פסק-דין בתיק ת"א 2999-10

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

רקע כללי

התובעת ילידת 1975. לטענתה, ביום 10/6/2008 היא נפגעה בתאונה אשר אירעה בירושלים, כאשר יצאה משדרות אלרוב-ממילא באזור הפונה לרחוב המלך שלמה, אשר היה בשלבי בניה, באזור בו המדרכה חסומה באופן חלקי להולכי רגל, ומפוזרת בו פסולת בניה.

הנתבעת 1 הינה רשות מקומית אשר בשטחה אירעה התאונה נשוא התביעה.

הנתבעת 2 הינה חברה ציבורית, הבעלים ו/או המחזיקה של המקרקעין, אשר יזמה וביצעה את פרויקט הבניה באזור ממילא שבו אירעה התאונה, באמצעות קבלן ראשי - חברת סולל בונה.

הנתבעות 3 ו-4 הינן חברות ביטוח שעל פי הנטען ביטחו את אחריותה של הנתבעת 2.

הנתבעות מכחישות את נסיבות האירוע, וכופרות באחריותן לאירוע ובשיעור הנזק הנטען על ידי התובעת.

טענות הצדדים

1.      לטענת התובעת, בעת התאונה, מעבר הולכי הרגל לממילא לא היה בטיחותי בעליל, שכן מדובר במעבר באתר בניה שהופך למשפך צר העמוס באנשים ההולכים לשני הכיוונים; המעבר הוביל ישר אל תוך הכביש, דבר שגרם לדוחק ביציאה ובכניסה מהשטח המקורה; המעבר נפתח בניגוד לתכניות המאושרות על ידי רשויות הרישוי; כן היתה פסולת בניה במעבר.

התובעת ממשיכה וטוענת כי,  הנתבעות נושאות באחריות בגין עוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה של פקודת העיריות וחוקי התכנון והבניה.

2.      מנגד נטען על ידי הנתבעת 1 כי, התובעת נכשלה להוכיח את תביעתה, ולא הצליחה להראות שנפלה בשל פסולת בניה; המקום היה הומה אדם ורק היא נפלה; התובעת לא הביאה לעדות את אמה שהיתה נוכחת באזור התאונה, דבר שפועל לחובתה.

עוד נטען על ידי נתבעת 1, כי התובעת נפלה בתחום השטח הפרטי של השדרה, ובשל המפגע שנוצר עקב העבודות במקום, ולכן אם ישנה אחריות, הרי שיש להטילה על נתבעות 2-4.

3.      הנתבעות 2-4 טוענות כי, לא עלה בידי התובעת להוכיח את נסיבות אירוע התאונה; הטענות לענין חוקיות המעבר מהוות שינוי חזית פסול, שכן לא נטען על ידי התובעת שהיא נפלה בשל מעבר במקום שלא קיבל אישור רשמי לפתיחתו, או בשל עומס אנשים במעבר; התובעת לא נפלה בשל קיומה של פסולת בניה, אלא פשוט נפלה ובגין סתם נפילה אין חבות בנזיקין; גירסת התובעת מבוססת על עדות יחידה שאין חיזוק לצידה, ולפיכך צריך טעם מיוחד כדי לקבל אותה.

חומר הראיות

4.      התובעת תיארה את נסיבות התאונה בסעיפים 3-5 לתצהירה כדלקמן:

"3. ביום 10.6.08 הגעתי ביחד עם ילדיי לראשונה בחיי  לשדרת הקניות אלרוב-ממילא שהיתה עדיין בשלבי בנייה חלקיים. קבעתי להיפגש במקום עם אמי אך היא המתינה במקום אחר ברחוב המלך שלמה (ליד מלון פנינה דן) ולכן בקשתי לפנות מהיציאה המקורה ימינה לכיוון רחוב זה.

4.  התאונה ארעה בשעה 14.45 לערך, מיד לאחר שיצאתי מהשדרה, באזור הפונה לרחוב המלך שלמה ואשר עדיין היה מצוי בשלבי בנייה, באזור בו המדרכה חסומה חלקית להליכה ובאזור היתה מפוזרת פסולת בנייה.

5.  החזקתי בידי את בני בן השנתיים וביד השנייה אחזתי את ידה של בתי שהיתה אז כבת חמש שנים, כאשר במקום היו הרבה אנשים ויצאתי מאזור השדרה וביקשתי לצעוד ימינה כלפי מעלה רחוב שלמה, איבדתי את שיווי משקלי, בעת שאני מנסה לשמור גם על יציבותה של בתי האוחזת בידי ונפלתי עם כל כובד משקל גופי על ברך שמאל (להלן: " התאונה")".

כן ציינה התובעת בסעיף 7 לתצהירה: