תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2377-09
25/04/2012
|
בפני השופט:
נטע רות
|
| - נגד - |
התובע:
תומר שטרן
עו"ד עמית חלמיש
|
הנתבע:
מלונות אפריקה ישראל בע"מ
עו"ד דותן שעיה
|
| פסק-דין |
רקע כללי
1. בפנינו תביעה לתשלום הפרשי שכר ופיצויי הלנה בגינם, תמורה בעבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, תוספות יוקר וכן הפרשים בגין פיצויי פיטורים.
התשתית העובדתית הצריכה להכרעה
2. התובע הועסק בנתבעת כסגן מנהל אגף מזון ומשקאות החל מיום 21.9.03 ועד לסיום עבודתו ביום 1.3.08 עקב התפטרותו.
3. הנתבעת הינה חברה המפעילה רשת מלונות ביניהם גם מלון קראון-פלאזה בת"א בו הועסק התובע בתקופה האמורה (להלן:
"המלון").
4. על הנתבעת חלים הסכמי העבודה הקיבוציים הכלליים בענף המלונאות כפי שעמדו בתוקפם בתקופה הרלוונטית לתביעה: ההסכמים הקיבוציים הכלליים שבין התאחדות בתי המלון בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי המלונאות והאירוח מיום 22.12.94 ומיום 24.7.96. בהסכם הקיבוצי מיום 22.12.94 (להלן: "
ההסכם הקיבוצי") נקבע, בין היתר, כי המעסיק יהא רשאי להעסיק עובדים מדרגת מנהל מחלקה ומעלה וכן מומחים זרים על פי חוזה אישי שדוגמתו צורפה להסכם הקיבוצי (נספח 6 להסכם הקיבוצי).
5. עובר לתחילת ההתקשרות שבין הצדדים חתם התובע על הסכם אישי (להלן:
"ההסכם האישי"). מפאת חשיבות הדברים להכרעה נפרט את תוכן ההוראות שבהסכם זה כדלקמן:
"הואיל והמנהל מועסק ע"י החברה החל מתאריך 21.9.03 בתפקיד סגן מנהל מזון ומשקאות.
והואיל וקיים הסכם קיבוצי כללי (להלן: 'ההסכם הקיבוצי') בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות עובדי האירוח ובין התאחדות המלונות בישראל החל על כלל העובדים בענף המלונאות והאירוח מכוח צו ההרחבה.
והואיל והחברה והמנהל הסכימו ביניהם על תנאי עבודה עדיפים על ההסכם הקיבוצי, הכל כנזכר בחוזה עבודה אישי זה...".
בהמשך להוראות אלה נכתב בהסכם לאמור:
"5. המנהל מצהיר כי ידוע לו כי הוא מועסק ע"י החברה בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון ויושר אישי.
6. המנהל מצהיר כי קיימים קשיי פיקוח על שעות עבודתו ומנוחתו וכי לאור אופי עבודתו לא יחולו על עבודתו הוראות שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951 ו/או הוראות ההסכם הקיבוצי ככל שאלה נוגעות לשעות עבודה ומנוחה.
7. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, היה ודרישות מטלותיו של העובד לשם מילוי תפקידו ואחריותו יחייב עבודה של ימי עבודה נוספים או שעות נוספות, לרבות תורנויות מנהלים שבועיות או תורנויות חגים, לא יהיה העובד זכאי לכל תשלום נוסף ו/או כל תמורה נוספת מעבר למפורט בסעיף 9 להלן בגין ימים ו/או שעות כאמור".
בסעיף 9 להסכם האישי נכתב כי התובע יהיה זכאי לשכר חודשי ברוטו גלובלי בסך של 5,400 ש"ח צמוד לתוספת יוקר, לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות בסך 400 ש"ח ברוטו לחודש, וכן לתשלום בעבור עבודה בשבתות וחגים בסך 400 ש"ח ברוטו לחודש. משמע - התובע היה זכאי לפי ההסכם האישי כאמור לשכר חודשי בסך של 6,200 ש"ח ברוטו (כולל תמורה בעבור שעות נוספות ועבודה בשבתות וחגים).
עוד נכתב בהסכם כי התובע יהיה זכאי למספר תנאים נילווים ובכלל אלה: החזר הוצאות נסיעה בסך 500 ש"ח, החזר הוצאות טלפון נייד בסך 300 ש"ח, חופשה שנתית של 12 יום בשנה, דמי הבראה כמקובל בנתבעת, תשלום לקרן פנסיה "מבטחים" וביצוע הפרשות לקרן ההשתלמות, וכן לשירותי "כביסה" כמקובל בנתבעת.
במסגרת ההסכם האישי אף נקבעו הוראות באשר להפסקת ההתקשרות בין הצדדים.
נוסח הסכם דומה לזה שנערך עם התובע, אך לא זהה, מעוגן במסגרת ההסכם הקיבוצי, כאשר על שוני זה ועל משמעותו נעמוד בהמשך הדברים.
6. בחודש 6/05 חתמו הצדדים על תוספת להסכם האישי במסגרתה הוסכם כי במקרים בהם יעדר התובע באחד או יותר מימי השבוע (א'-ה'), אזי שהיעדרות זו לא תובא במניין ימי החופשה בהתקיים שני התנאים המצטברים כדלקמן: