פסק-דין בתיק ת"א 2548-08

1.      בפתח הדיון שהתקיים היום הודיעו הצדדים על הסכמתם להצעה לפיה יסמיכו את בית המשפט לפסוק במסגרת התובענה על דרך הפשרה וללא הנמקה בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בגבולות שבין דחיית התביעה לפסיקת פיצוי בסכום כולל של 200,000 ש"ח. טיבו של מתווה דיוני זה ושל תוצאותיו הדיוניות הוסבר לבעלי-הדין בדיון שהתקיים ביום 10.3.13. הנתבעת 2 הודיעה שהיא מסכימה למתווה האמור על רקע המלצת בית המשפט ולפנים משורת הדין, ועל אף שאין היא סבורה כי מוטלת עליה אחריות כלשהי בנסיבות העניין.

2.      מאחר והוסכם על הצדדים כי פסק-הדין יינתן ללא הנמקה, וגם מתוך רצון לשמור על פרטיותה וצנעת חייה של התובעת, לא אפרט את הנימוקים שהביאוני לתוצאה שתובא להלן. אסתפק באמירה כי שבתי ועיינתי במסמכים הרבים שבתיק התובענה, בחוות-הדעת, בתחשיבים ובתצהירים. הקשיים המשפטיים והעובדתיים הנוגעים לדיון בתובענה נדונו בהרחבה במסמכים אלה, נזכרו ונסקרו בדיונים שהתקיימו במסגרת התובענה, והועלו בחלקם גם במהלך הרצאת טיעוניהם של באי-כוח הצדדים בדיון היום. ניתן משקל לטענות השונות בנוגע לידע הרפואי שהיה קיים במועדים השונים הרלוונטיים לתובענה, בשאלת טיב הטיפול שניתן והאפשרות לבחור בין חלופות סבירות שונות, לשאלות כבדות משקל של קשר סיבתי, ואף לתהיות מה יכול היה להיות המצב האופטימאלי האפשרי.

3.                  לא אכחד כי בנסיבות העניין ניתן משקל של ממש לאותם "שיקולים אנושיים ומוסריים העולים מתוך הנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים", אותם רשאי בית המשפט לשקול ביתר שאת בבואו להכריע בתובענה על דרך הפשרה (ראו ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דל טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337, 350 (1999)), וכי הנחיתי עצמי, בין היתר, לאור הצורך "למצוא נקודת איזון במתח הקיים לעיתים בין תחושת הצדק לגבי התוצאה הראויה, לבין דרישותיו של הדין" (ע"א 9887/04 מ.ד. נאור בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון, מיום 9.3.05, בפסקה 5 לפסק-הדין). כל אלה גם יחד, כמו גם העמימות השוררת מטבע הדברים בשלב בו טרם החלה שמיעת הראיות והאפשרות כי התמונה תשתנה, תתחדד או תתבהר, לאחר שמיעת הראיות - חברו יחדיו לצורך ההגעה לתוצאה הסופית.

4.                  על רקע כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה לסילוק מלא וסופי של התובענה תשלם הנתבעת 2 לתובעת סכום כולל של 150,000 ש"ח. התשלום יבוצע עד ליום 18.4.13, שאם לא כן הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום תשלומו בפועל.

5.                  התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות, וכך גם ההודעה לצד ג'.

6.                  לנוכח המתווה הדיוני בו בחרו הצדדים, והרצון לעודד פשרות בכלל ודרך התנהלות זו בפרט, כמו גם בשל העובדה שלא החלה שמיעת הראיות, אני פוטר את הצדדים מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום,  א' בניסן תשע"ג, 12 במרץ 2013, בהעדר הצדדים.