ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
275-00
16/10/2005
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ
|
הנתבע:
מע"מ רחובות
|
פסק-דין |
1
.
ההליכים הקודמים בין הצדדים :
המערערת הינה חברה לבניין שעסקה בתקופה הרלוונטית לשומה בפרויקט בניית אתר "ארז מודיעין" (להלן "
הפרוייקט").
המערערת טענה בהודעת הערעור כי במסגרת הפרויקט שבוצע על ידה, התקשרה עם חברות שונות המספקות כ"א
: חברת א.ח בע"מ, חברת ג. בשארה, חברת ב. ישראלוב, ואיל הינדי, חברת סעידה ואקרם, חברת שרית. (להלן : "
קבלני משנה" או "
העוסקים"). המערערת טענה כי קבלני המשנה סיפקו לה פועלים אשר הועסקו על ידה כראשי קבוצות כלהלן:
פתחי אל אעידה,
מר בסאם צפדי,
סעיד אלחסוני,
חוסיין מגנן,
מחמוד סבח,
איסמעיל בית נובא, מוחמד שעבון,
רודאן אל חוסייני,
איברהים בדוואן (להלן
: "ראשי הקבוצות").
קבלני המשנה הוציאו למערערת מסמכים אשר נחזו כחשבוניות ובגינם ניכתה המערערת מס תשומות.
למערערת הוצאה שומת תשומות בגין שתי תקופות דיווח, דצמבר 1998 ואוגוסט 1999, כאשר סכום החוב הכולל הגיע לסך של כ - 73,243 ש"ח ו - 202,084 ש"ח בהתאמה.
המערערת הגישה השגה בגין שומה זו.
בנימוקים לדחיית ההשגה נאמר כי בחקירה וביקורת שנערכה על ידי מחלקת החקירות של מע"מ, נמצא כי המערערת ניכתה מס תשומות בגין מסמכים הנחזים כחשבוניות מס מבלי שבוצעה בגינם עסקה. זאת בניגוד לסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1975 (להלן : "
החוק")
התברר, לדברי המשיב במסגרת ההחלטה, כי אותם מסמכים אשר נחזים להיות חשבוניות מס, התקבלו על ידי המערערת מבלי שנקשרה עסקה אמיתית בין המערערת לבין קבלני המשנה.
בהחלטה פורטו ההודעות השונות אשר ניתנו על ידי העוסקים ועל ידי ראשי הקבוצות במסגרת חקירתם אצל המשיב, מהן ניתן ללמוד כי לא בוצעו עסקאות בין העוסקים לבין המערערת.
2.
הודעת הערעור :
המערערת טענה במסגרת הודעת הערעור כי התקשרותה עם מוציאי החשבוניות נעשתה תוך הקפדה על הוראות החוק הרלוונטיות. המערערת בדקה כי בידי קבלני המשנה מצוי פטור לניכוי מס במקור ואף בדקה כי קבלני המשנה רשומים בספרי רשם החברות.
לטענתה, קבלני המשנה הוציאו חשבוניות בגין עבודות שביצעו עבורה ע"פ הסכמים תקפים. התמורה ששולמה על ידי המערערת בגין העבודות שבוצעו, מבוססת על מדידה של הביצוע בשטח לפי מחירים מוסכמים.
עוד נאמר כי טעה המשיב כאשר העדיף את הודעות העוסקים, אשר מבקשים כנראה להתנער מחבות במס על פי הרישומים בספרי חשבונותיה של המערערת. מכאן, עולה כי אי התרת ניכוי התשומות יביא להטלת מס כפול על המערערת - המערערת שילמה את התשומות לנותני השירות והשומה מטילה עליה חיוב לשלם תשומות אלה פעם נוספת.
המערערת טענה כי גם המשיב יודע שמאחורי החשבוניות קיימת עסקה של ממש ועל כן החשבוניות אינן פיקטיביות.
3.
כתב התשובה
:
בכתב התשובה חזר המשיב למעשה על הנימוקים אשר ניתנו על ידו במסגרת ההחלטה בהשגה.
המשיב טען פעם נוספת כי החשבוניות אינן משקפות עסקה אמיתית והן לא הוצאו כדין על פי הוראות סעיף 38 לחוק.
כמו כן, טען המשיב כי גם אם אכן בוצעה על ידי המערערת עבודה והוקם הפרוייקט, הרי שאין בכך כדי להתיר את ניכוי החשבוניות. זאת לאור העובדה כי לא נקשרו עסקאות בין מוציאי החשבוניות למערערת. המשיב טען כי ממכלול החקירה עולה שהמסמכים אשר נחזו להיות חשבוניות - שימשו להקטנת חבות המס של המערערת.
המשיב גם טען כי אין כל בסיס ואחיזה לטענת המערערת לפיה הוטל עליה מס כפול.