זוהי בקשה של המבקש, דרור מלמן (להלן: "המבקש"), אשר רכש דירה ברחוב טיומקין 10 בתל-אביב (להלן: "הדירה") מידי המפרק, עו"ד רונן ברק (להלן: "המפרק") במסגרת הליכי הפירוק של חברת עיתונות ישראלית מאוגדת (עיתים) בע"מ - בפירוק (להלן: "החברה"). המבקש פנה בבקשה זו לבית המשפט, על מנת שיורה למפרק להשלים את חיוביו על פי החוזה שנכרת בין הצדדים, באופן שיאפשר השלמת רישום הדירה על שם המבקש בלשכת רישום המקרקעין. בנוסף, לטענת המבקש, הפר המפרק את החוזה, ועל כן המבקש סבור שיש לפסוק לו פיצויים בגין ההפרה.
לאחר שהוגשה הבקשה והתקבלה תגובת המפרק לבקשה, נשלחו הבקשה והתגובה (ותשובת המבקש לתגובה) לתגובת כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") ומשעיינתי בכל טענות הצדדים, מצאתי כי נסיבות העניין הולמות שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים.
1. אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת חוזה מכר בנוגע לדירה האמורה, וכי המבקש (הקונה) מילא את כל חיוביו במסגרת החוזה, והתמורה שולמה במלואה על ידי המבקש עוד ב-19.1.04 והופקדה בחשבון נאמנות נפרד על ידי המפרק, בהתאם לחוזה המכר. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש קיבל לידיו את החזקה בדירה, אולם עד היום, למעלה מ-4 שנים מהמועד בו מילא המבקש את חיוביו בהתאם לחוזה, לא נרשמה הדירה על שמו.
במעמד כריתת החוזה עמדו שלושה מכשולים, לרישום זכויות הקונה (המבקש) בדירה, שנגעו ל:
א. הסרת עיקולים שהיו רשומים על הדירה.
ב. הסרת משכנתא שהייתה רשומה על הדירה.
ג. הסדרת חבות מס שבח שהוטלה, במסגרת חוזה המכר, על המפרק (כלומר, על החברה).
סמוך לאחר כריתת החוזה, פעל המפרק בהתאם לאמור בחוזה ומחק את העיקולים והמשכנתא שנרשמו על הדירה, ואף דאג לרשום הערת אזהרה על שמו של המבקש. נותר עניין הסדרת חבות המס - הוא סלע המחלוקת בין הצדדים.
2. המבקש טוען כי חבות תשלום מס השבח הוטלה במפורש על המפרק (כלומר, על החברה) בחוזה המכר. המבקש פנה במספר מכתבים אל המפרק, תוך ניסיון לקדם את התשלום על מנת שהדירה תירשם על שמו. המבקש טוען כי אי הסדרת תשלום מס השבח במשך כ-4 שנים עולה כדי הפרת החוזה בין הצדדים.
המפרק מצידו אינו מכחיש כי חבות זו מוטלת עליו, אלא שהוא סבור, כי אין לראות בשיהוי מצידו בהסדרת הנושא, הפרה של החוזה. המפרק טוען כי המבקש ידע במועד כריתת החוזה, כי ייקח זמן להסדיר את תשלום מס השבח, לאור אי סדרים בהנהלת החשבונות של החברה (טרם כניסת המפרק לתפקידו), שגרמו לכך שהחברה לא הגישה דוחות כספיים למס הכנסה. המפרק ממשיך וטוען כי הוסבר למבקש, בתגובה למכתביו, כי לצורך הסדרת התשלום למס שבח נדרשת עבודת הכנת דוחות כספיים שונים, שהגשתם חיונית להסדרת החבות מול מס שבח.
המפרק מציין, בנוסף, בתגובתו כי ביצוע התשלום למס שבח עתה יפגע בקופת הפירוק ללא הצדקה, משום שלהערכתו של המפרק ניתן יהא לקזז את הפסדיה הצבורים של החברה כנגד חבותה במס שבח שצמחה לה ממכירת הדירה. למעשה, מדברי המפרק עולה כי הוא סבור שיש לאפשר לו להמתין עם תשלום מס השבח עד להגשת הדוחות הרלבנטיים.
המפרק סבור כי לאור העובדה כי המבקש קיבל לידיו החזקה בדירה, הרי שאין מה שמנע ממנו ליהנות מ"פרי קניינו" (כך כהגדרתו של המפרק) במשך 4 השנים האחרונות. בנוסף, סבור המפרק כי המבקש, ברוכשו דירה במסגרת הליכי פירוק, ידע כי תהליך רישום זכויותיו בדירה עשוי להיות ארוך בגין הפירוק.
