1. בפני, בקשה לקביעת גילו של המבקש, אברהם שונים, כך שירשם, כי הוא יליד 1.1.1942 ולא כפי שנרשם בתעודת הזהות שלו, 19.9.1947.
2. לטענתו של המבקש, גילו הנקוב בתעודת הזהות, הינו שגוי, שכן, בתעודת העולה שצרף לתיק מצוין, כי הוא יליד שנת 1942 והוא מעלה השערה, כי בשל הדמיון שבין הספרות 2 ל - 7 חלה טעות ברישום שנת לידתו בתעודת זהות והיא שובשה, כך שנכתבה, כי הוא יליד שנת 1947.
3. לתמיכה בבקשתו, צרף המבקש עותק מתעודת העולה, אשר קיבלה המשפחה עת עלתה מתימן, בה נמנו בני משפחת האב, ראובן שונים ובה נכתב, כי המבקש הינו הרביעי מבן ילדי האב, וכי הוא נולד בשנת 1942.
4. המשיבה 1 לא התערבה בהליך.
עמדת המשיבה 2 הינה, כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים כדלקמן:
א. בעניינו של המבקש, הוגשה ע"י אביו, בשנת 1959, בקשה לתיקון גילו, כך שירשם, כי הוא יליד 19.9.1947, ולא כפי שנרשם בתעודת העולה, כי הוא יליד שנת 1942.
ב. במסגרת הטיפול בבקשה הופנה המבקש לבדיקה רפואית בלשכת הגיוס בפ"ת, אשר לאחר ביצועה, אישרה את התיקון המבוקש.
ג. בעקבות הליך זה, שונה גילו של המבקש עוד בהיותו קטין, משנת 1942 לתאריך 19.9.1947, ואשר על כן, טוענת המשיבה 2, כי תמוהה בקשתו זו העותרת להחזיר את גילו לשנת 1942.
ד. עוד טוענת המשיבה 2, כי הטענה בדבר הבלבול בין הספרות 2 ל - 7 מעלה חשש לחוסר תום לב, שכן התאריך, 19.9.1947 נעשה ביודעין, ובמחשבה, עם הגשת הבקשה לשינוי גילו ע"י אביו, עוד בהיותו קטין.
ה. המשיבה 2 מעלה תמיהה, מדוע לא ציין המבקש בבקשתו את הליך תיקון גילו הקודם, כאשר הוא מבקש לחזור ולהסתמך על השנה שכבר תוקנה בעבר ע"י רשויות המדינה.
ו. עוד מוסיפה המשיבה 2 וטוענת, כי קיים שיהוי ניכר בעצם הגשת הבקשה, וכי, שיהוי בבקשה לשינוי גיל אינו דבר של מה בכך, ועפ"י פסיקה קיימת, הזמן הסביר להגשת בקשה לתיקון גיל הוא 3 שנים מהיום בו מתגלה לראשונה הטעות בגילו של אדם ועד לרגע בו הוגשה הבקשה.
ז. לסיום, טוענת המשיבה 2, כי יש להתייחס בחשדנות לבקשה, נוכח הבסיס הכלכלי המונח בה, דהיינו יציאתו של המבקש לגמלאות בפרק זמן קצר וקבלת קצבת מל"ל בהתאם לגיל הפרישה הקבוע בחוק, במידה ותתקבל הבקשה.
5. בתיק התקיימו שלוש ישיבות, ובהן חזר המבקש על עמדתו, כי תעודת העולה אותה צרף לבקשה ואשר הונפקה בשנת 1954, היא המסמך המכונן, וכי, יש לשנות את הרישום בהתאם לאמור בה.
6. בהתייחס לעמדת המשיבה 2, באשר להליך הקודם של תיקון גילו, טען המבקש, כי אין לו ידיעה בדבר הליך זה, שכן, במועד בו התנהל ההליך, הוא היה קטין וקיימת אפשרות, כי אביו יזם את ההליך. אמנם לא ידוע לו מאלו טעמים פנה האב בהליך האמור (דחיית מועד הגיוס לצה"ל?). מכל מקום, לטענתו, הפרטים הנקובים בתעודת העולה נרשמו באופן אותנטי מפי אבי המשפחה במועד בו עלתה המשפחה ארצה, ולפיכך יש לתקן את גילו בהתאם לאמור בה.
7. טענה נוספת שהעלה המבקש במהלך הדיון היא, כי תאריך הלידה הנקוב בתעודת הזהות של אחיו, מר ישראל שונים, הצעיר ממנו, זהה לשנת הלידה הרשומה בתעודת הזהות שלו, דהיינו, שני האחים רשומים במשרד הפנים כילידי שנת 1947 חרף העובדה, כי הם אינם תאומים, וכי אין מחלוקת בעניין זה, וזוהי ראיה נוספת אשר הוא עותר, כי בית המשפט ישים לנגד עיניו עת הוא דן בבקשה.
8. בתגובה לטענה זו ציין ב"כ המשיבה 2, כי גם לגבי האח ישראל הוגשה בקשה ע"י האב המנוח לתקן את גילו, כך שירשם, כי הוא יליד שנת 1947. עם זאת, אין בפי המשיבה 2 כל תגובה באשר לעובדה, כי מדובר בשנת רישום זהה לגבי שני האחים שאינם תאומים.
9. לדיון שהתקיים ביום 21.9.11 התייצב ב"כ המשיבה 2 , כאשר בידו צילום מספר "חושן משפט", אשר היווה את הראיה העיקרית להליך של תיקון הגיל שנקט האב בשנת 1959, ובו לטענתו נרשמו לידות ילדיו עוד בתימן, וכי בספר "חושן משפט" צוין, כי המבקש הינו יליד שנת 1947.
10. בתשובה לטענה זו טען ב"כ המבקש, כי יש לדחות ראיה זו הואיל ובספר "חושן משפט" נרשם מפי דודו של המבקש ולא ע"י אביו - מולידו של המבקש, ואף הוסיף וטען, כי קיימת אפשרות, כי במידה והאב היה רושם את תאריכי הלידה של ילדיו, ניתן היה לקבל את הרישום כראיה לגבי אמיתות הרישום, אך בנסיבות שלא כך הם פני הדברים, יש לדחות את השימוש בראיה זו.
11. בהחלטה שניתנה על ידי ב - 20.9.11 הוריתי לב"כ המשיבה 2 לבדוק את פשר הרישום הזהה של שני האחים חרף העובדה, כי אין מחלוקת שהם לא נולדו באותה שנה, וכי אין מחלוקת שהמבקש מבוגר מאחיו ישראל.