ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
72366-04
08/08/2006
|
בפני השופט:
נורית רביב
|
- נגד - |
התובע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ עו"ד ארנון רוטברד ויהודה דוד חי
|
הנתבע:
1. קבוצת וייאר בע"מ 2. שמיר חברה להובלות ומשלוחים בע"מ
עו"ד עידו קלס עו"ד יוסף רנרט
|
פסק-דין |
1. התובענות בתיקים שבכותרת הן תביעות שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששולמו על ידי התובעת לטבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "
טבע תעשיות"), בשל נזק שנמצא בשני מטענים של כימיקלים שבוטחו על ידה ואשר יובאו לארץ בדרך האוויר מאיטליה.
התביעות הוגשו תחילה גם כנגד ממן-מסופי מטען וניטול בע"מ (להלן: "
ממן") שהייתה הנתבעת מס' 1 בשתיהן. התביעות כנגד ממן נמחקו, אך בסיכומי הצדדים, הנתבעת מס' 1 כאן (להלן: "
קבוצת ואייר") מכונה עדיין הנתבעת 2, והנתבעת 2 כאן (להלן: "
שמיר הובלות" או "המוביל") מכונה הנתבעת 3.
לפי שהנסיבות בשני התיקים דומות, נקבעה שמיעת ההוכחות בשניהם לאותה ישיבה, אך בפתח אותה ישיבה הודיעו הצדדים שהם מוותרים על חקירת העדים ומבקשים שיינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בכל תיק - לאחר סיכומים.
2. מסיכומי הנתבעים עולה שהם חלוקים בשאלה אחת ויחידה - אצל מי מהם נגרם הנזק שנתגלה במטענים. הן שמיר הובלות שהובילה את המטען מממן למחסני קבוצת ואייר, והן קבוצת ואייר שאחסנה את המטענים עבור טבע תעשיות, מסכימים שהמטענים נמסרו למוביל על ידי ממן לצורך שינועם למחסני קבוצת ואייר כשהם במצב תקין ללא נזק, וכן שהמטענים שוחררו ממחסני קבוצת ואייר עם הנזק שבגינו שולמו תגמולי ביטוח לטבע תעשיות. אלא שקבוצת ואייר טוענת שהמטענים הגיעו למחסניה כשהם כבר ניזוקים, ואילו שמיר הובלות טוענת שהמטענים הגיעו למחסני קבוצת ואייר כשהם תקינים, ללא נזק.
3. התובענה בת.א. 70946/04.
בתיק זה מדובר במטען שהכיל 82 יחידות ובנזק לאחד המיכלים שהכילו כימיקלים אשר בשל זיהום וחשיפה לאוויר נפסלו לשימוש. לטבע תעשיות שולם על ידי התובעת בנובמבר 2003 סכום של 17,046 ש"ח ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה למועד הגשת התביעה, הועמד סכומה על 17,216 ש"ח.
המטען הובא לארץ ב-19.12.02, ונמסר על ידי ממן למוביל ככל הנראה ב-23.12.02 - זהו מכל מקום התאריך אשר מופיע בחותמת שהוטבעה על ידי
ממן על "פקודת המסירה" למוביל.
תאריך מסירת המטען למוביל, אינו תואם לתאריך הנקוב בשטר המטען שהונפק על ידו ואשר לפיו המטען נמסר על ידי המוביל במחסני קבוצת ואייר יום קודם לכן - ב-22.12.02.
על שטר המטען בשוליו מופיעה חתימת יד של מקבל המטען במחסני קבוצת ואייר, לצד המילים "
קיבלתי את הנ"ל בשלמות".
לפי שטר המטען אפוא, המטען נמסר במחסני קבוצת ואייר כשהוא תקין.
לא כך לפי "
טופס בקרת כניסה/יציאה-טבע" אשר משמש את קבוצת ואייר.
4. חלקו העליון של הטופס האמור, מיועד לרישום נתוני הכניסה למחסן, וחלקו התחתון - לרישום נתוני היציאה מהמחסן, אך במקרה הזה, וכך נהגו גם ביחס למטען נשוא התיק השני, נתוני הכניסה תועדו בטופס אחד ונתוני היציאה בטופס אחר, כך שחלק מהטופס נותר תמיד ריק.
לפי הטופס שבו תועדו נתוני הכניסה - המטען נמסר במחסני קבוצת ואייר ב-23.12.02, כשהוא מכיל: 17 משטחים עם 82 יחידות ובהן 6 חביות שנמצאו ניזוקות.
שם הנהג - "רפי", מס' תעודת הזהות שלו וכן מספר הרישוי של הרכב רשומים בטופס, אך אין שום אינדיקציה לכך שהפרטים הללו לא נרשמו על ידי ממלא הטופס אשר חתום לצד המלים: "
אישור מנהל המחסן". השם "רפי" אינו נחזה כחתימה, וקבוצת מאייר אינה טוענת שהנהג שהוביל את המטען חתום על הטופס. לעומת זאת ברור שהטופס חתום על ידי מנהל המחסן של קבוצת ואייר - חתימת יד מופיעה לצד המילים: "
אישור מנהל מחסן" - ונראה שאותו מנהל מחסן הוא זה אשר חתום מטעם קבוצת ואייר, גם על שטר המטען של המוביל, שכאמור נקי מכל הערה בדבר נזק.
גם הטופס שבו תועדו נתוני היציאה של המטען מהמחסן חתום לכאורה על ידי אותו מנהל מחסן אך לפיו, המטען יצא את מחסני קבוצת ואייר ב-22.6.03 כשהוא תקין לחלוטין, ללא כל נזק, מה שכמובן תמוה אם לא למעלה מזה. במיוחד לנוכח מספר החביות שנמצאו ניזוקות בעת הכניסה.
מר מאירסון, מי שמשמש מנכ"ל אצל קבוצת ואייר, סומך בתצהירו את ידיו על טופס הכניסה לפיו כאמור 6 חביות כבר נמצאו ניזוקות בעת שהמטען נקלט במחסני קבוצת ואייר, ומתעלם כליל מהנתונים שבטופס היציאה. ולהזכיר, טופס הכניסה, טופס היציאה ושטר המטען של המוביל - חתומים כולם על ידי אותו מנהל מחסן. חרף זאת, תצהיר של אותו מנהל מחסן - לא הוגש והוא אף לא זומן על ידי המעסיקה שלו, קבוצת ואייר, לעדות.
גם הנהג של המוביל - רפי גברילוב לא מסר תצהיר, אך נתבעת זו בקשה לפחות לזמנו לעדות.
5. התובעת מצדה צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי אשר נערכה ביולי 2003 - חודש לאחר שהמטען יצא את מחסניה של קבוצת ואייר.
השמאי מצא שהנזק נגרם במחסני קבוצת ואייר, בהסתמך על הדברים הבאים: