הנשיא א' גרוניס:
1. לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך), האחת ביום 11.05.2011 והאחרת ביום 17.11.2011. ההחלטות נתקבלו במסגרת הליך פשיטת הרגל של המשיב 1 (להלן - החייב). בהליכים שבפנינו התקיימו שלושה דיונים. בשני הדיונים הראשונים נעשה ניסיון לסיים את הסכסוך הממושך בין בעלי הדין בדרך של פשרה. למרבה הצער, ניסיון זה לא צלח מסיבות שונות. שמענו את טיעוניהם של בעלי הדין בדיון שהתקיים לפנינו ביום 26.2.2013.
2. נתאר תחילה את הרקע העובדתי הצריך לענייננו. החייב הקים בשנת 1998 את המשיבה 2, חברת לאודטה מידע בזמן אמת בע"מ (להלן - Lawdata), שעיקר עיסוקה היה בהפעלת אתרי אינטרנט משפטיים. מניות החברה לא נרשמו על שם החייב. רובן המוחלט של המניות נרשמו על שם אחותו, דינה בטאט ז"ל (להלן - אחות החייב). מניה נוספת הוחזקה על ידי מכרה של החייב, ששמה מלי נרגסי (להלן - נרגסי). זמן מה לאחר הקמת החברה, הוגשה בחודש יוני 1999 בקשת נושה למתן צו כינוס נגד החייב והכרזתו פושט רגל. בטרם נדונה הבקשה, נכרתו ביום 17.11.1999 שני הסכמים במסגרתם הוקמה המבקשת 1 (להלן - דטה חוק ומשפט) והועברו אליה נכסיה של Lawdata. מכוח ההסכם האחד, שהוכתר "הסכם מייסדים להקמת חברה", הוקמה דטה חוק ומשפט. בהסכם נקבע, בין היתר, כי אחות החייב תחזיק 30 מניות רגילות (מתוך 100) של דטה חוק ומשפט, והמבקשת 2 ב-36 מניות רגילות (להלן - הסכם המייסדים). המניות האחרות נחלקו בין שלושה גורמים נוספים. בהסכם נקבעו הוראות המחלקות את 100 מניות ההנהלה של החברה (51 מניות למבקשת 2, ו-49 מניות לאיתי ריכטר). במקביל, נכרת הסכם מכר, בגדרו הסכימה Lawdata להעביר לדטה חוק ומשפט את אתרי האינטרנט המשפטיים שהופעלו על ידה ונכסים נוספים בבעלותה (להלן - הסכם המכר). הסכמים אלה נכרתו, כאמור, מספר חודשים לאחר פתיחת הליך פשיטת הרגל נגד החייב וימים ספורים לפני המועד בו היה קבוע דיון בבקשה למתן צו כינוס נגדו. ביום 25.11.1999 ניתן צו כינוס על החייב. בשנת 2001 הוא הוכרז פושט רגל, ובהמשך נתמנה לנכסיו נאמן, עו"ד ישי בית-און (להלן - הנאמן). הנאמן מייצג כיום את Lawdata. הטעם לכך יובהר בהמשך הדברים.
3. בשנת 2005 הגיש הנאמן בקשה לבית המשפט של פשיטת רגל, בה עתר להורות כי הסכם המכר בטל. הנאמן הסתמך על סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל), המאפשר לבטל, בתנאים מסוימים, הענקות נכסים שנעשו על ידי חייב לפני תחילת פשיטת הרגל, ללא תמורה או בתמורה מופחתת (לדיון מקיף בסוגיה של ביטול הענקה בפשיטת רגל ראו, שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 336-317 (מהדורה שלישית, 2010)). טענתו המרכזית של הנאמן הייתה, כי אף שמניות Lawdata, שהעבירה כאמור לדטה חוק ומשפט את נכסיה העיקריים בהסכם המכר, היו רשומות על שם אחות החייב ונרגסי, הרי בפועל היה החייב הבעלים האמיתי של מניות Lawdata, שהוחזקו עבורו בנאמנות. בהמשך לכך טען הנאמן, כי העובדה שנכסיה של Lawdata הועברו לדטה חוק ומשפט ערב מתן צו הכינוס ובלא כל תמורה, מלמדת על כך שהחייב ביקש להבריח את נכסיו סמוך לאחר שנפתח נגדו הליך פשיטת הרגל, ולפני מתן צו כינוס. משכך, עתר הנאמן לביטול ההענקה, ולהשבת נכסיה של Lawdata אליה.
