ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
339-03
21/03/2006
|
בפני השופט:
מנחם נאמן
|
- נגד - |
התובע:
1. אלרואי אריה 2. אלרואי מרים
עו"ד מאירסון מיכאל
|
הנתבע:
1. כהן אליהו 2. כהן עדנה
עו"ד רובנבך גבריאל
|
פסק-דין |
1. בפני תביעה שהגישו בעלי מגרש נגד בעלי מגרש שכן, בגין בניית קירות תומכים מסביב למגרשם ללא היתר. הצדדים מתגוררים בבתיהם הממוקמים במגרשים אלה ברח' איטליה בשכונת דניה בחיפה.
התובעים מבססים את עילת תביעתם על מספר עוולות בנזיקין - עילה של הפרת חובה חקוקה, לפי סע' 63 לפק' הנזיקין, ועילה של מטרד ליחיד, לפי סע' 44 לפק' הנזיקין. הסעד שמבקשים התובעים מבית המשפט הוא - צו הריסה לקירות התומכים שבנו הנתבעים בגבול המזרחי ובגבול הצפוני של מגרשם עד לגובה שלא יעלה על 1.80 מטר מפני הקרקע הטבעיים. כן מבקשים התובעים שאמנה את בא כוחם להיות כונס נכסים על קירות אלה הן לשם ביצוע ההריסה והן לשם השגחה שההריסה תבוצע בגובה המתאים, תוך חיוב הנתבעים לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך לרבות שכר טרחת כונס הנכסים.
2. רקע:
א. תביעה זו באה בהמשך ל"סכסוך שכנים" ממושך המתנהל בין הצדדים מאז 1998. סכסוך זה הביא את הצדדים גם בעבר לפתחן של מספר ערכאות שיפוטיות עוד לפני פתיחתו של תיק זה.
ב. בין החלקות עליהן בנוי ביתו של כל אחד מהצדדים עובר קו גבול משותף כאשר הבניה נשוא התביעה היא בנייה של קירות תומכים המתנשאים לגובה של למעלה מ- 1.80 מ' מפני הקרקע הטבעיים (להלן: "
הקיר התומך
"). גובה הקיר התומך משתנה מנקודה לנקודה (קיימת מחלוקת מסוימת בין חוות הדעת שהביא בפני כל צד לענין גובה הקיר
מפני הקרקע הטבעיים, כאשר לפי המודד מטעם התובעים גובה הקיר התומך נע בין 3.07 מ' לבין 5.24 מ' מפני הקרקע הטבעיים ועל-פי חוו"ד המודד מטעם הנתבעים גובה הקיר התומך נע בין 2.25 מ' עד ל- 4.56 מ' מפני הקרקע הטבעיים).
בניית הקיר התומך החלה להיות מבוצעת במהלך חודש אוגוסט 1999.
ג. הגבול בין חלקת התובעים לחלקת הנתבעים איננו עובר במקום בו בנוי הקיר התומך, והוא ממוקם מעבר לקיר התומך ובמרחק מהם.
ד. אין מחלוקת כי על-פי המצב החוקי, בניית הקיר התומך בגובה של מעל 1.80 טעונה היתר בניה והיתר שכזה לא ניתן לנתבעים.
ה. במסגרת תביעה זו טוענים התובעים כי הקיר התומך גורם להם לנזקים ולאי נוחות המתבטאים בחסימת אור השמש; בהסתרת הנוף שנשקף ממגרשם; באי נוחות כללית הנגרמת לתובעים לאור זה שבכל עת שהם משקיפים לכיוון מערב נתקל מבטם בקיר תומך הבנוי בטון חשוף והמסתיר את הנוף; בחיסור כללי בהנאתם של התובעים מרכושם והצורך לשהות במחיצתם של מעשי הבניה הבלתי חוקיים דרך קבע; בכך שהקיר התומך גורם לתחושה של צפיפות ודוחק, חוסר רווחה וחסימתו ודחיסתו של מגרש התובעים למטה שמנגד יצרו הנתבעים לעצמם מצב של התנשאות פיזית ורגשית מעל התובעים; בחסימת הרוח המערבית למגרשם; ובירידת ערכו של ביתם לגבי קונה בכוח ופגיעה ברכושם עקב כך.
ו. התובעים התלוננו בפני מחלקת הפיקוח של עיריית חיפה, הן בע"פ והן בכתב. התובעים פנו בתלונות החל משנת 1999. מכתבי תלונה בענין המשיכו להישלח עד לתחילת פברואר 2002. [תביעת התובעים הוגשה לבית המשפט
ביום 18.3.2003].
ז. חרף תלונות התובעים, הרשויות לא פעלו כפי שהתובעים חשבו שיש לפעול.
ח. לאחר שהוגשה התביעה, החלו הנתבעים בפעולות הנדרשות לשם הכשרת הקיר התומך תוך דחיית התנגדות התובעים. הועדה
המקומית לתכנון ולבניה נתנה לגליזציה לקיר התומך. בערר שהוגש על ההחלטה לועדת הערר המחוזית, אושרה ביום 18.9.05 לגליזציה חלקית בלבד של הקיר התומך, כדלקמן:
"
סבורים אנו כי יש לקבוע כי הקירות התומכים יונמכו כך שגובהם לא יעלה על 1.80 מ' מקו קרקע טבעית, בהתאם להוראות תכנית חפ/1400 יב, המסדירה בניית קירות תומכים במרווחים צדדיים".
ט. ביום 29.12.04 ערכתי ביקור במקום. את התרשמותי מהביקור אתאר בהמשך פסק הדין.
י. התובעים הגישו שתי חוו"ד,
אחת של
המודד קובי זייד
והשניה של
המודד
ושמאי המקרקעין מרדכי זייד.
מסקנת חוו"ד המודד מיום 18.8.04 היתה שמאחר והחזית הצפונית של חלקת הנתבעים פונה למדרון ההר ולכיוון ואדי טבעי, הגובה המקסימלי המורשה לבניית קיר תומך הינו 1.80 מפני הקרקע הטבעית. עפ"י ממצאי בדיקתו שפורטו במסגרת חוות דעתו, הקיר התומך אינו עומד בדרישות תכנון אלו. עם זאת, הוא ציין כי על-פי התב"ע החלה על השטח - מעבר לגובה של 1.80 מ', הקיר התומך צריך להיות מדורג בדירוג שרוחבו 1 מ' ויש חובה לטעת בדירוג זה ולהכין מערכת השקיה].