעים מבקשים לקבל פיצוי מהוון בגין הזכויות לפנסיה ולקרן השתלמות שאבדו להם.
2. העובדות הרלבנטיות והמחלוקות סוכמו בצורה מפורטת ברשימת המוסכמות והפלוגתאות שתוקנה ושעל עיקריה, בשינויים מסוימים, נחזור להלן.
3. ואלה עיקרי העובדות:
א. התובעים עבדו קרוב לעשר שנים, בהנהלת רשות השיפוט של ההסתדרות, בתפקידי "נבחרים" ופרשו לפנסיה מוקדמת כאשר התובע 1 פרש ב- 1.6.95 והתובע 2 פרש ב- 15.6.95.
ב. פרישת התובעים מעבודתם בנתבעת לוותה במחלוקת כספית לגבי זכויותיהם. המחלוקות נסובו על כך כי לא נמנו עם זכויותיהם בפרישה המוקדמת, המשך הפרשות לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות (להלן: קג"מ) והפרש הפרשות לקרן ההשתלמות שכל אחד מהתובעים היה חבר בה, משהנתבעת סירבה להמשיך ולהפריש לקופות אלו מידי חודש את חלקה בעד התובעים.
ג. התובעים נקטו בהליכים משפטיים נגד הנתבעת. ההליכים החלו בשנת 1996 כפי שעולה מהמסמך (נ/1) שהוגש במסגרת ההליך בפני רשות השיפוט שמספרו 60/99 (להלן: ההליך בפני רשות השיפוט). בתום ההליך בפני רשות השיפוט זכו התובעים במרץ 2001 בפסק בורר (להלן: פסק הבורר).
ד. פסק הבורר קיבל בסופו של דבר תוקף של פסק דין בדצמבר 2004.
ה. אחרי פסק הדין פנו התובעים לקג"מ ולקרנות השתלמות ליישום פסק הדין ונענו על ידי קג"מ במכתבים משנת 2004.
ו. הנתבעת שילמה לקרנות ההשתלמות את חוב העבר מיום פרישת התובעים לפנסיה
מוקדמת, על פי חישובי הקרן וכל אחד מהתובעים שילם את חלק העובד לקרנות ההשתלמות.
ז. בהעדר האפשרות לחדש את ההפרשות לקג"מ ולהפריש על העבר ביחס לתובע 1, שילמה לו ההסתדרות ישירות את הסכום המהווה, לפי חישוביה, חלק המעביד בהפרשות לקרן הפנסיה. לתובע 1 הועבר 367,682 ש"ח קרן בצירוף 133,699 ש"ח, הפרשי הצמדה וריבית. מסכום זה נוכה מס במקור, על פי דין. בנוסף החלה הנתבעת בפברואר 2005 להעביר הפרשות עבור התובע 1 לקרן מיטבית עד לגיל 65. דהיינו התשלומים האמורים הינם בגין העדר ההפרשות לתקופה שמחודש 6/95 ועד 1/05 (כעשר שנים לערך).
ח. באשר לתובע 2 - קג"מ איפשרה לרכוש זכויות רטרואקטיביות לתקופה של 24 חודש ואלה נרכשו עבורו, בצירוף חלק העובד על פי החשבון שנעשה על ידי קג"מ. בעד התקופה הנוספת לגביה לא התאפשרה רכישת זכויות רטרואקטיביות, שילמה הנתבעת לתובע 1 את הסכום המהווה לפי חישוביה חלק המעביד בהפרשות בסך 152,417 ש"ח קרן בצירוף 59,855 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית. מסכומים אלו נוכה מס במקור כדין. בנוסף הנתבעת המשיכה לבצע הפרשות לקג"מ עבור התובע 2 עד הגיעו לגיל 65.
ט. התובעים החלו לקבל פנסיה מקרנות פנסיה מעם הגיעם לגיל 65 בהן צברו זכויות משנת 2008.
4. רשימת המחלוקות סוכמה אף היא בצורה מפורטת, שעל עיקריה, בשינויים המחויבים נחזור להלן:
א. האם תביעה זו הינה על פי פסק הבוררות כטענת התובעים או תביעה לסעד נוסף ו/או אחר כטענת הנתבעת ומה הנפקות המשפטית לענין טענת מעשה בית דין.
ב. האם התיישנה עילת התביעה ומה הנפקות המשפטית של המסקנה לפלוגתא זו.
באשר לתביעת התובע 1 - האם התובע הפסיק חברותו בקג"מ עובר למועד בו החל לקבל פנסיית זקנה מקג"מ והאם הפריש כספים לשמירה על רצף זכויותיו. לענין זה מהו המועד בו הוקפאו זכויות התובע 1 בקג"מ ומה הנפקות המשפטית לקביעה זו.
ג. האם בתשלומים ששילמה הנתבעת לתובעים לקג"מ, למיטבית, ולקרן ההשתלמות
ובנוסף לתובעים עצמם, קיימה את מלוא פסק הבורר שניתן בעניינם, כטענת הנתבעת, או שיש לקבל את טענות התובעים, כי לא שולם מלוא הסכום וכי הסכומים ששולמו ישירות לידיהם אופן חישובם שגוי ומגיעים להם הפרשים. לא זו אף זו לנוכח אי התשלום במועד חויבו התובעים בתשלומי מס גבוהים יותר. לטענתם הנתבעת צריכה לפצותם בגין כך.