1. התובע שהוא מתווך ובעלים של משרד תיווך (להלן:
"התובע") הגיש תביעה כנגד הנתבעת, שהיא חברה קבלנית לבנייה, על סך של 227,175 ש"ח לדמי תיווך בגין תיווך, אשר ביצע, לטענתו, במכירת זכויות הבעלות של הנתבעת בנכס הנמצא ברחוב ויצמן 4 ברמת השרון (להלן:
"הנכס").
2. התובע טען כי הוא היה המתווך שבאמצעותו גובש הסכם בין הנתבעת לבין חברת גינדי השקעות נדל"ן בע"מ (להלן:
"גינדי"). הנתבעת טוענת הן כי התובע לא היה מתווך העסקה ולכן לא מגיעים לו דמי תיווך, והן כי במסגרת הסדר פשרה בין הצדדים שולם לתובע סכום והוא חתם על כתב וויתור, ולכן הוא מנוע מלתבוע כל סכום מן הנתבעת. לעניין כתב הוויתור טוען התובע כי חתם עליו בכפייה, כאשר הוא כותב על כתב הוויתור את המילים "תחת מחאה".
3. הצדדים הגישו ראיות, כאשר התובע הגיש תצהיר שלו ושל אלון מילשטיין (להלן: "
מילשטיין") והנתבעת הגישה תצהירים של רוית אליה, מנהלת הנתבעת (להלן: "
רוית"), אייל פרידמן, מנכ"ל גינדי (להלן: "
פרידמן") ועו"ד ערן בליאנט, עורך דין גינדי, אשר ייצג אותה בעסקה מול הנתבעת (להלן: "
עו"ד בליאנט"). העדים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
4. הנתבעת הייתה בעלת הנכס וביקשה למכור אותו תוך שהיא מפרסמת את רצונה למכור באמצעים שונים. בין הנתבעת לבין התובע נחתם הסכם תיווך ביום 29.1.2009 על פיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך בשקלים השווה ל-2% משווי המכירה של הנכס. הסכם התיווך היה הסכם ללא בלעדיות.
5. הנכס נמכר לבסוף לגינדי במחיר 9,750,000 ש"ח בתוספת מע"מ בהסכם מכירה מיום 15.9.2009.
6. לאחר שנחתם ההסכם בין גינדי לנתבעת דרש התובע מהנתבעת דמי תיווך. ביום 29.9.2009 נחתם מסמך עליו חתומים התובע, מר אלון מילשטיין, ורשת תקשורת סלולרית (2004 בע"מ), כאשר המסמך הינו מכתב המופנה לנתבעת, למר צדוק שמואלי ולגינדי, אשר כותרתו
"התחייבות בלתי חוזרת". במסמך זה אישרו החתומים עליו כי קיבלו מגינדי סך של 114,850 ש"ח כולל מע"מ, כאשר חלק מהסכום שולם לפי בקשתם בשיק לפקודת רשת תקשורת סלולרית, וחלקו האחר שולם לאלון מילשטיין. עוד נכתב בהתחייבות:
"
3. אנו מאשרים כי הסכום ששולם הועבר ושולם לנו לפנים משורת הדין, ולמרות שלא היתה חובה על גינדי השקעות נדל"ן בע"מ לעשות זאת.
4. אנו מאשרים בזאת כי אין לנו ולא תהינה לנו כל טענות ו/או דרישות ו/או טענות כלפיכם, ואנו מוותרים באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה כלפיכם וכלפי כל מי מטעמכם..."(להלן:
"כתב הוויתור").
בראש כתב הוויתור בכתב יד נכתבו האותיות "בסד'" ובקצה השני נכתבו אותיות, אשר התובע טוען כי הם "ת.מ".
7. במהלך ניהול המשא ומתן נוצר גם קשר בין התובע לבין מילשטיין, כאשר מילשטיין ביקש לקשר בין הנתבעת ובין אחד בשם צדוק שמואלי (להלן:
"שמואלי"). אולם ההסכם לא נחתם עם שמואלי אלא עם גינדי.
טענות התובע
8. התובע טוען כי נעזר בשירותיו של מילשטיין, על מנת למצוא קונה לנכס, כי מילשטיין קישר בינו ובין שמואלי, וכי שמואלי צרף לצידו את גינדי לתמונה. לטענת התובע גינדי נכנסה בנעליו של שמואלי כקונה המיועד של הנכס וזאת בתיווכם של התובע ומילשטיין. עוד טוען התובע, כי לאחר החתימה על ההסכם החליטה גינדי שלא לשלם דמי תיווך בגין העסקה ושללה כל קשר בין התובע לעסקת המכר. לטענתו הוא פנה לגינדי באמצעות רוית, אולם גינדי דחתה את תביעתו.
9. התובע טוען עוד כי לאחר שהופעל לחץ כבד מצידו של מילשטיין ומאחר ונחתם הסכם למתן שירותי תיווך בין מילשטיין לבין שמואלי הפעילה גינדי לחץ פסול הגובל בעושק ובסחיטה על התובע ומילשטיין לחתום על התחייבות בלתי חוזרת ובה מוותרים השניים על כל אחת מהטענות שלהם כנגד גינדי, בכפוף לתשלום דמי תיווך, לפנים משורת הדין, אשר ישולמו למר מילשטיין בלבד.
10. התובע טוען, כי קודם לחתימה על ההתחייבות התייעצו הוא ומר מילשטיין עם עורך דין וחתמו תחת מחאה, וזאת מאחר והתובע חשש לפגוע בזכויותיו של מילשטיין לקבל תמורה עבור העסקה שתיווך, וזאת, לטענתו, לאחר שהביע בפני כל הנוכחים במעמד החתימה את מחאתו והודיע להם כי הנתבעת מחוייבת כלפיו לתשלום אשר אותו הוא יתבע מהנתבעת.
טענות הנתבעת
11. הנתבעת טוענת, כי מי שתיווך את העסקה בין הנתבעת לגינדי הוא מתווך בשם מיכאל גוטר (להלן:
"גוטר"), אשר לטענתה פנה לנתבעת עוד בחודש פברואר 2009 והתעניין ברכישת המגרש עבור גינדי. בתחילה לא מסר גוטר לנתבעת את זהותה של גינדי, מתוך חשש, שאם תדע הנתבעת את העובדה, שמדובר בחברה גדולה, המחיר עבור המגרש יהיה גבוה יותר. בתחילת חודש יולי 2009, עם התקדמות המו"מ, כבר גילה גוטר לנתבעת, כי הקונה המעוניינת היא גינדי. הסכום שדרשה הנתבעת מגינדי עבור המגרש בתחילת המו"מ היה 10,000,000 ש"ח פלוס מע"מ. גינדי התחייבה לשלם לגוטר דמי תיווך בגין העסקה.
12. הנתבעת טוענת, כי ניהלה משאים ומתנים עם רוכשים פוטנציאליים נוספים שהגיעו אליה שלא באמצעות התובע, וכן עם גינדי. במהלך חודש יולי 2009 לאחר שגינדי נחשפה בפני הנתבעת פנה לנתבעת התובע וביקש להציג לה את שמואלי, כמי שמתעניין ברכישת המגרש. לטענת הנתבעת, ביום 15.7.2009 נערכה פגישה בין הנתבעת לבין שמואלי בה היו נוכחים גם התובע, מילשטיין ועו"ד ערן באלינט (להלן:
"עו"ד באלינט") כב"כ שמואלי. לטענת הנתבעת, מאותו שלב החלו התובע ומילשטיין להפעיל לחצים על הנתבעת שלא לחתום על הסכם עם גינדי אלא עם שמואלי.