ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
6216-07
10/10/2011
|
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר
|
| - נגד - |
התובע:
בת לי בכר ו-169 אחרים
עו"ד שלומי בן חור
עו"ד מוטי אפרתי
|
הנתבע:
1. כספי הפלגות קרוז בע"מ
2. יובל כספי
עו"ד שלומי כהן
|
| פסק-דין |
כללי
- בתביעתם עתרו 170 התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם את דמי ההפלגה ששילמו לנתבעת 1 ובנוסף לפצות כל אחד מהם בגין עוגמת נפש, והכל בגין שורת מחדלים המיוחסים לנתבעים, ואשר לדבריהם הפכו את הפלגות הנופש נשוא התביעה ל"סיוט מתמשך". התביעה עוסקת בשמונה הפלגות: הפלגה בימים 13-17.5.2007 (5 ימים); הפלגה בימים 20-24.5.2007 (5 ימים); הפלגה בימים 27-31.5.2007 (5 ימים); הפלגה בימים 14-17.6.2007 (4 ימים); הפלגה בימים 17-21.6.2007 (5 ימים); הפלגה בימים 29.7.2007-3.8.2007 (6 ימים); הפלגה בימים 12-16.9.2007 (5 ימים); והפלגה בימים 16-20.9.2007 (5 ימים). לפי הנטען, אנית הנופש ("Dream הנסיכה מהקריביים"), אשר ההפלגות בה שווקו ע"י הנתבעת, סבלה מתקלות תשתית חוזרות ונשנות. נטען כי הנתבעת ידעה על הליקויים, ולמרות זאת שיווקה את הפלגות הנופש. התובעים ביקשו להטיל אחריות אישית גם על הנתבע 2 - בעלים ומנהל בנתבעת 1, בטענה כי לא נמנע מהמשך השיווק, אף כי היה ער לבעיות.
- הנתבעים טענו כי התביעה "נולדה בחטא". מקורה בשידול מצד התובעת 1, שהקימה אתר אינטרנט לצורך הפצת "דברי בלע ושטנה" (ס' 4 לסיכומיהם). הנתבעת הדגישה כי אין היא הבעלים של אנית הנופש. לדבריה, אין לראות בה אלא שלוח, ואין להטיל עליה אחריות לכשלי תחזוקה -- הרובצים לפיתחם של בעלי האניה. הנתבעים הדגישו כי אין להם ענין לשווק "אניה בעייתית", וכי "תמיד תהיינה תקלות שונות" (ר' למשל בס' 110-111 לסיכומיהם). ביחס לנתבע 2 נטען כי אין הוא קשור עם מי מהתובעים בקשר חוזי, וכי אין בסיס להטיל עליו אחריות נזיקית, או להרים כנגדו את מסך ההתאגדות.
-
במישור הדיוני: התובעים הגישו 66 תצהירי נוסעים וכן את חוות דעתו של המהנדס יצחק שכטרמן. כן העיד מר פרדי משה (בעלים של חב' "מיש", בענין עבודות ניקוי באניה). מטעם הנתבעים הצהירו הנתבע 2, מר אדם כהן (אחראי על תחום הבידור באניה), מר אבי מזרחי (עובד באניה), ומר אסף דרי (נוסע). הנתבעים לא הגישו חוו"ד מומחית נגדית. המצהירים נחקרו. הצדדים הסכימו כי המומחה שכטרמן לא ייחקר, והגישו בהסכמה את תמליל חקירתו בהליך אחר (ר' הודעתם בכתב, וכן בדיון בפ' ע' 118 ש' 14-10; ור' החלטה בפ' ע' 126). ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.
- להלן אנתח את ראיות הצדדים בכל הקשור לכשלים הנטענים לגבי כל הפלגה. לאחר מכן אבחן את אחריותם הנטענת של הנתבעים לכשלים אלה.
הכשלים בהפלגות
ההפלגה מיום 13.5.07 ועד 17.5.07
- בהפלגה זו השתתפו התובעים 1-77 ו- 167-170. גב' בכר תיארה את התקלות שחוותה (ס' 17-8 לתצהירה):
"הגענו בעלי ואני לטרמינל לעלייה לאניה בנמל אשדוד בשעה 12:00... אך נאלצנו להמתין כשעתיים וחצי עד שלקחו אותנו בהסעות לרציף בו עגנה האניה!
במשך שעתיים וחצי נאלצנו להמתין בשטח פתוח, ללא מים, ללא סככות, ללא ספסלים ובחום ולחות גבוהים - מצב אשר גרם לנוסעים רבים להזיע, לכעוס וממש לצאת מכליהם...
