[בהתאם להחלטה מיום 14.10.04, ניתן פסק הדין בהתאם להוראת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984].
א. הנתבעת מס' 1, ס.ע.ל.ר היא חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ (להלן: "חברת ס.ע.ל.ר"). בעל השליטה בחברת ס.ע.ל.ר הוא מר יוסף פניני, הנתבע מס' 2, שהוא גם מנהלה.
חברת ס.ע.ל.ר, היא הבעלים של חלקה 502, גוש 10430, ברחוב ורד 28 בקרית מוצקין. במטרה להקים בניין למגורים על הנכס התקשרה חברת ס.ע.ל.ר עם חברה קבלנית בשם פ.ב. תמר בנין והשקעות בע"מ (להלן: "פ.ב. תמר") בהסכם קומבינציה (שהוגש כמוצג ת/13 במסגרת הדיון בשאלת החבות ומצוי בתיק המוצגים שביחס לשאלת החבות).
פ.ב. תמר התחייבה להקים על החלקה הנ"ל בנין ובו 27 דירות למגורים וכן גן ילדים. תשע מן הדירות היו מיועדות לחברת ס.ע.ל.ר, לצורך מכירה, ו-18 דירות היו מיועדות עבור פ.ב. תמר, לצורך מכירה.
חברת ס.ע.ל.ר מכרה את כל הדירות שהיו מיועדות לה לתובעים במהלך החודשים אפריל-אוגוסט 1991, למעט משפחת גילה ובני צליק שרכשה את דירתה בחודש דצמבר 1990 (כעולה ממוצג ת/8), ולמעט משפחת רחמים פרחה ומחפוד שרכשה את דירתה במהלך חודש מאי 1992, (כעולה ממוצג ת/5).
ב. במהלך חודש מאי 1992, נודע שמנהלי חברת פ.ב. תמר או מי מהם עזבו לחו"ל, ומשכך לא סיימו את מלאכת הבנייה בבניין המדובר, ולכן נעצרה הקמת הבניין.
חברת ס.ע.ל.ר פנתה לבית-משפט זה בעתירה למתן צו כינוס נכסים, (המ' 1549/92), וביום 14.5.1992 ניתן הצו המבוקש, ואולם הצו הזמני שניתן היה מותנה בכך שבתוך 14 יום תגיש חברת ס.ע.ל.ר. את התובענה העיקרית (מוצג ת/10 בתיק המוצגים בשאלת החבות). ביום 27.5.92 הוארך צו הכינוס הזמני למשך 20 יום נוספים (מוצג ת/12 בתיק המוצגים שבשאלת החבות), ופקע בסופו של דבר משלא הוגשה התובענה העיקרית.
באסיפת דיירים שהתקיימה, לאחר שחברת פ.ב. תמר הפסיקה פעילותה, בגן הילדים של הבנין שברח' ורד 28 קרית מוצקין, ובה נטלו חלק, בין היתר, הנתבע מס' 2 וכן גם רוכשי הדירות מחברת ס.ע.ל.ר, זאת בנוסף לדיירים שרכשו דירותיהם מחברת פ.ב. תמר, נטל על עצמו הנתבע מס' 2, מר יוסף פניני, אחריות אישית כלפי התובעים (דהיינו, הדיירים שרכשו את דירותיהם מחברת ס.ע.ל.ר), וזאת ביחד ולחוד עם הנתבעת. לענין זה נתתי את החלטתי בתאריך 2.6.03 (עמ' 1 עד עמ' 28).
ג. אבהיר שמונחות בפניי שלוש תובענות שהדיון בהם אוחד.
ת.א. 486/92
היא תובענה שהגישו ה"ה אליעזר שטרק ודבורה שטרק ביום 27.5.92 כנגד חברת ס.ע.ל.ר ומר יוסף פניני.
