תביעת לקוח נגד בנק; עיקר עניינה בשאלה האם נכרת הסכם לליווי פיננסי בין הצדדים.
1. התובעת היא חברה פרטית שעיסוקה בקבלנות בניין, ומנהלה הוא מר שאבי הרצל. הנתבע 1 הוא תאגיד בנקאי (להלן: הבנק). הנתבע 2 משמש כמנהל מרכז העסקים של הבנק בירושלים. הנתבע 3 משמש כמנהל קשרי לקוחות במרכז העסקים של הבנק בירושלים.
2. ביום 13.2.08 זכתה התובעת במכרז מטעם מינהל מקרקעי ישראל לחכירת מתחם מספר 16719 לבניית 22 יחידות דיור בהר חומה בירושלים (מוצג נ/4), הידוע כגוש שומה 29938 חלקה 1 (בחלק) וגוש שומה 29939 חלקה 1 (בחלק), מגרש מספר 235 לפי תכנית מפורטת מספר 7509 (להלן: המגרש).
3. התובעת נזקקה לליווי פיננסי בנקאי לצורך הפרוייקט. עניינה של התביעה ביחסים החוזיים שבין התובעת לבין הבנק.
4. ביום 19.7.09 הגישה התובעת תביעה למתן סעד הצהרתי, עיקרה בבקשה להצהיר על בטלותו של השיעבוד שנרשם על המגרש לטובת הבנק, ובקשה למנוע מן הבנק לנקוט בכל פעולה למימושו.
5. ביום 30.9.09 מכרה התובעת את המגרש לחברת יששכר מ. חברה לבנין ופיתוח בע"מ ולאחר מכן שילמה את חובה לבנק. בעקבות זאת, הגישה התובעת ביום 13.6.10 כתב תביעה מתוקן, בו תבעה פיצוי כספי בסך של 5,000,000 ש"ח, וכמו כן הוסיפה לתביעתה שני נתבעים נוספים, מבעלי התפקידים בבנק, מר יהודה בן חיים ומר שמעון אדרי הנ"ל.
עיקרי טענות הצדדים
6. התובעת טוענת כי בפגישה שהתקיימה בינה לבין הנתבעים 2 ו-3 (להלן: הפגישה) סוכם על הענקת ליווי פיננסי להקמת הפרוייקט. הסכמה זו לוותה במספר תנאים מוקדמים, והתובעת עמדה בהם. במסגרת ההסכמה לא ציין הבנק כי יתכן והתובעת תידרש לעמוד בתנאים מהותיים נוספים, ועל כן דרישתו של הבנק לשיעבוד שוטף כללי (להלן: שש"כ) או לשש"כ פרי-פסו עם בנק המזרחי הריהי תנאי חדש שהועלה בשלב מאוחר בניגוד למוסכם, והבנק מנוע מלהאחז בו. כמו כן מעלה התובעת טענות באשר לנחיצותו של התנאי. התובעת גורסת כי תנאי זה הועלה לאחר ובעקבות "הקשיים שהתעוררו בשל אי-פירעונן של אג"ח מגובי משכנתאות (אג"ח 'סאב פריים') והמשבר הכלכלי העולמי".
7. עוד טוענת התובעת כי אמנם אין בנמצא הסכם בכתב לליווי פיננסי, אולם יש לקבוע את מהות ההתקשרות על-פי אומד דעתם של הצדדים ובחינת מכלול נסיבות העניין.
8. התובעת טוענת כי ההפרדה שמבקש הבנק לעשות בין ליווי פיננסי לבין מימון לרכישת מגרש היא מלאכותית, וכי מימון רכישת המגרש הוא שלב משלבי הליווי הפיננסי. רכישת המגרש לבדה לא עמדה על הפרק מבחינת התובעת, מכיוון שהיא חברה קבלנית לבנייה; רכישה שכזו גם איננה הגיונית מבחינה כלכלית, שכן התובעת נותרה עם קרקע משועבדת ללא מימון לבנייה.
9. בנוסף טוענת התובעת כי אין לה ניסיון בהסכמי ליווי פיננסי וכי מדובר בפרוייקט היזמות הראשון שעסקה בו. כיוון שכך, מנהלה, מר שאבי הרצל, סמך על הבנק "בעיניים עצומות". הבנק ידע זאת וניצל את האמון שניתן בו בכמה דרכים. ראשית, הבנק לא העלה את הסכם הליווי על הכתב, בניגוד לדין ולנוהג הבנקאי המקובל, וקשר את התובעת בעיסקה בעלת תנאים בלתי סבירים; שנית, הבנק החתים את התובעת על מסמכים לשיעבוד המגרש בה בעת שהתובעת סברה כי מסמכים אלה נחתמו כנגד התחייבותו של הבנק להעניק לה ליווי פיננסי.
