פסק-דין בתיק תע"א 12253/09

1.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, והועלה על הכתב במסגרת הפרוטוקול מיום 14.6.12 (להלן: הסכם הפשרה).

2.         ביחס להכרעות שהתבקשנו ליתן, מכוח סמכותנו לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, אנו קובעים כדלקמן:

א.         סכום הפיצוי שתשלם הנתבעת 2 לתובע 2 (מר דניאל אלקן) מכוח סעיף 2 להסכם הפשרה הינו 1,500 ש"ח. 

ב.         סכום הפיצוי הנוסף שתשלמנה הנתבעות יחד ולחוד לתובעת 3 (גב' טליה שחר) מכוח סעיף 3 להסכם הפשרה הינו 4,500 ש"ח.

ג.          הוצאות המשפט שתשלם הנתבעת 1 מכוח סעיף 4 להסכם הפשרה הן כדלקמן: לתובע 2 (מר דניאל אלקן) - 3,000 ש"ח; לתובעת 3 (גב' טליה שחר) - 1,775 ש"ח.

ד.         הוצאות המשפט שתשלמנה הנתבעות יחד ולחוד לתובעים מכוח סעיף 6 להסכם הפשרה הן 5,000 ש"ח (לכולם יחד).

3.         בנוגע לסעיף 5 להסכם הפשרה, אנו קובעים כדלקמן:

א.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתקופת עבודתם הראשונה של התובעים 2 ו - 3 (מר אלקן וגב' שחר) בנתבעת 1, אשר הסתיימה בשנים 2006 (לגבי מר אלקן) ו - 2007 (לגבי גב' שחר).

ב.         הנתבעת 1 ציינה בכתב הגנתה כי התובעים 2 ו - 3 הועסקו בתקופת עבודתם הראשונה כ"פרילנסרים", וכי נערך עימם גמר חשבון ממצה בתום אותה תקופה, לרבות חתימה על כתב ויתור וסילוק. על אף זאת, הסכימה הנתבעת 1 - בהתחשב בפסיקה כפי שניתנה בשנים האחרונות - שלא לעמוד על טענת העדר יחסי עובד-מעביד בתקופה זו.

ג.          במסגרת הסכם הפשרה הסכימה הנתבעת 1 לשלם לתובעים 2 ו - 3 פיצוי בגין הזכויות כעובדים שכירים שנמנעו מהם בתקופת העבודה הראשונה, לרבות גמל בשיעור 6% וקרן השתלמות בשיעור 7.5%. לטענת התובעים, הנתבעת 1 מחויבת לגלם את שווי המס החל על סכומים אלה, שכן אילו הופקדו תוך כדי תקופות עבודתם ישירות לקרן הפנסיה/קרן ההשתלמות - נהנים היו מסכומים אלה בערכי "נטו". התובעים מסתמכים על שני פסקי דין של בתי הדין האזוריים - עב' (חי') 339/04 עליזה שטרית - רשת גני הילדים של אגודת ישראל, מיום 9.8.06, עב' (ת"א) 5525/05 דניאל מונטיא - איי.אס.אס אשמורת בע"מ, מיום 29.10.07 - בהם נקבע כי על המעסיק לגלם את הסכומים ולשלמם לעובדים בערכי "נטו".

עוד מסתמכים התובעים על תשובה של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ מיום 7.7.09, במענה לשאילתה שהופנתה אליו על ידי ח"כ שלי יחימוביץ, במסגרתה נשאל מדוע נדרשים עובדים - שהפרשות בגינם לקרן פנסיה וקרן השתלמות לא בוצעו במועד - לשלם מס כאשר הינם מקבלים סכומים אלה מהמעסיק במסגרת פיצוי שנקבע על ידי בית הדין לעבודה. שר האוצר השיב כי כאשר משלם המעסיק ישירות לעובד את הכספים ולא לקופה - חלים דיני מיסוי שונים, וכי כספים המופקדים בקופת גמל יתקבלו בעתיד על ידי העובד רק בדרך של גמלה חודשית ו" אם יבקש העובד למשוך את הסכום קודם, שלא בהתאם לכללי המשיכה, ימוסה הסכום בשיעור של 35%...". עם זאת ציטט שר האוצר, לכאורה בהסכמה, את שני פסקי הדין שהוזכרו לעיל ובהם חויב המעסיק לגלם את שווי המס, והתובעים מבקשים ללמוד מכך גזירה שווה לענייננו.

ד.         הנתבעת 1 טוענת כי עמדת שר האוצר " מתייחסת למעבידים שנמנעו באופן מובהק מתשלום זכויותיהם של עובדים שהועסקו בהעסקה ישירה, ולפיכך התייחס השר לפיצוי עונשי, שיצור תמריץ לשמירה על זכויות העובדים המועסקים אצל אותו מעסיק דרך קבע", וזאת להבדיל מהמקרה שלפנינו.  

ה.         לאחר שקילת טענות הצדדים, לרבות עמדת שר האוצר כפי שהוגשה על ידי התובעים והתייחסות הנתבעת 1 לכך, אנו סבורים כי אין לחייב את הנתבעת 1 - בנסיבותיו של מקרה זה - לגלם את הסכומים שנפסקו לזכות התובעים 2 ו - 3 בגין גמל וקרן השתלמות. אנו סבורים כאמור שכן הכלל הינו פסיקת סכומים על ידי בית הדין בערכי "ברוטו", לרבות כאשר הסכומים הנפסקים הינם פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל וקרן השתלמות, מבלי ששוכנענו כי מקרה זה מצדיק חריגה מכך. מתשובתו של שר האוצר עולה כי קיים הבדל משמעותי - שיש לו יתרונות וחסרונות - בין תשלום במזומן של סכומים לידי העובד בהווה, לבין הפקדתם על שמו בקרן השתלמות או קופת גמל; בין יתר ההבדלים, ההפקדה אמנם נהנית מהטבות מס אך משיכת הסכומים על ידי העובד, שלא בהתאם לכללים, עלולה לחייבו בתשלומי מס.

בהעדר חוו"ד מומחה המפרטת את הנזק המיסויי שנגרם, אם בכלל, לתובעים - לא מצאנו לנכון לחרוג מהכלל ולחייב את הנתבעת 1 בגילום הסכומים. עצם ציטוטם בהסכמה, על ידי שר האוצר, של שני פסקי דין אזוריים שקבעו אחרת - אין בהם כדי ליצור מחויבות על המדינה לביצוע הגילום.

ו.          לסיכום נקודה זו - ככל שקיימת אפשרות לבצע הפרשות ישירות לקרן השתלמות וקרן פנסיה, על הנתבעת 1 להעביר את הסכומים לזכות התובעים 2 ו - 3 בדרך זו. ככל שאין עוד אפשרות לכך, בהתחשב בחלוף הזמן - הסכומים ישולמו לתובעים בערכי "ברוטו" וזאת מבלי לפגוע בזכותם לנסות ולהגיע להסדר, בהתחשב בכלל הנסיבות, מול פקיד השומה.

4.         המזכירות תחזיר את האגרה לתובעים, בכפוף לתקנות.

ניתן היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.