מבוא
1. התובעת, ילידת 10.4.1949, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 19.2.03.
2. לטענת התובעת, בעת שהובילה עגלת סופרמרקט מלאה במצרכים, מסניף הסופרמרקט הנמצא במרכז המסחרי בנווה יעקב בירושלים, אל עבר רכבה שחנה בחניון, נתקלה העגלה במכשול, פגעה בתובעת וגרמה לנפילתה. בעקבות התאונה נחבלה התובעת ופונתה לבית החולים הדסה הר הצופים. בבית החולים נמצא כי לתובעת נגרם שבר באגן ובפרק ירך שמאל, התובעת אושפזה ועברה ניתוח להחזרה ולקיבוע של השבר. לאחר האשפוז הועברה התובעת לשיקום.
3. מומחה בית המשפט, ד"ר שי קאופמן, קבע כי לתובעת נותרה בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור של 15%. כמו כן קבע לתובעת נכויות זמניות: נכות בשיעור של 100% עד מועד שחרורה ממחלקת שיקום, ונכות בשיעור של 50% למשך 3 חודשים נוספים.
4. תמצית טענתם של הנתבעים הינה כי גרסתה של התובעת לא הוכחה, וכי היא נפלה בשל תנאי מזג האוויר הגשום והסוער, בנסיבות שאינן מטילות עליהם אחריות. עוד טענו הנתבעות כי הגרסה הראשונית שמסרה התובעת לבית החולים - שלפיה החליקה בשל הגשם - היא המשקפת את האמת. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובעת לא הוכיחה שבעת שנפלה היא הובילה עגלה, שכן כמות המוצרים שרכשה לא הצריכה שימוש בעגלה.
5. התובענה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 13.11.05 הורתה כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ, בהסכמת הצדדים, על העברת הדיון לבית משפט השלום.
6. בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית משפט השלום בירושלים ביום 19.2.07, נתבעו 30 נתבעים. בדיון שנערך ביום 18.12.07, נמחקה התביעה נגד הנתבעים 4,5,6,7,8-25, בהסכמת הצדדים. ביום 17.2.08 נמחקה בהסכמה גם התביעה נגד נתבעת 26. כתב תביעה מתוקן נוסף הינו כתב התביעה שבפני, והוא מופנה נגד 6 נתבעים בלבד.
- נתבעת 1 (להלן- "הסופרמרקט"), הינה מרכול המוכר מצרכי מזון שונים שבו רכשה התובעת את המוצרים שלטענתה הובילה בעגלה. נתבעת 2 (להלן-
"המבטחת"), הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של הסופרמרקט. נתבעת 3 (להלן-
"העירייה") הינה הרשות המוניציפאלית שבתחומה אירעה התאונה. נתבעת 4 (להלן-
"מדינת ישראל"), הינה הבעלים של החלקה שבה אירעה התאונה. נתבעת 5 (להלן-
"מנהל מקרקעי ישראל"), אחראית על ניהול והחזקת נכסי המדינה. נתבעת 6 (להלן-
"הגיחון"), הינה תאגיד מים המשמש כקבלן משנה של העירייה.
- הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות התאונה, באשר לאחריות ולאשם התורם, ובהערכת הנזק שנגרם לתובעת והפיצוי הראוי בגינו.
- אקדים ואציין כי לאחר שמיעת ראיותיהם של הצדדים וסיכומיהם, מצאתי שלא עלה בידי התובעת להוכיח את התביעה.
זירת התאונה
10. לשם בחינת טענותיה של התובעת באשר לנסיבות התאונה אתחיל בתיאור זירתה, כפי שהיא מצטיירת מהראיות שהובאו בפני (עדויות, תצלומים, תצלומי אוויר).
11. המרכז המסחרי שבו אירעה התאונה משתרע על שטח רחב ידיים ומצויים בו בתי עסק רבים במבנים שונים. סמוך לסופרמרקט מצוי חניון, ואולם רכבה של התובעת לא חנה במועד התאונה בחניון הסמוך לסופרמרקט, כי אם בחניון אחר, המרוחק ממבנה הסופרמרקט, ולפיכך היה על התובעת ללכת מרחק מה על מנת להגיע לרכבה (על פי עדותו של העד יעקובי מטעם הסופרמרקט, מדובר במרחק של כ- 100 מטר- עמ' 28, שורה 22).