10. כמו כן טוענת התובעת כי אלמלא סוכם עמה על ליווי פיננסי, לא הייתה מממשת את זכייתה במכרז, לא הייתה רוכשת את המגרש, וממילא גם לא הייתה משעבדת את המגרש לטובת הבנק, אלא הייתה פועלת בדרך אחרת מתוך מגוון אפשרויות שעמדו לפניה.
11. עוד טוענת התובעת כי שיעבוד המגרש לטובת הבנק נעשה במסגרת הסכם הליווי, ולא הייתה לבנק זכות לנקוט בהליכים לשם מימוש השיעבוד. כמו כן, תשלום הריביות שדרש הבנק אמור היה להיות מוחזר מכספי המכירות בפרוייקט, משום שמדובר בהסכם לליווי פיננסי.
12. על סמך כל אלה דורשת התובעת פיצוי כספי בסך של 5,000,000 ש"ח. סכום כסף זה מורכב מן ההפסדים וההוצאות הישירות שנגרמו לתובעת, מאובדן הרווחים שהיו צפויים לה, ומן הפגיעה במוניטין שנגרמה לתובעת ולעומד בראשה.
13. מנגד טוענים הנתבעים כי בפגישה המדוברת לא ניתנה כל התחייבות באשר לליווי פיננסי לבנייה על המגרש. בפגישה דובר על בחינת האפשרות להעמיד לתובעת אשראי למימון רכישת המגרש, והוצבו תנאים מקדמיים לשם כך בלבד. כמו כן דובר על אפשרות לליווי בניית הפרוייקט בהמשך הדרך, אולם הוסבר כי לצורך כך יש להגיש בקשה נפרדת אל הגורמים המוסמכים בבנק.
14. התובעת מילאה אחר התנאים למימון רכישת המגרש והנלווים לרכישה, ואכן קיבלה את המימון הנדרש. לפני התובעת הוצבו בנפרד תנאים נוספים לצורך קבלת הליווי הבנקאי לבנייה. אולם התובעת לא קיימה את כלל התנאים, על כן לא נכרת הסכם ליווי פיננסי, ממילא לא הועלה על הכתב, והתובעת לא קיבלה מימון לליווי הבנייה. זאת להבדיל מן ההלוואה שקיבלה התובעת לצורך רכישת המגרש, אשר בגינה ישנן מלוא האסמכתאות בכתב.
15. כמו כן טוענים הנתבעים כי אין לקבל את הטענה בדבר חוסר ניסיונו והשכלתו של מר שאבי הרצל, שכן התובעת בעצמה הדגישה לפני הבנק כי היא עוסקת בביצוע פרוייקטים לבנייה במשך שנים רבות, וכי היא בעלת ידע וניסיון רב ביותר בתחום הבנייה, כל זאת על מנת לשכנע את הבנק להעניק לה אשראי. אמת נכון הדבר, מר שאבי הרצל אמר לנציגי הבנק כי מדובר בפרוייקט יזמות ראשון של התובעת, אולם התנאים שהוצבו לפני התובעת לצורך מימון רכישת המגרש, ולאחר מכן לצורך הליווי הבנקאי לבנייה לא חרגו מכל נוהל שגרתי וסביר של הבנק, וראיה לכך, שהתובעת בעצמה רצתה לחזור ולקבל תנאים אלה במהלך ניהול התובענה דנן.
16. עוד טוענים הנתבעים כי אין לקבל את טענת התובעת לפיה אלמלא אושר לה ליווי בנקאי, לא הייתה רוכשת את המגרש, שכן התובעת זכתה במגרש בטרם ידעה כיצד תממן את הרכישה.
17. החל מחודש ספטמבר 2008, לא עמדה התובעת בחיובה לתשלום הריביות שנצברו בגין ההלוואות לרכישת המגרש. משכך, נדרשה התובעת להחזיר את ההלוואות בהתאם לתנאים המפורשים שנקבעו בהסכמים שנחתמו עמה. טענתה של התובעת לפיה הריביות וההלוואות אמורות היו להשתלם אך ורק מכספי מכירת דירות בפרוייקט, היא מופרכת ועומדת בסתירה למסמכים שבכתב. משכך, עמדה לבנק זכות חוזית מלאה לדרוש את פרעון מלוא החוב ואת מימוש השיעבוד על המגרש ששועבד להבטחת החזר ההלוואות שניתנו לתובעת.