במסגרת המ' 2987/92 נתבקש בית המשפט להורות לחברת ס.ע.ל.ר למסור את החזקה בדירה שנרכשה לידי משפחת שטרק, וכן ליתן צו זמני המונע מחברת ס.ע.ל.ר להפריע בעד משפחת שטרק לתפוס חזקה בדירה. הצו הזמני בהמ' 2987/92 ניתן ביום 23.9.92.
התובענה תוקנה ביום 22.2.94, ומר יוסף פניני צורף כנתבע מס' 2. הסעד שנתבקש הינו תשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למשפחת שטרק ובכלל זה השלמת הדירה, השלמת הבנין, הליקויים בדירה, ירידת ערך, איחור במסירת הדירה, אובדן הכנסה ו/או בזבוז זמן, עגמת נפש, הוצאות הערבויות הבנקאיות ועוד.
הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד וטענו שמשפחת שטרק הפרה את ההסכם שבינה לבין חברת ס.ע.ל.ר וכי משפחת שטרק חבה כספים לנתבעים כמפורט בכתב התביעה שכנגד.
בנוסף שיגרו הנתבעים הודעה לצד שלישי לחברת פ.ב. תמר, מר יחיאל בורדו ומר אריה פרקש כערבים אישית להתחייבויותיה של פ.ב. תמר.
ד.
ב-ת.א. 970/92
הוגשה התביעה של משפחת גילה ובני צליק ביום 25.10.92 כנגד חברת ס.ע.ל.ר ומר יוסף פניני. במקביל להגשת התביעה עתרה משפחת צליק בהמרצה 3266/92 למתן צו זמני שלפיו נקבע שעל חברת ס.ע.ל.ר להמנע מלהפריע בעד משפחת צליק מלתפוס חזקה בדירה שרכשה מחברת ס.ע.ל.ר. צו זמני כאמור ניתן ביום 26.10.92.
ביום 4.5.94 תוקן כתב התביעה של משפחת צליק. הסעד שנתבקש הוא תשלום פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה עד השלמתה, הוצאות הערבות הבנקאית, הוצאות השלמת הדירה והרכוש המשותף, הפסד זמן ופגיעה בעבודה, פגמים וליקויים בדירה וירידת ערך.
מטעם חברת ס.ע.ל.ר הוגש כתב תביעה שכנגד בגין תשלומים המגיעים לחברת ס.ע.ל.ר ממשפחת צליק, על פי הנטען בכתב התביעה שכנגד, וכן שיגרו הנתבעים הודעה לצד שלישי כנגד פ.ב. תמר וה"ה יחיאל בורדו ואריה פרקש.
ה. התביעה
בתיק אזרחי 656/94
הוגשה כנגד חברת ס.ע.ל.ר ומר יוסף פניני, ביום 19.5.94 על ידי שבע משפחות מתוך תשע המשפחות שרכשו את דירותיהן מחברת ס.ע.ל.ר. כאמור כבר לעיל, הוגשו בשני התיקים שפירטתי לעיל התביעות של משפחת שטרק ומשפחת צליק, ובת.א. 656/94 הוגשו התביעות של: משפחת מן, משפחת ליבני, משפחת לכמן, משפחת רחמים, משפחת ליבר, משפחת אקריש ומשפחת תשובה כשלגבי זו האחרונה, הוגשה בקשה מוסכמת של הנתבעים מחד גיסא, ומשפחת תשובה מאידך גיסא, לדחיית התביעה של משפחת תשובה כשבהודעה נאמר שצדדים אלה הגיעו ביניהם להסדר (עיינו: מוצג ת/24).
בכתב התביעה עתרו המשפחות התובעות לתשלום פיצויים בגין איחור במועד מסירת דירותיהם, ירידת ערך, הפסד הכנסות, עגמת נפש וכן פיצוי בגין נזקים, ליקויים והשלמת חוסרים בדירותיהם, ולרבות חלקם של כל אחד מן התובעים בהשלמת הרכוש המשותף, לרבות תיקון פגמים וליקויים ברכוש המשותף.