התובע ביקש ללוות כספים מהנתבע 2 (להלן -
בנק מרכנתיל) ולטענתו בקשתו זו נדחתה, בשל הליכי הוצאה לפועל שנקט נגדו הנתבע 1 (להלן -
בנק הפועלים), אשר לא בוטלו חרף סילוק החוב שבגינו נפתחו ההליכים. מכאן תביעת התובע נגד הנתבעים לפיצוי בסך של 34,000 ש"ח, בגין רשלנותם הנטענת ובגין כך שלטענתו, היה במעשיי הנתבעים משום פגיעה בשמו הטוב, פגיעה בקניינו וכן בגין עוגמת הנפש שלטענתו, נגרמה לו.
א.
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים בתביעה
(1)
רקע
2. התביעה הנדונה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, עוד ביום 28.7.2008. מאז הוגשה, עברה התביעה גלגולים רבים עד אשר הגיעו הצדדים ביום 4.12.2011 להסדר דיוני, שלפיו סיכמו את טענותיהם בכתב על סמך המסמכים הקיימים בתיק. העובדות הקשורות בהשתלשלות ההליכים בתיק זה, לפחות בחלקן, חשובות להבנתו ואף להכרעה בו, ומטעם זה ראינו לנכון לפרט לצד העובדות, גם את השתלשלות ההליכים בתיק.
(2)
כתב התביעה הראשון: נגד בנק הפועלים (הנתבע 1)
3. כתב התביעה הראשון שהגיש התובע הוגש כאמור, ביום 28.7.2012, רק נגד בנק הפועלים (הנתבע 1). על-פי הנטען בו, התובע, עובד אגף התברואה בעיריית ירושלים, פנה בחודש מאי 2008 אל בנק מרכנתיל (הנתבע 2) בבקשה לקבל הלוואה בסך של 40,000 ש"ח ולבקשתו צורפה המלצה מטעם המעסיקה שלו, עיריית ירושלים. בקשה זו נדחתה לטענתו, בשל העובדה שבמסגרת תיק הוצאה לפועל (01-22576-95-1, שייקרא להלן -
תיק ההוצל"פ) הוטל עיקול על חשבונות בנק שלו.
לפי הנטען בכתב התביעה הראשון, בשנת 1998 ערב התובע לחוב שחב סבו, מר שאול ישעיהו (להלן -
הסבא), לבנק הפועלים, ומשלא נפרע החוב, הוגשה תביעה על-ידי בנק הפועלים נגד התובע וסבו. לאחר שניתן פסק-דין בתביעה זו, נפתחו שני תיקי הוצאה לפועל לשם גביית החוב, תיק ההוצל"פ ותיק נוסף (01-223075-95-6, שייקרא להלן -
תיק ההוצל"פ השני) וכן הגיש בנק הפועלים נגד הנתבע התראה על הכרזתו פושט רגל. ביום 7.12.1998 נחתם הסכם בין הסבא לבין בנק הפועלים, שלפיו הסבא שילם 25,000 ש"ח כנגד סילוק מלא של התביעה נגד התובע וביטול כל ההליכים שננקטו נגדו (שם, נספח א').
לטענת התובע, למרות ההסכם האמור ועל אף שהסבא שילם את הסכום שעליו הוסכם, התברר לו שבנק הפועלים הטיל עיקולים על חשבונות הבנק שלו במסגרת תיק ההוצל"פ. לטענתו, ביום 20.7.2007, הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו בבנק יהב וביום 21.3.2007 הוטל עיקול על כספו בקופת גמל (צווי העיקול - שם, נספחים ב1 ו-ב2).
בא-כוחו של התובע פנה אל בא-כוחו של בנק הפועלים בדרישה לבטל את כל ההליכים שננקטו כאמור. בעקבות מכתב זה מיום 26.4.2007, השיב בא-כוחו של בנק הפועלים במכתב מיום 2.5.2007 שבו נאמר שכל ההליכים שננקטו, אכן בוטלו. ביום 27.5.2007 ביקש בא-כוח התובע אישור על ביטולם של הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד התובע ואישור כאמור נשלח ביום 29.5.2007 (ארבעת המכתבים - שם, נספחים ג', ד', ה' ו-ו').
ביום 26.5.2008 פנה התובע אל בנק מרכנתיל בבקשה לקבלת ההלוואה האמורה, ואל בקשתו צירף מכתבי המלצה של מעסיקתו, עיריית ירושלים (שם, נספחים ז1 ו-ז2). אז התברר לו שבקשתו למתן הלוואה סורבה, בשל עיקול שהוטל על-ידי בנק הפועלים במסגרת תיק ההוצל"פ (בעניין זה צירף רק תדפיס בעניין העיקול של בנק מרכנתיל מיום 17.6.2008 - שם, נספח ח').
בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 3.12.2008 הוסכם שהאמור בכתב התביעה יהווה את תצהיר העדות הראשית מטעם התובע.
4. כתב הגנה מטעם בנק הפועלים הוגש ביום 23.10.2008 וכן הוגשו תצהיריהם של עו"ד אביחי דרזנר ושל עו"ד רחל בן-גרא, התומכים בעובדות הנטענות בו.
הרקע להטלת העיקולים על חשבונותיו של התובע תוארו על-ידי בנק הפועלים באופן שונה מזה שתואר על-ידי התובע. לטענת בנק הפועלים, ביום 20.7.1994 הוגשה תביעה כספית אל בית משפט השלום בתל-אביב (ת"א 49188/94) נגד אמיר ישעיהו חברה קבלנית לבנין ולעבודות פיתוח בע"מ (להלן -
חברת התובע), אורי ישעיהו (להלן -
אורי) והתובע בגין חוב כספי. התובע נתבע מאחר שהיה ערב לכל חובותיה של החברה. לאחר שנדחתה בקשת רשות להתגונן שהגישו נתבעים אלו, ניתן נגדם פסק-דין ביום 28.2.1995, שלפיו חויבו בתשלום סך של 72,546 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין (פסק הדין - שם, נספח א'). משלא שילמו אותם נתבעים את חובם על-פי פסק הדין נפתח נגדם תיק ההוצל"פ (הבקשה לביצוע פסק הדין - שם, נספח ב'), וכן הוגשה נגד התובע בקשה למתן התראת פשיטת-רגל.
במקביל הוגשה תביעה נוספת אל בית המשפט השלום בתל-אביב נגד גיא ישעיהו ואורי וגם בה ניתן פסק-דין באותו יום (28.2.1995), שלפיו חויבו בתשלום סך של 27,475 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין (ת"א 49186/94 בבית משפט השלום בתל-אביב), ובעניינו נפתח תיק הוצל"פ השני (שם, נספח ג'). אולם תיק הוצל"פ זה לא נפתח נגד התובע, שלא נתבע בתביעה השנייה הנזכרת.
כפי שנאמר גם בכתב התביעה, ביום 7.12.1998 נחתם הסדר עם הסבא, שלפיו אמנם שילם הוא לבנק הפועלים סך של 25,000 ש"ח (שם, נספח ד'). על-פי הסדר זה, הגיש בנק הפועלים ביום 20.12.1998 בקשה לביטול כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד התובע, ובקשה זו אושרה בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.12.1998. בהתאם להחלטה זו אמנם בוטלו כל ההליכים שננקטו נגד התובע וניתן אישור על כך (הבקשה, ההחלטה והאישור - שם, נספחים ה1, ה2 ו-ו').
למרות זאת, ובשל טעות של בא-כוחו של בנק הפועלים, הגיש הוא ביום 15.3.2007 בקשה להטלת עיקול על חשבונות בנקים וקופות גמל של התובע. ביום 29.4.2007 התקבלה פניית בא-כוח התובע לביטול אותם עיקולים שגויים (שם, נספח ז'), ולאחר בדיקת הפנייה, הגיש בא-כוחו של בנק הפועלים, כבר למחרת היום, ביום 30.4.3007, בקשה לביטולם של כל ההליכים האמורים שננקטו נגד התובע. אלו אמנם בוטלו והודעה על כך נשלחה אל בא-כוח התובע ביום 2.5.2007 (שם, נספח ח'). לבקשת בא-כוח התובע מיום 27.5.2007, אושר לו ביום 29.5.2007, שאכן התובע אינו חייב עוד דבר לבנק הפועלים (שם, נספחים ט' ו-י'). הדבר אף אושר בשיחת טלפון בין באי-כוח הצדדים, כמפורט בתצהירים מטעם בנק הפועלים.
על יסוד העובדות כאמור, טוען בנק הפועלים שמשנתגלתה הטעות בהטלת העיקול, בוטל העיקול לאלתר, כמתואר. בכל מקרה, היה זה למעלה משנה קודם שהנפיק בנק מרכנתיל את התדפיס בעניין העיקול שהוטל ובוטל. לפיכך ככל שהייתה טעות כלשהי, הרי שנעשתה על-ידי בנק מרכנתיל או על-ידי לשכת ההוצאה לפועל. עוד טען, כי אילו התובע היה פונה אליו במועד שבו נדחתה בקשתו לקבלת הלוואה מבנק מרכנתיל, לא מן הנמנע שהיה יכול לסייע בפנייה אל בנק מרכנתיל ובמתן הסבר שהעיקול נרשם כמתואר, בטעות. לפיכך לא רק שבנק הפועלים אינו אחראי, אלא שאפילו התרשל, הרי שנותק הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק הנטען. בנוסף טען בנק הפועלים, שסכום הנזק הנתבע מופרז ומוגזם, וכי יש בו ניסיון לעשיית רווחים מטעות אנוש של מה בכך.
5. בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 3.12.2008 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, נדונה בין השאר, האפשרות שהתובע יתקן את כתב התביעה, כך שיוגש גם נגד בנק מרכנתיל או נגד המדינה (לשכת ההוצאה לפועל), או נגד שניהם. נקבע שאם התובע יחליט לעשות כן, יהיה עליו להגיש את כתב התביעה המתוקן תוך עשרים יום. כן נקבע שבנק הפועלים יגיש תדפיס של כל ההליכים שננקטו במסגרת תיק ההוצאה לפועל וכן תדפיס הבקשות וההחלטות שניתנו במסגרתו, ואלו אמנם הוגשו ביום 14.12.2008.
(3)
כתב התביעה השני: נגד בנק הפועלים (הנתבע 1) ונגד מדינת ישראל (לשכת ההוצל"פ)