4. ביום 28.3.2005 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשיך) על מחיקת בקשת הנאמן. בית המשפט הורה לנאמן לנקוט תחילה הליך אזרחי בו תתבקש הצהרה כי החייב הוא הבעלים של מניות Lawdata וכי המניות הוחזקו עבורו בנאמנות על ידי אחותו ונרגסי. בעקבות ההחלטה הגיש הנאמן המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה עתר לסעד הצהרתי כאמור. ביום 18.5.2008 קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) את התובענה, והורה על מתן הסעד ההצהרתי המבוקש (ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית משפט זה ביום 16.2.2010 בע"א 5851/08). בעקבות מתן הסעד ההצהרתי עתר הנאמן פעם נוספת לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה לביטול ההענקה. גם הפעם נמחקה הבקשה (החלטת כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך מיום 16.2.2009). זאת, מן הטעם שהנאמן לא פעל לרשום את מניותיה של Lawdata על שם החייב, לאחר מתן הסעד ההצהרתי. לאחר מחיקת הבקשה רשם הנאמן את מניותיה של Lawdata על שמו (שהרי נכסי החייב הוקנו לו עם הכרזת פשיטת הרגל). זו הסיבה לכך, שהנאמן מייצג בהליכים שלפנינו את המשיבה 2. ביום 6.4.2009 הגיש הנאמן בקשה נוספת לביטול ההענקה. בבקשה חזר הנאמן על הטענות שהעלה בבקשות הקודמות (ראו פיסקה 3 לעיל).
5. ביום 15.2.2011 התקיים דיון בבקשת הנאמן לפני בית משפט של פשיטת רגל. במהלך הדיון נתגלעה מחלוקת בין בעלי הדין בכל הנוגע לזהות הערכאה המוסמכת לדון בבקשת הנאמן: בית המשפט של פשיטת רגל, או ערכאה אזרחית "רגילה". בא-כוחה של דטה חוק ומשפט (ושל המבקשים 3-2 בבקשות רשות הערעור שלפנינו) טען, כי מאחר שעסקת המכר להעברת נכסיה של Lawdata לדטה חוק ומשפט נעשתה בין שתי החברות הנ"ל, הרי עסקינן, לאמיתו של דבר, בסכסוך בין שתי חברות סולבנטיות, ומכאן שאין מקום שבית משפט של פשיטת רגל ידון בתוקפו של הסכם המכר. בעקבות העלאת הטענות בסוגיה זו, קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך), במסגרת החלטה שניתנה במהלך הדיון, כי יש להכריע, בשלב הראשון, בסוגיית הפורום הנכון לשמיעת בקשת הנאמן. בית המשפט ציין, כי ההחלטה תינתן בהתבסס על החומר שבתיק, ובכך הסתיים הדיון (להלן - ההחלטה הדיונית מיום 15.2.2011).
6. ביום 11.5.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הנאמן. חרף האמור בהחלטתו הדיונית מיום 15.2.2011, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.5.2011 נדרשה לא רק לשאלת הפורום הנכון לבירור בקשת הנאמן (בית המשפט קבע, בעניין זה, כי העניין הולם בירור בבית המשפט של חדלות פירעון), אלא אף למחלוקת בין בעלי הדין לגופה. בית המשפט קבע, בין היתר, כי התשתית העובדתית בהליך מעידה על הברחת נכסים, וכי די בכך כדי לקבל הלכה למעשה את לב בקשתו של הנאמן, וזאת גם אם לא מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי יש לאמץ קביעות שונות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת אגמון-גונן) בהליך ההצהרתי לעניין בעלות החייב במניות Lawdata, כמו גם קביעות של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' רביד) בפסק דין מיום 11.3.2007. בפסק דינו של בית משפט השלום נתקבלה בחלקה תביעה כספית שהגישה אחות החייב נגד דטה חוק ומשפט, בה טענה האחות כי דטה חוק ומשפט הפרה את הסכם המייסדים.
