בלמ"ס
ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (תעבורה) 288/13 (אל"ם אורלי מרקמן - שופטת) ביום 7.11.2013. הערעור (קולת העונש) התקבל.
1. בפניי ערעורה של התביעה הצבאית על מידת העונש שנגזרה על המשיב. המשיב הורשע, על פי הודאתו, בעבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בכך שביום 4.3.2013, בשעת לילה מאוחרת, נתפס כשהוא נוהג ברכב צבאי בדרך מהירה במהירות 153 קמ"ש, בעוד שהמהירות המרבית המותרת באותה הדרך, הייתה 110 קמ"ש.
2. בית הדין קמא ציין כי אומנם מדובר במהירות חריגה, אולם מנגד נשקלו עברו התעבורתי הנקי של המשיב, התליית רישיונו הצבאי למשך 30 ימים, ושחרורו מן השירות הצבאי שברובו שירת בתפקיד לוחמה. לאורם של שיקולים אלה גזרה הערכאה קמא למשיב 21 ימי פסילת רישיונות בפועל, בניכוי תקופת ההתליה של הרישיון הצבאי, פסילה מותנית וכן 250 ש"ח קנס.
3. התביעה הצבאית עותרת בערעורה להחמרה ברכיב פסילת הרישיונות בפועל שהוטל על המשיב. נטען כי מדובר בחריגת מהירות גבוהה ביותר, שעה שהמשיב הסיע עימו שני נוסעים נוספים וגרם בכך לסיכונם וכי לאור היקף החריגה עולה זלזול ברור מצידו בחוקי התעבורה. על כן משיקולי הלימה והרתעה התבקשתי להחמיר בעונשו של המשיב.
4. בא כוחו של המשיב עתר לדחיית הערעור: נטען כי כלפי המשיב אף ננקטה התלייה בת 30 יום גם לגבי רישיון הנהיגה
האזרחי, כפי שפורט בתיק הראיות שהונח בפני הערכאה קמא, ועונש הפסילה הממשי שהוטל, למעשה, הצטבר להתליה של הרישיון האזרחי. מכאן שהמשיב, הלכה למעשה, נפסל מלנהוג ברכב אזרחי למשך חמישים ואחד ימים. צוין עוד שהמשיב החל לעבוד וזקוק לרישיונו לצורך זה, וכאמור עברו התעבורתי נקי, הגם שוויתקו בנהיגה אינו רב.
דיון והכרעה
5. נהיגה במהירות כה גבוהה בשעת לילה, שבה הראות ממילא מוגבלת, מסכנת ומסוכנת. יכולתו של המשיב לשלוט ברכב במהירות כה גבוהה מתערערת, והחשש כי לא יספיק להגיב במועד בכדי למנוע תאונה - עולה. הקטל המתמשך בדרכים מחייב כי מי שרומס את חוקי התעבורה ויוצר סיכון באופן נהיגתו, ייענש באופן מרתיע, למען יקפיד בעתיד, וכמוהו שאר הנהגים, על חוקי התנועה. רשויות אכיפת החוק ובראשם בתי המשפט, מחויבים לשדר מסר בלתי מתפשר לעברייני התעבורה, לפיו עבירות תעבורה מסכנות חיי אדם ואין להשלים עימהן. הדברים יפים בענייננו שעה שהמשיב ההין לנהוג במהירות רבה מאד, כשעימו נוסעים נוספים, ובכך סיכן עצמו, את נוסעיו ואת שאר המשתמשים בדרך שנקלעו בדרכו.
6. הענישה שהוטלה על המשיב בערכאה קמא לא שיקפה את היבטי החומרה וההרתעה המתחייבים במקרה דנא, בשים לב להיקף חריגה מהמהירות המותרת, לביצוע העבירה באישון לילה, תוך סיכון נוסעים נוספים שהיו ברכב. בשים לב לכך שהמשיב
סיים לרצות את עונש הפסילה שהוטל זה מכבר, ולכך שלמעשה נפסל מלנהוג 51 ימים, ולאור הודאתו המיידית, ועברו התעבורתי הנקי, לא בלי היסוס, החלטתי שלא לפסול את רישיונו לתקופה ממשית נוספת. יחד עם זאת מצאתי להכביד ברכיב הקנס שהוטל כדי להביא לידי ביטוי את החומרה שבה יש להשקיף על אופן נהיגתו.
7. ערעור התביעה מתקבל, אפוא: הקנס שהוטל על המשיב יועמד על 1,000 ש"ח. המשיב ישלם את הקנס עד יום 1.2.2014, שאם לא כן ייכלא לארבעה ימי מאסר תמורתו.
ניתן והודע היום, ו' בטבת התשע"ד, 9 בדצמבר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
ארז פורת, אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור