ת"א
בית משפט השלום עכו
|
7354-10-08
27/08/2013
|
בפני השופט:
זיאד סלאח
|
| - נגד - |
התובע:
פאדל מלחם
עו"ד א. דכואר
|
הנתבע:
1. איי אס אס - אשמרת בע"מ
2. טמבור בע"מ
עו"ד ג' אגברייה
עו"ד י. אפק
|
| פסק-דין |
התובענה:
1. תובענת נזקי גוף של עובד, עפ"י פקודת הנזיקין, כאשר בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי:
"התובע יטען כי ביום 26.6.07 במהלך עבודתו הרגילה, כמלגזן, ותוך כדי העברת משטח צבע ממפעל הנתבעת 2 באזור התעשייה עכו זאת לבקשת מנהליו ו/או האחראים עליו שהינם עובדי הנתבעת מס' 2, המלגזה החליקה על רצפה מלוכלכת ורטובה. התובע ניסה לעצור את המלגזה אך לפני שהספיק לעשות כן רגלו נמחצה בין קיר הבטון של המפעל למלגזה ונפגעה בצורה קשה. התובע נפגע גם בגבו. (להלן: "התאונה").
נטען גם בכתב התביעה כי התובע הועסק ע"י הנתבעת מס' 1, חברת כוח אדם, זאת במפעלה של הנתבעת מס' 2, חברה לייצור חומרי צבע והיה נתון להוראות והנחיות הנתבעת מס' 2.
נטען בכתב התביעה כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעות 1 ו-2 ו/או עובדיהן או שלוחיהן, רשלנות אשר מתבטאת באי אספקת מקום עבודה בטוח, באי מתן הדרכה מספקת, בהנהגת שיטת עבודה מסוכנת, באי נקיטת אמצעי זהירות מספקים, באי העסקת עובדים מקצועיים ומוכשרים וכן כהנה וכהנה, וכן בנוסף בהפרת חובות חקוקות המעוגנות בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל - 1970 והתקנות אשר מכוחה.
התובע, יליד 10.10.88, טען כי עובר לתאונה היה בריא בגופו ובנפשו ושכרו היה כ-4,300 ש"ח וכי בעקבות התאונה ובגינה הוא טרם חזר לאיתנו וטרם חזר לעבודה כלשהיא.
התובע טען כי בעקבות התאונה הובהל לביה"ח נהריה שם התגלה אצלו פצע רציני בקרסול וכף רגל שמאל כך שכף רגלו הושמה בסד גבס.
התובע טען כי עבר ניתוחים בביה"ח, עבר ממחלקה אורתופדית למחלקת כירורגיה פלסטית ושוחרר לביתו למנוחה ולהמשך מעקב וטיפול רפואי ביום 17.7.07, היינו לאחר כ-21 ימי אישפוז.
התובע הוסיף וטען כי התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, אשר קבע לו נכות זמנית בשיעור של 15% מיום 1.4.08 ועד יום 30.6.08 ולפני כן נקבעו לו תקופות אי כושר ונכויות זמניות יותר גבוהות.
התובע טען בכתב התביעה כי נגרמה לו נכות לצמיתות ושמר לעצמו הזכות להגיש חוות דעת רפואית לכשמצבו הכלכלי יאפשר זאת.
התובע טען לנזקים מיוחדים בהיקף של 97,482 ש"ח, הכוללים הפסד הכנסה בעבר, עזרת צד ג' בתקופת האשפוז וגם לאחריה, נסיעות וכו'.
כמו כן טען התובע לנזקים כלליים כפי שיוכחו בביהמ"ש.
לכתב התביעה צורף סיכום האישפוז של התובע בעקבות התאונה.
הגנת הנתבעות והודעת צד שלישי שנשלחה ע"י הנתבעת מס' 2 נגד הנתבעת מס' 1 והמבטחת שלה.
2. הנתבעת מס' 1 הגישה כתב הגנה אשר בו הכחישה את כל פרטי החיוב המיוחסים לה.
הנתבעת מס' 1 ביקשה לדחות את התביעה נגדה על הסף בהעדר עילת תביעה לרבות בגין שיהוי ניכר וכן טענה שמדובר בתאונת דרכים כך שדין כתב התביעה להידחות על הסף נגדה לאור "ייחוד העילה" אשר בחוק הפלת"ד.
כן ביקשה הנתבעת מס' 1 לדחות את התביעה נגדה לאור כך שהיא לא ביצעה כל עוולה או הפרת הסכם שתחוב עליהם.
כן טענה הנתבעת מס' 1 כי הנזקים הנטענים ע"י התובע הינם מנופחים ומוגזמים וכי בכל מקרה יש לזקוף לחובתו רשלנות תורמת בשיעור של 100%.
3. גם הנתבעת מס' 2, חברת טמבור, הכחישה את פרטי החיוב המיוחסים בכתב התביעה. גם היא טענה שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף בהעדר עילה או יריבות ובכל מקרה טענה כי התאונה אירעה עקב רשלנות או חוסר זהירות מצד התובע אשר בין היתר הוציא את רגלו מחוץ למלגזה בניגוד להוראות.