7. על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.5.2011 הוגשה בקשת רשות הערעור ברע"א 4592/11. יצוין, כי ביום 22.8.2011 ניתנה לחייב עצמו האפשרות להגיש תשובה ברע"א 4592/11. אחת הטענות המרכזיות שהועלו בבקשת רשות הערעור, היא כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.5.2011 פגעה בזכות הטיעון של המבקשים. זאת, משום שהתייחסותו של בית המשפט המחוזי למחלוקת בין בעלי הדין בנוגע למהותה של העברת נכסי Lawdata לדטה חוק ומשפט (הענקה אסורה או לא), ניתנה בלא שהתאפשר למבקשים להציג את מכלול טיעוניהם לפני בית המשפט המחוזי. בהקשר זה מדגישים המבקשים, כי בהחלטתו הדיונית של בית המשפט קמא מיום 15.2.2011, הובהר באופן ברור וחד משמעי, כי בשלב זה מתכוון בית המשפט להכריע אך ורק בשאלת הפורום הנכון לבירור הסכסוך, ולא להידרש כלל, עד להכרעה בסוגיה האמורה, לטענותיהם המהותיות של בעלי הדין בנוגע לבקשת הנאמן לגופה.
8. דעתנו היא, כי יש לקבל את טענות המבקשים ברע"א 4592/11. החלטתו הדיונית של בית המשפט המחוזי מיום 15.2.2011 ניתנה בעקבות הטענות שהועלו על ידי המבקשים, כי יש לברר את בקשת הנאמן בערכאה אזרחית רגילה, ולא לפני בית משפט של פשיטת רגל. זאת, מן הטעם שטענות הנאמן התמקדו, לגישתם, בניסיון לקעקע את תוקפו של הסכם מכר שנכרת, הלכה למעשה, בין שתי חברות סולבנטיות. נוכח העלאת הטענה הנזכרת, הורה בית המשפט המחוזי על הפסקת הדיון, וקבע בהחלטתו הדיונית מיום 15.2.2011, כי לפני שיתקיים כל דיון בנושא ביטול ההענקה, תינתן החלטה מקדימה לעניין הפורום הנכון לשמיעת בקשת הנאמן. בית המשפט אף הבהיר, כי החומר בנושא הפורום הנכון לבירור הסכסוך נמצא בתיק בית המשפט ומשכך אין צורך בהצגת טיעונים נוספים. יובהר, כי לאחר שניתנה ההחלטה הדיונית, לא ניתנה לבעלי הדין אפשרות נוספת להצגת טענותיהם בעניין בקשת הנאמן לגופה.
9. ביום 11.5.2011 ניתנה, כאמור, ההחלטה נשוא רע"א 4592/11, בה קבע בית המשפט המחוזי קביעות שחרגו באופן משמעותי מהשאלה הנוגעת לפורום בו יש לברר את הסכסוך. קביעותיו של בית המשפט המחוזי נדרשו באופן מפורט להסכם המכר ולטעם שעמד בבסיס העברת הנכסים מ- Lawdataלדטה חוק ומשפט. בית המשפט קבע, כי מדובר היה בהענקה אסורה, וציין מה הנפקות האפשרית של קביעה זו לגבי מסלולי הפעולה המשפטיים השונים העומדים עתה לפני הנאמן. קביעות אלה באו בלא שהתאפשר למבקשים לטעון את טענותיהם ביחס לבקשת הנאמן, או ביחס לפסקי הדין (של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת אגמון-גונן) ושל בית משפט השלום (כבוד השופטת רביב)) עליהם נסמך בית המשפט המחוזי לצורך גיבוש התשתית העובדתית בהליך. תיאור הדברים שהובא עד עתה מלמד כי נפל פגם דיוני משמעותי בהליך שהוביל להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.5.2011. זאת, בשני מישורים שונים. ראשית, ההחלטה מיום 11.5.2011 אינה מתיישבת עם המתווה הדיוני שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטה הדיונית מיום 15.2.2011, בה הובהר לבעלי הדין כי בשלב הראשון תוכרע אך ורק סוגיית הפורום בו יתברר הסכסוך. שנית, אפילו נתעלם מן האמור בהחלטה הדיונית הנזכרת, הרי מבחינה מהותית לא ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה ומלאה להציג את מכלול טענותיהם בנושאים בהם הכריע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 11.5.2011. אכן, לאחר שהוגשה בקשת הנאמן ניתנה לכל בעלי הדין האפשרות להשיב לה בכתב. עם זאת, בהתחשב במהות העניין, ולאחר שכבר החל דיון בעל-פה (שהופסק אך ורק לצורך ההכרעה בשאלת הפורום הנכון לבירור הסכסוך), ברור שהיה מקום לאפשר למבקשים להשלים את טיעוניהם בעל-פה.
