עובדות המקרה
1. ביום 18.7.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, ילידת 70', על פי בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך 807,656 ש"ח ל-15 נושים, ונפסק כי עליה לשלם תשלום עיתי בסך של 1,000 ש"ח בחודש, סכום שהופחת ל-800 ש"ח החל מיום 10.7.06.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייבת 8 תביעות חוב בסך כולל של 352,118 ש"ח. לדברי החייבת נפתחו נגדה 15 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת, אך לא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינה, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייבת אשר התייצבה, לא הציעה הצעה להסדר חובותיה.
2. החייבת פירטה את נסיבות הסתבכותה הכלכלית בתצהיר התומך בבקשתה להכרזתה פושטת רגל.
א. לגירסת החייבת, הסתבך אביה בחובות, ולאחר שחרורה מהצבא ביקש שתפתח חברת מוניות על שמה, מתוך כוונה כי הוא ושותפו ינהלו את החברה בפועל. לפיכך, בשנת 89' נוסדה חברת "מוניות הכוכב בע"מ" (להלן: חברת הכוכב), אשר בעלי המניות בה היו החייבת ושותפו של אביה רחמים נאורני בחלקים שווים. האחראי על הפיננסים בחברת הכוכב היה שמעון חן (להלן: חן), שלא היה בעל מניות בה.
חברת הכוכב ביקשה וקיבלה הלוואה בסך מיליון ש"ח לרכישתן של 11 מוניות חדשות, והחייבת חתמה על ערבות אישית להלוואה. בתקופת פעילותה של החברה, חתמה החייבת מספר פעמים על הלוואות שונות בבנק אמריקאי ובבנק מרכנתיל וכן מסרה לחן פנקס שיקים שלם חתום על החלק. החייבת עבדה כפקידה בחברה, אך לא קיבלה מהחברה תלוש משכורת באופן מסודר. לאחר תקופה של שנה הפסיק חן להעביר כסף לחייבת ולאביה, המשפחה נקלעה לחובות כבדים, ואביה גילה כי חברת הכוכב שרויה בגירעון ובחובות כבדים, מצב אשר גרם לקרע בין השותפים.
ב. לאחר שנסיון לפרק את חברת הכוכב לא צלח, התנתק אביה משותפיו ופתח חברה חדשה בשם "מוניות הנוצץ בע"מ" (להלן: חברת הנוצץ), אשר 96% ממניותיה היו בבעלות החייבת. הנוצץ זכתה במכרז השנתי של ביה"ח רמב"ם למוניות, והוסכם כי לשם פירעון חובותיה של חברת הכוכב, יקבלו השותפים לידיהם את 11 המוניות וימכרו אותן כדי להחזיר את הכספים לנושי הכוכב. בפועל לא עשו השותפים כן, ונושיה של חברת הכוכב החלו לפעול כנגד החייבת ואביה, על אף שחברת הנוצץ פעלה כשורה והיתה רווחית.
החייבת עצמה לא היתה מעורבת בניהול הפיננסי של החברה ואביה ניהל את המשא ומתן עם הנושים. בסופו של יום, הכריעו החובות את חברת הנוצץ, לאחר שהמכרז לבית החולים רמב"ם ניתן לחברה אחרת.
ג. החייבת היתה בעלת מניות ב-4 חברות מוניות שפעלו באזור הצפון, אם כי אינה זוכרת את השתיים האחרות.
3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייבת להכריזה פוש"ר, בטענה כי החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הסתבכה בחובותיה בתום לב.
חקירה בעניינה של החייבת העלתה את הממצאים הבאים:
א. אביה של החייבת היה בעליה של חברות מוניות, ולאחר שהסתבך בחובות פתח חברות חדשות על שם ביתו החייבת. אביה של החייבת הגיש שתי בקשות לפשיטות רגל, ובקשתו נדחתה עקב ניצול לרעה של ההליך.
החייבת רשומה כבעלת 50% מהמניות בחברת "מוניות אתא בע"מ" שנוסדה בשנת 85' בעת שהחייבת היתה בת 15, ואינה זוכרת שחתמה על מסמך כלשהוא בקשר לחברה זו. כמו כן לחייבת 52% ממניות הנהלה בחברת "אור הצפון בע"מ" שנוסדה בשנת 89'. לדברי החייבת חברה זו לא היתה פעילה כלל והוקמה רק לשם השתתפות במכרז שלא יצא לפועל. החייבת רשומה כבעלת מניות גם בחברת הכוכב ובחברת הנוצץ, כמפורט לעיל. החייבת פתחה מספר חברות לבקשת אביה מבלי לתת את הדעת לעובדה שהחובות הקודמים לא נפרעו.
ב. לחייבת חובות לחברות הנ"ל, לעובדים, לנהגי מוניות ולבנקים שונים. החייבת לא שיתפה פעולה ולא המציאה את כל המסמכים להם נדרשה, לרבות דוחות כספיים של מוניות הכוכב ושל מוניות הנוצץ, רשיון רכב בו היא עושה שימוש והרשום על שם אחיה ושני כתבי אישום שהוגשו נגדה בבימ"ש השלום בחיפה.
ג. החייבת לא היתה מעורבת בניהול חשבונות הבנק שהיו רשומים על שמה, קיבלה מהחברות כספים במזומן ללא תלושים וללא דיווח והואשמה בפלילים עקב אי העברת ניכויים באחת החברות בהן היתה בעלת מניות. החייבת נהגה בחוסר אחריות בעצם מתן השיקים על החלק לאביה, התנהלות שנמשכה משך שנים ולא באופן חד פעמי.
ד. החייבת מפגרת ב-10 תשלומים לקופת הכינוס, בסך 8,800 ש"ח ואינה מגישה דוחות הכנסות והוצאות כפי שחוייבה לעשות בצו הכינוס.
מעיון בתדפיסים של כרטיסי האשראי הרשומים על שם בעלה, עולה כי התשלומים בכרטיסי האשראי עמדו על סך ממוצע חודשי של 4,500 ש"ח, וביניהם חיובים עבור רכישת כרטיס למפעל הפיס ועבור טלויזיה בכבלים.
ה. אביה של החייבת נפטר בינואר 04', ועל אף חובותיה של החייבת, הסתלקה מעזבונו לטובת אימה חרף המצב הכלכלי בו היתה שרויה, התנהלות המצביעה על רצונה להבריח את נכסיה מנושיה, במקום להקטין את חובותיה.
ו. אורח חייה של החייבת בזבזני, ללא שום התחשבות בנושים.