12. ביציאה מהמרכז המסחרי אל עבר החניון שבו חנה רכבה של התובעת, גבוה מפלס המרכז המסחרי מהמדרכה הסמוכה לו בגובה של מדרגה. בפתח היציאה מהמרכז המסחרי האמור, עומדות בפני הולך הרגל שתי אפשרויות לירידה אל המדרכה. האחת, להמשיך ללכת ישר (להלן- "
היציאה הקדמית"), או אז עליו לרדת אל המדרכה במדרגה אחת; השנייה, לפנות שמאלה (להלן- "
היציאה השמאלית"), ולצאת לאותה מדרכה דרך השיפוע במדרגה המיועד למעבר קל של עגלות מכל סוג (ראו למשל עדותו של העד נחמה, עמ' 22 שורה 8, עדותו של יעקובי, עמ' 28 שורות 22 עד 25, וכן התצלום שסומן נ/12).
13. המדרכה שאליה יורדים מהמרכז המסחרי (בשתי החלופות) הינה מדרכה שרוחבה הוא כמטר. המדרכה ארוכה והיא מקיפה את החניון. המדרכה גבוהה ממפלס החניון ובחלקה הגובל בחניון היא תחומה באבני שפה סטנדרטיות. לא קיימת ירידה אחת מהמדרכה אל החניון, אלא ניתן לרדת מהמדרכה אל החניון בכל נקודה, סמוך לרכב החונה. בחלק המדרכה הסמוך ליציאה השמאלית קיים שיפוע באבן השפה, כך שהולך הרגל המוביל עגלה יכול לצאת מהיציאה השמאלית של המרכז המסחרי ולהוביל את העגלה בשיפוע המוביל אל המדרכה, ולאחר מכן להמשיך בקו ישר אל הירידה המשופעת מהמדרכה לחניון (ראו למשל עדותו של העד יעקובי, עמ' 28, שורות 6-14).
14. בירידה מהמדרכה לחניון מול היציאה הקדמית מוצבים בכביש החניון פתחי ניקוז לביוב המיועדים לניקוז מי הגשמים (להלן- "
פתחי הניקוז"). לא מצויים פתחי ניקוז בירידה מהמדרגה של המרכז המסחרי אל המדרכה. פתחי הניקוז מצויים כאמור בחניון עצמו, בשטח המיועד לחניית הרכבים (בתצלום נ/13 ניתן לראות רכבים החונים על פתחי הניקוז).
נסיבות התאונה
15. גרסתה של התובעת באשר לנסיבות התאונה אינה ברורה, וכפי שאפרט להלן, במהלך השנים חל שינוי בגרסתה.
16. בכתב התביעה המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוארו נסיבות התאונה בסעיף 9 כדלקמן: "בעת יציאתה של התובעת בדרך מהסופר לכיוון החניון כאשר היא מובילה ודוחפת בידיה קדימה את העגלה של המצרכים, ובעת שהתובעת הגיעה עם העגלה לפתח היציאה של המרכז המסחרי ליד חנות טלה- פלה, וביקשה להוריד את העגלה לרצפת החניון, גלגליה הקדמיים של העגלה שמרשתי קיבלה מהסופר נתקעו בצורה פתאומית,- אם בשל פגם או תקלה בעגלה או בגלגליה ו/או אם בשל המדרגה שנמצאת בפתח היציאה של המרכז המסחרי לכיוון החניון ו/או בשל אם בשל מפגע אחר בדרך היציאה מהסופר לכיון החניון ו/או בפתח היציאה של המרכז המסחרי-, וכתוצאה מכך שהגלגלים הקדמיים של העגלה נתקעו בפתאומיות כאמור, גלגליה האחוריים של העגלה התרוממו במהרה מעל האדמה ופגעו ישר ברגליה של התובעת שהובילה את העגלה, פגיעה (או מכה) שגרמה להפלת התובעת ופגיעתה קשות...".