1. זהו פסק דין בארבע תביעות, שהדיון בהן אוחד, ועניינן, ליקויי בניה קשים בבנין, בו מצויות דירות התובעים, ובדירות עצמן.
2. הבנין בו מדובר, ברחוב פיירברג 20 באר שבע (להלן:
"הבנין"), נבנה על ידי חברת הבניה אריה את עופר בע"מ (להלן:
"חברת אריה את עופר", או
"החברה"). יצוין, כי החברה נמכרה במסגרת הסדר נושים, על פי החלטת ביהמ"ש המחוזי הנכבד בבאר שבע, מיום 2.9.04, בתיק פש"ר 5124/04.
הנתבעים בת"א 4934/03, ה"ה נגר (להלן:
"נגר"), הנתבעת בת"א 7279/04, גב' טוויק, והתובעת בת"א 7253/04, גב' כהן, רכשו דירות בבנין מחברת אריה את עופר (דירות מס' 11, 7 ו-15 בהתאמה).
התובעים ה"ה וקנין (להלן:
"וקנין"), רכשו את דירה מס' 11 מאת נגר, על פי חוזה מיום 8.7.02.
התובעים ה"ה נובוא (להלן:
"נובוא"), רכשו את דירה מס' 7 מגב' טוויק, על פי חוזה שנחתם ביום 6.8.01.
הנתבע (צד ג'), אינג' ישראל לוי, הינו ע"פ כתבי התביעה, קונסטרוקטור, אשר תכנן את יסודות הבנין, ביצע את חישובי העומסים, והיה האחראי המתאם והמפקח על בנית שלד הבנין.
הנתבע (צד ג'), אינג' אבי שני, הינו יועץ הביסוס של הבנין, והנתבעת (צד ג'), חברת אברהם שני יעוץ הנדסי בע"מ (להלן:
"חברת אברהם שני"), הינה חברה שבבעלותו.
3. הבנין נבנה במסגרת פרויקט מגורים, אותו הקימה חברת אריה את עופר בשכונת נווה זאב בבאר שבע, ואשר כונה "אופרה ד". הפרויקט מכיל שני בנינים זהים, בנין A-4 בצפון, ו-4B- בדרום. הקמת הפרויקט החלה בשנת 1998.
כל אחד מן הבנינים כולל 5 קומות, ומרתף חניה. המבנים אינם נתמכים בעמודים העוברים בכל גובהם, אלא שבכל קומה, עמודים המחוברים לקורות. רק הפיר המרכזי, בו ממוקמים חד המדרגות ופיר המעלית, וכן ארבעה מהמרחבים המוגנים הדירתיים (ממ"ד), עוברים לכל גובהו של הבנין. הדירות בכל קומה, מסודרות בצורת האות X סביב נקודת המרכז, עם סימטריה סביב שני הצירים הראשיים (צפון - דרום ומזרח - מערב). הבניינים A-4 ו- B-4 נמצאים זה לצד זה, ומציגים תמונת ראי.
דירות התובעים ממוקמות בבנין הדרומי - B-4 (להלן: "
הבנין") באגף הדרום מערבי. באגף זה, ממוקמת בקומת הקרקע המבואה (לובי). דירה מספר 7, אותה רכשו נובוא, נמצאת בקומה ב', דירה מספר 11, אותה רכשו וקנין נמצאת ממוקמת בקומה ג', ודירה מספר 15, אותה רכשה הגב' כהן, ממוקמת בקומה ד.
אכלוס הבנין החל בסתיו שנת 2000, וכשנה לאחר מכן, החלו להתגלות סדקים בקירות המבואה ובדירות הממוקמות באגף הדרום מערבי של הבנין. עם הזמן התברר, כי מדובר בסדקים משמעותיים, אשר גרמו לנפילת אריחים מהקירות, ולחדירת רטיבות אל תוך הבנין.
חברת "אריה את עופר" שכרה את שירותיו של המומחה אינג' ד"ר עמי גלזמן, על מנת לאתר את סיבת הכשל שגרם לסדיקה, ולהציע דרכים לתיקון הליקויים. ד"ר גלזמן סייר בבנין ביום 7.4.02, יחד עם נציגי חב' אריה את עופר והנתבע אינג' ישראל לוי. בהמשך, ערך ד"ר גלזמן חוות דעת מומחה, במסגרתה קבע, כי הסדיקה נובעת משקיעת אזור הממ"ד, באגף הדרום מערבי של הבנין. משלא התגלו סדקים בבנין A-4, שתכניתו זהה, סבר המומחה, כי אין מדובר בכשל בתכנון הבנין.
לדברי ד"ר גלזמן בחוות הדעת, הבנין נבנה על גבי אדמת מילוי בגובה 4 מ', כאשר על פי המידע שנמסר לו, קידוח הכלונסאות ויציקתם קדם למילוי. בהסתמך על בדיקה סונית שבוצעה בכלונסאות בחלק הבנין ששקע, קבע שעם הנחת היסוד האמורה לעיל נכונה, הרי שאורך הכלונסאות
"...פחות או יותר מתאים..." לתכנון, ואולם, אם הנחת היסוד, לפיה קדמה יציקת כלונסאות למילוי, אינה נכונה, הרי יתכן שאורך הכלונסאות שנוצקו בפועל, קטן בכמחצית מהמתוכנן.
המומחה פירט מספר סיבות אפשריות לכשל, ובהם שינוי מקומי של קרקע מתחת לבנין, כגון מערה בסלע הקירטון שבקרקע, הימצאות חול בין ראשי הכולנס לעמודי היסוד, או פגיעה בעמודי היסוד, או בראשי הכלונסאות בזמן הידוק לאחר המילוי.
המומחה המליץ לפתור את בעיית השקיעה ע"י ביצוע צמנטציה באזור הממ"ד באגף הדרום מערבי של הבנין, עד לעומק של כ-10 מ', תוך התייעצות עם יועץ הקרקע לענין דרך ביצועה.
החברה פנתה אל יועץ הקרקע הנתבע אינג' שני, וביקשה הנחיות לביצוע הצמנטציה. במכתבו מיום 15.7.02 (
ת/7), הנחה אינג' שני את החברה בין היתר, לבצע הזרקת דייס צמנטי, לעומק של 6 מ' מפני הקרקע, בשלוש עד חמש נקודות מסביב לכל כלונס. החברה החלה לבצע את הצמנטציה ביום 22.10.02 בשיטתJET GROUTING , מסביב לתשעה כלונסאות, באגף הדרום מערבי של הבנין. לטענת התובעים, הצמנצטיה לא פתרה את הבעיה, אלא רק החריפה אותה.
היות שמצב הסדיקה בדירות התובעים הוחמר, ונוכח מסקנות שפורטו בדו"ח מהנדס העיריה, מיום 7.12.03, הוציא ראש העיריה ביום 10.12.03, צו פינוי, סגירה ואיסור שימוש לדירות מספר 11 ו-15, מכח הוראת חוק עזר לבאר-שבע (מבנים מסוכנים).
התובעים וקנין וגב' כהן, פנו אל ביהמ"ש בבקשה ליתן צוי עשה זמניים, אשר יחייבו את החברה להעמיד לרשותם דיור חלופי. ביום 28.12.03, העמידה חברת אריה את עופר לרשות וקנין ומשפחתם, דירה חלופית בבאר-שבע. בהמשך, רכשו את הדירה מן החברה שרכשה את חב' אריה את עופר במסגרת הסדר נושים.
דירות חלופיות הועמדו גם לרשות הגב' כהן (בתחילת שנת 2004), ולרשות משפחת נובוא (בחודש מרץ 2004).