לפניי תביעה לפיצויים מכח
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפיצויים") בגין נזקי גוף שלטענת התובעת נגרמה לה בתאונת דרכים שאירעה ביום 23/10/06.
לאחר שהנתבעת הודתה בחבותה, נותר להכריע במחלוקת בשאלת גובה הנזק.
יש לציין כי תיק זה החל בשמיעתו מותב אחר, כב' הש' נחמה נצר, אשר במהלך בירור התובענה מונתה לכהן כשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, נחקר בפני כב' הש' נצר.
לאחר שמונתה כב' השופטת נצר לבית המשפט המחוזי, הוגשה בקשה ע"י ב"כ התובעת להעביר התיק להמשך שמיעה בפניה, היות וחקירת המומחה נשמעה על ידה, אולם בהחלטתה מיום 16/3/10, נקבע כי אין בדעתה להמשיך ולקיים בפנייה את שמיעת ההליכים, כך שהתיק נותב לשמיעה לפניי.
הצדדים לא השיגו על החלטת כב' השופטת נצר וגם לא ביקשו לחקור את המומחה לפניי בשנית.
א. הנכות:
ד"ר עוזי אשכנזי, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש לבדיקת התובעת, קבע בחוות דעתו מיום 28/4/08 כי בבדיקתה הגופנית של התובעת קיימת הגבלה קלה בחלק מתנועות ע"ש צווארי, כך שהוא העריך את נכותה של התובעת בעקבות התאונה בשיעור של 2%.
המומחה ציין בחוות דעתו כי בצילומי ע"ש צווארי שבוצעו שלושה ימים לאחר התאונה נראים שינויים ניוונים משמעותיים, וכי שינויים אלו נראים בעיקר בהיצרות המרווחים הבין חולייתיים 5-6-7C. נקבע כי היצרות מבנית זו הייתה קיימת לפני התאונה ואין לייחס ממצאים אלו לתאונת הדרכים. עוד ציין המומחה כי התובעת לא סבלה עד התאונה מתחלואה ממשית של עמוד השדרה ולא הייתה בטיפולים כלשהם הקשורים לכאבים בצוואר. המומחה העריך כי התובעת תזדקק להמשך טיפולים פיזיותראפיים וטיפולים תרופתיים אותם תוכל לבצע במימון סל הבריאות. עוד נקבע ע"י המומחה כי להערכתו, התאונה לא פגעה באופן משמעותי בתפקודה של התובעת.
התובעת חולקת על מסקנות המומחה ואף זימנה אותו על מנת להחקר על חוות דעתו, חקירה אשר נשמעה, כאמור, בפני המותב הקודם.
התובעת טוענת כי שגה ד"ר אשכנזי כאשר ייחס מחצית מנכותה, כפי שהיא היום, למצבה הקודם. לטענתה, גם בחוות דעתו מציין המומחה כי התובעת לא סבלה עד לתאונה ממגבלות בעמ"ש הצווארי וזאת על אף קיומם של שינויים ניוונים. לשיטת התובעת, לא היה מקום לבצע ניכוי בגין "מצב קודם" והיה על המומחה לייחס את כל הנכות הצווארית לתאונה. עוד טוענת התובעת בעניין זה, כי קביעת המומחה באשר לניכוי הנכות מנוגדת להלכות הקיימות. מקום בו התובעת לא סבלה כלל עובר לתאונה מפגימה כלשהי בצוואר, הרי שלא נכון לייחס נכות כלשהי למצב תחלואי טבעי, אך ורק בשל שינויים ניווניים שלא השפיעו על מצבה ולא נתנו כל ביטוי קליני עובר לתאונה. התובעת מפנה בעניין זה לדב"ע נג/46-01
מרגוליס נ' המל"ל, פד"ע כו 366,364 (להלן:"
פס"ד מרגוליס"). לכן, נטען שהיה על המומחה לקבוע לתובעת 4% נכות בגין המגבלות בצוואר, כתוצאת מהתאונה דנא.
עוד טוענת התובעת כי שגה המומחה כאשר לא העניק לה נכות נוספת בגין הפגיעה בכתף ימין. לטענתה, המומחה לא נתן, במסגרת חקירתו, הסברים ותשובות שיהיה בהם כדי לשכנע כי לא היה מקום לקבוע לתובעת נכות נוספת בתחום זה, על אף שהתובעת נפגעה והתלוננה על הכתף מייד לאחר התאונה ועל אף שנמצא אצלה קרע חלקי של הגיד המסובב.
התובעת גם מלינה כנגד הנכויות הזמניות אליהן לא התייחס המומחה במסגרת חוות דעתו. לטענתה, הסבריו של המומחה לגבי קביעות הרופאים התעסוקתיים לא כל כך סבירים, במיוחד כאשר מדובר בתובעת ללא עבר תחלואי, ואין הסבר ממשי מדוע לפתע החלה התובעת לעבוד במשרד חלקית, דבר שלא היה עד לתאונה ואלמלא התאונה. על כן, נטען שיש לקבוע כי לפחות חלק מן המגבלה התעסוקתית הקיימת עד היום, מקורה בתאונה.
לטענת התובעת, יש לקבוע נכות שונה מזו שקבע המומחה, לאור הפגיעה המשולבת בצוואר ובכתף ימין והעובדה שהתובעת לא חזרה לעבוד בהיקף מלא, ויש להעמיד הנכות על 10% נכות רפואית, לכל הפחות, וכך גם את נכותה התפקודית.
לטענת הנתבעת יש לקבל את מסקנת המומחה ולקבוע כי שיעור נכותה הרפואית של התובעת עומד על 2%. לטענתה, המומחה ציין בחקירתו כי התובעת סובלת מבעיות רפואיות אחרות: תחלואה בעמוד השדרה מותני, בלט דיסק 3L-5L וכן קבע שהקרע הזעיר בגיד הסופרספינטוס בכתף אינו קשור לתאונה.
לעניין ההפנייה לפס"ד מרגוליס, טוענת הנתבעת כי המדובר בהלכה הנוגעת לתאונות עבודה הנדונות לפי חוק הביטוח הלאומי כנגד המוסד לביטוח לאומי, ואין מקום להלכה זו מעבר לתיקים הנדונים במסגרת בית הדין לעבודה. כמו כן, טוענת הנתבעת כי גם אם אותה הלכה קמה בענייננו, התובעת לא שאלה את המומחה את השאלה האם הוא היה קובע לתובעת נכות במידה והיה בודק אותה לפני התאונה, כך שאין לתובעת פתחון פה ביחס להלכה זו.
הנכות הרפואית
ההלכה היא כי סמכות ההכרעה בשאלת שיעור הנכות הרפואית מסורה לביהמ"ש. עם זאת, בתי המשפט אינם נוהגים לסטות מקביעות המומחים בשאלה זו אלא במקרים חריגים (ראו, למשל
ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת הביטוח "המגן" בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים)).
לאחר עיון בחוות דעתו של ד"ר אשכנזי, בחקירתו בפני המותב הקודם ובטענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום במקרה שלפנינו לסטות, במידת מה, ממסקנות המומחה.
הפגימה בעמ"ש צווארי