כאשר הגיעו לבסוף האוטובוסים, שרר בלאגן גדול- אנשים צעקו, קיללו וממש איבדו את העשתונות שלהם לאחר שהמתינו זמן כה ארוך בשמש, בחום ובלחות הגדולה.
לאחר שעלינו לאניה, האניה הייתה צריכה לצאת להפלגה בשעה 15:00 ואולם, להפתעתנו הרבה, אמרו שיש בעיה נוספת ובפועל, האניה יצאה רק בשעה 18:30. כלומר, איחור של שלוש וחצי שעות...
לפתע, בבוקר יום השני של ההפלגה, עת עגנה האניה בנמל רודוס גילינו להפתעתנו כי אין מים בברזים ואף לא בשירותים... ואף לא היו מים לשתיה.
בעלי ואני מצאנו עצמנו נאלצים לרוץ לשירותי העובדים שהיה תקין, על סיפון האניה ובנוסף, אף להמתין בתור ביחד עם נוסעים אחרים שסבלו מאותה הבעיה. כמו כן ונוכח העובדה שאפילו מים לשתיה לא היה באוניה, בעלי ואני נאלצנו לרכוש בקבוקי מים באניה בעלות של 4$ לבקבוק...
נתחוור לנו שגם ארגון הטיול עצמו היה לקוי ביותר - האניה עגנה בנמל לימסול בקפריסין בשעה 14:30, באיחור של שלוש וחצי שעות וזאת, כאשר בשעה 12:00 בצהריים מצאנו את עצמנו בחוף נטוש ושומם, הכל נסגר שם בשעה 12:00! משכך, חזרנו לאחר פחות משעה לאניה וניגשנו לחדר האוכל של האניה בכדי לאכול ארוחת צהריים, אך צוות האניה אמר לנו שאינם יכולים להכין ארוחת צהרים וזאת, מאחר שגם הם מושבתים ממים ואין להם אפשרות לבשל אוכל וגם לא להדיח את הכלים!. מאחר וכך, החלטנו ללכת למסעדה שבאוניה בתקווה למצוא שם משהו לאכול אך לצערנו גם שם לא היה דבר ושוב, מאותה הסיבה שאין מים. בנסיבות אלו, נאלצנו בעלי ואני, כמו גם נוסעים רבים אחרים באניה, להמתין ברעב עד השעה 19:00 לערך -לארוחת צהריים!!!
וכך, נאלצנו להמשיך ולסבול את יתר ההפלגה עם בעיות קשות במערכת המים, ריח של ביוב בכל האניה ועיכובים בארוחות, עד לסיומה של ההפלגה!"
- גב' ענת רג'ואן העידה על התקלות שהורגשו בהפלגה (פ' ע' 19 ש' 19-12):
"...הגענו לנמל אשדוד, השעות הרבות שהמתנו... אחרי זה כשעלינו כל האי סדר על האניה עצמה, האיחורים בשעות, בעיית המים, הבעיה הכי מרכזית, היה מחסור עצום במים, מים היינו חייבים לרכוש בכספנו, אסור היה לנו לעלות עם מים מבחוץ, כשירדנו לאתרים מסוימים הסבירו לנו שזה בנושא בטחוני, היינו חייבים לשלם על מים שרכשנו שם. בגלל האיחור שהחל מיציאתנו מהארץ, הגענו לאתרים, הפסדנו שעות. לקפריסין הגענו באיחור והכל היה סגור, חוץ מלשבת ולשתות קפה כמה שעות לא היה לנו מה לעשות, גם בחזור היה לנו עיכוב רציני, הגענו באחת עשרה, היה בלאגן רציני".
- מן התשתית הראייתית עולה, כי נוסעי ההפלגה הנ"ל סבלו משיבושים משמעותיים באספקת מים. בחלק מן הזמן לא זרמו מים בברזים, בשירותים ובמקלחות. תקלת המים נמשכה כיומיים לסירוגין (ר' למשל עדות גב' בכר - פ' ע' 10 ש' 20-19; עדותה של גב' חסיד - פ' ע' 17 ש' 11-10 ועדותה של גב' לוק - פ' ע' 27 ש' 29-27). נוסעים נאלצו לגשת לשירותי עובדים ולהמתין בתור (ר' ס' 13 לתצהירה של גב' בכר; ס' 15 לתצהירה של גב' חסיד; ס' 10 לתצהירו של מר משה וס' 11 לתצהירה של גב' ג'נט). גב' ג'נט ציינה כי נאלצה "לרדוף אחרי חיפוש מים לשתיה" (ס' 10 לתצהירה). גב' חסיד וגב' ג'נט הצהירו כי תקלת המים מנעה אפשרות להתקלח במשך רוב ימי ההפלגה (ס' 10 לתצהירה של גב' חסיד, וס' 7 לתצהירה של גב' ג'נט).