3. ב"כ הכנ"ר הגישה תגובה ארוכה ומנומקת היטב. מחד גיסא, סבורה ב"כ הכנ"ר כי אין לקבל את טענת המבקש בכל הנוגע להפרת החוזה על ידי המפרק. ב"כ הכנ"ר סבורה שהמפרק פעל כדין ועל פי שיקול דעתו ואף דאג להסיר את העיקולים והמשכנתא שהוטלו על הדירה. ב"כ הכנ"ר מציינת כי לאור חוזה המכר, אשר לא צוינו בו מועדים להשלמת הרישום, אין לראות באי הרישום הפרה של החוזה. מאידך גיסא, סבורה ב"כ הכנ"ר, כי אין להשאיר את המבקש במצבו הנוכחי וכי יש ממש בציפייתו הלגיטימית להשלים את הרישום באופן שיאפשר את מכירת הדירה או שיעבודה.
ב"כ הכנ"ר מצטרפת להצעתו של המבקש (שהועלתה בבקשתו) כי פתרון ראוי לתסבוכת הינו להציג לרשויות המס ערובה לתשלום החבות במס, ככל שיתברר כי קיימת לחברה חבות במס בגין מכירת הדירה, וזאת על מנת לאפשר רישום הדירה בשלב זה על שם המבקש. לחילופין, מציעה ב"כ הכנ"ר לבצע תשלום "על תנאי" לרשויות המס, באופן שהכספים יוחזקו בשלב זה בנאמנות, וזאת עד להשלמת בירור קיומה של חבות במס, וככל שיתברר שהחברה אינה חבה במס או ביצעה תשלום עודף, יוחזרו הכספים מרשויות המס לקופת הפירוק.
עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי.
4. המבקש והמפרק (בשם החברה) כרתו חוזה למכר הדירה האמורה. המבקש ביצע את חיוביו החוזיים ושילם את
מלוא
התמורה שנקבעה בחוזה. המפרק ביצע
חלק
מחיוביו החוזיים והסיר את העיקולים ואת המשכנתא שרבצו על הדירה, אך לא ביצע את החיוב לשלם את מס השבח בגין הדירה. התלבטתי האם יש לקבל את טענת המבקש כי מדובר בהפרת חוזה מצד המפרק, והגעתי לכדי מסקנה שאין לראות בכך הפרה מצידו של המפרק. הצדדים נמנעו במפורש מלקבוע מועד לרישום הדירה, וזאת קרוב לודאי כיוון שמדובר בדירה שנמכרה במסגרת הליכי פירוק, ולאור אומד דעתם המשתמע של
שני
הצדדים, לפיו ייתכן ויידרש זמן לסיום הרישום בדירה כתוצאה מהליכי הפירוק. לאור האמור לעיל, לא מדובר בהפרת חוזה מצד המפרק, ועל כן לא קמה למבקש זכות לפיצויים בגין הפרת חוזה.
5. מנגד, לא ייתכן כי המבקש יישאר במצבו הנוכחי - בבחינת "מנגד תראה את הארץ, ושמה לא תבוא" - החזקה בדירה יקבל, אך רישום בה לאו. אין בידי לקבל את עמדתו של המפרק, כי משקיבל המבקש את ההחזקה בדירה, אין לו יותר על מה להלין, שהרי הוא נהנה מ"פרי קניינו". והרי במצב הנוכחי לא יכול המבקש לא למכור ולא לשעבד את הדירה. ומהי הנאת הבעלות בשלמות אם לא החופש לעשות בקניינו כרצונו, כמו למכור או לשעבד את הדירה?
מובן שלנגד עיניו של המפרק עומדים שיקולים רחבים יותר מאשר עניינו של המבקש, וכך ראוי שיהיה. המפרק אינו מסרב להשלמת הרישום סתם כך, אלא טוען כי לקופת הפירוק ייגרם נזק אם ישולמו מסים בגין הדירה האמורה, ואם בדיעבד יתברר כי תשלום זה הוא תשלום ביתר. לכן, המפרק סבור שיש להמתין עד לעריכת דוחות שעשויים להבהיר את סוגיית המס ולכשיוגשו דוחות אלה לרשויות המס, ותתברר החבות "האמיתית" של החברה, ישולמו החובות ויושלם רישום הדירה על שם המבקש.
שקלתי טענה זו והגעתי לכדי מסקנה כי דינה להידחות.