המערער חנה ליד בית בו התגורר בבני ברק וקיבל 22 דו"חות בגין חניה ללא תו חניה. המערער ערער על הדו"חות בטענה שיש בידיו תו חניה אזורי. בית משפט קמא (כב' השופט יונה אטדגי) דחה את טענותיו כיון שתו החניה שאכן הונפק לזכותו לא הודבק כנדרש על שמשת הרכב. מכאן הערעור שלפניי.
רקע הדברים
המערער גר בבני ברק. המערער פנה לעירייה וקיבל תו חנייה אזורי של דייר, תו שהיה בתוקף גם בתקופה הרלבנטית בה נרשמו הדו"חות. על רכבו של המערער היה מודבק תו חניה ישן (לשנים 2003/2004) ואילו תו החניה החדש, לשנים 2005/2006 לא הודבק על שמשת הרכב. בבית משפט קמא טען המערער כי בנו הדביק את התוים זה על גבי זה, וכאשר רצה להפריד בין התווים, נקרע תו החניה החדש, כשבחלקו נשאר על שמשת החלון. לעומתו, אחד מהפקחים צילם את הרכב כאשר עליו תו החניה הישן בלבד. השאלה המתעוררת בערעור זה היא מה תוקפם של דו"חות חניה שנרשמו למערער שעה שהיה לזכותו תו חנייה כדין, אך תו חנייה זה לא הוצג בבירור על שמשת הרכב.
פסק דינו של בית משפט קמא
בבית משפט קמא העיד מטעם המשיבה מנהל מינהל רשויות בחברה הכלכלית בבני ברק, המנהל גם את רשות החניה. העד העיד כי אכן המערער היה זכאי לתו חניה. לדבריו הפקחים אינם יודעים אם הרכב זכאי לתו אם לאו, ואם התו לא מוצג, נרשם דו"ח. המערער אישר בעדותו בבית משפט קמא כי: "את התו עצמו לא ניתן לראות מבחוץ" (עמ' 3 לפרוטוקול בית המשפט לעניינים מקומיים בני ברק, מיום 30.1.06). המערער טען בבית משפט, ראשית, כי משעה שיש תו כלשהו על הרכב, על הפקח לערוך בירור, שנית, כי אחד הפקחים הכיר אותו ואת טענותיו ולמרות זאת המשיך לרשום דו"חות, ולבסוף, ובעיקר כי משראתה העירייה כבר בדו"ח הראשון או השני כי מדובר ברכב שיש לו תו חנייה, היה על העירייה לפנות אליו ולשלוח לו תו חניה חדש.
בית המשפט קבע כי: "הנאשם, באופן תמוה שלא הוסבר בחקירתו, אינו מדביק את תו החניה באופן שניתן להבחין בו." בית המשפט קבע כי הוא "מפקפק" בגרסתו של הנאשם לפיה התו הודבק מתחת לתו הישן על ידי בנו ומשניסה להסירו נקרע התו. מכל מקום קבע בית משפט קמא כי על פי חוק העזר הרלוונטי יש להדביק את התו בפינה העליונה על השמשה הקדמית, ומשהמערער לא עשה כן הוא לא קיים את חוק העזר. בית המשפט קבע כי כאשר ביכולתו של המערער להדביק את התו כך שיהיה ברור שהוא זכאי לחנות, אין להטיל חובות בירור מורכבים על העירייה.
איסור חניה ללא תו
בערעור חזר המערער על טענותיו והוסיף כי לאחר שקיבל חלק מהדו"חות פנה בחודש מרץ לעירייה וציין כי יש לו תו חניה, העירייה לא השיבה לו, והוא כלל לא ידע מדוע הוא מקבל דו"חות. ב"כ המשיבה טען כי הדו"חות ניתנו בין ינואר לאוקטובר 2005, ויכול היה לטפל בעניין אם היה ניגש לעירייה ודואג לתו תקין. יש לציין כי בניגוד לדברי התובע העירוני הדו"חות ניתנו בין 9.1 לבין 31.5.
אין מחלוקת למעשה כי המערער היה זכאי לתו חנייה בהיותו דייר. אין גם מחלוקת כי התו שהיה בידו לא הודבק באופן שניתן היה לראותו. השאלה בערעור היא האם איסור חניה ללא תו חניה מתאים פירושו חניה מבלי שלרכב הונפק תו חניה כדין או שמא האיסור הוא על חניה ללא תו חניה כדין המודבק על שמשת הרכב.
הסדרתה של החנייה בתשלום, לרבות תעריף החנייה, שעות החנייה המוסדרות, משך החנייה המקסימלי והאכיפה, מוגדרים בחוק עזר עירוני (העמדת רכב וחנייתו) של הרשות המקומית. חקיקת חוקי עזר אלו נעשית מכוח סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות הנוגעות לחוקי עזר אגרות והיטלים וסעיף 77 לפקודת התעבורה המסמיך רשות מקומית להתקין חוקי עזר בדבר האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום אסור. לחקיקתו של כל חוק עזר עירוני (העמדת רכב וחנייתו) נדרש אישורם של שר הפנים ושל שר התחבורה והבטיחות בדרכים. כל חוקי העזר הללו כפופים לתקנות שהתקין שר התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא.
לפי חוק העזר (העמדת רכב וחנייתו), רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, להציב, לסמן או לסלק, בכל דרך שבתחומה, תמרורים מסוימים, ובין השאר לסמן מדרכה בצבעי כחול-לבן. רשות מקומית "רשאית לייחד רחוב כמקום חנייה... וכן לקבוע את הימים, השעות והתקופות שבהם מותרת החנייה...". כלומר, הרשות המקומית קובעת היכן מוסדרת חנייה בתשלום והיכן החנייה אסורה.
חוק עזר לבני ברק (העמדת רכב וחניתו) התשמ"א-1980 קובע בפירוש כי חניה לתושבי האזור מותרת רק לרכב הנושא תוית חניה. סעיף 3א לחוק העזר (שהוסף בשנת תשנ"ב, שעניינו חניה לתושבי אזור במקום חניה מסודר קובע:
3א. )א( נקבע אזור כמקום חניה מוסדר, יהיו רשאים מי שגרים באותו אזור להחנות את רכבם במקום שנקבע כמקום חניה מוסדר באזור מגוריהם, עם תשלום אגרה כנקוב בתוספת השניה ומבלי להשתמש בכרטיסי חניה.
)ב( חניה כאמור בסעיף קטן )א( מותרת רק לרכב
הנושא תווית שאישר ראש העירייה
ואשר עליה צויין מספר הרכב והאזור בו מותרת החניה לבעל הרכב הגר באותו אזור )להלן - תווית(.
)ג( ...
) ח(
התווית תודבק בפינה העליונה על השמשה הקדמית שעל הרכב
.
)ט( מבלי לגרוע מהוראות כל דין, מהווים מסירת פרטים כוזבים בעת הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן )ג(
ושימוש בתווית שלא בהתאם לאמור בסעיפים קטנים
)
ה
(
עד
)
ח
(
, עבירה על חוק עזר זה.
"
(הדגשות שלי - מ' א' ג').
כלומר, על פי חוק העזר, שאושר כדין, תושב אזור יכול לחנות באזור המסומן לחניה לתושבי האזור רק עם הדביק על הרכב את תו החניה שקיבל. חוק העזר מתיישב גם עם התכלית של חוקי העזר לחניה לגבי תושבי האזור. הרעיון הוא, ככלל, שבשעות הערב יוכלו אנשים לחנות ליד ביתם. לצורך כך מונפקים להם תווי חניה. ללא הדבקת תו חניה לא יכול פקח לדעת שמדובר בתושב האזור, ועל כן רכב כזה נקנס. פעולה זו היא לטובתם של תושבי האזור. אכיפה נמרצת של חוקי החניה תבטיח שיוותרו יותר מקומות חניה לתושבי האזור.