10. נוכח הטעמים הנזכרים, אין מנוס מביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.5.2011. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מנת שיכריע בבקשת הנאמן לגופה, לאחר שתינתן לבעלי הדין הזדמנות להשלים את טענותיהם. נוכח חלוף הזמן הרב מאז פתיחת הליך פשיטת הרגל והגשת הבקשה הראשונה לביטול ההענקה, ומטעם זה בלבד, אנו קובעים שההליך יתברר לפני בית משפט של פשיטת רגל, ולא כהליך אזרחי רגיל. נבהיר, כי אין ללמוד מקביעתנו זו כל הלכה כללית או רמיזה כלשהי לגבי השאלה (הלא פשוטה) אם בקשה הדומה במהותה לזו שהוגשה על ידי הנאמן במקרה דנא, צריכה להתברר לפני ערכאה אזרחית רגילה או בית משפט של פשיטת רגל. הכרעתנו באה אך ורק על רקע נסיבותיו המיוחדות של ההליך שלפנינו ועל מנת לייעל את הדיון בבקשת הנאמן, שהוגשה, בגלגולה הראשון, כבר בשנת 2005. הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ייערך, אם כן, לגבי בקשת הנאמן לגופה, ואין מקום להידרש עוד לסוגיית הפורום הנכון לבירור הסכסוך. על מנת להסיר כל ספק, נבהיר כי אין לראות בפסק דיננו משום הבעת עמדה כלשהי באשר לבקשת הנאמן. הבקשה תוכרע על ידי בית המשפט המחוזי לפי שיקול דעתו המלא ולאחר שיוצגו לו טיעוני הצדדים.
11. לסיום נציין, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.11.2011, עליה הוגשה בקשת רשות הערעור ברע"א 9225/11, מהווה למעשה הוצאה אל הפועל של חלק מהקביעות בהחלטה עליה הוגשה בקשת רשות הערעור ברע"א 4592/11 (לתיאור היחס בין ההחלטות, ראו החלטתי מיום 26.1.2012). מכאן, ומשהורינו על ביטול ההחלטה עליה הוגשה הבקשה ברע"א 4592/11, אין מנוס אף מביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 17.11.2011, עליה הוגשה הבקשה ברע"א 9225/11.
12. החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים לפי הרשות שניתנה. הערעורים מתקבלים. החלטותיו של בית המשפט המחוזי מן הימים 11.5.2011 ו-17.11.2011 מבוטלות, בכפוף לאמור לעיל בעניין הפורום. מאחר שהדיון נערך בפני מותב תלתא איננו רואים מקום וצורך להתייחס לשאלה האם הליך התקיפה, במיוחד לגבי ההחלטה מיום 11.5.2011, היה צריך להיות ערעור בזכות. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי, בהתאם למתווה המפורט בפיסקה 10 לעיל. בנסיבות העניין, אנו מורים כי ההליך יתברר לפני שופט אחר שזהותו תיקבע על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. מן הראוי כי ייעשה מאמץ נוסף על ידי בעלי הדין לסיים את הסכסוך הממושך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. קופת פשיטת הרגל תישא בשכר טרחה לזכות המבקשים בשני ההליכים שבפנינו בסכום כולל של 10,000 ש"ח.
ה נ ש י א
השופט נ' הנדל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה.